פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      אתגר קרח: נהיגה ראשונה בב.מ.וו i8

      היא בנויה מאריגים וחומרים אקזוטיים, יש לה 354 כ"ס מחיבור בין מנוע בנזין פצפון למנוע חשמלי, צריך לרקוד בכניסה לתא הנוסעים שלה וכן, נהגנו בה על קרח. דווקא קרח

      צילומים: קובי ליאני, יצרן

      אתגר נהיגת קרח של ב.מ.וו i8 (קובי ליאני)

      לפני כל יציאה אל מערב אירופה בעונת החורף, כדאי להשאיר את הישראלי שבכם במטוס. או, עדיף מכך, בשדה התעופה. הנוף השונה והטמפרטורות שיורדות מתחת לרמת הקיפאון עשויות להרתיע ולהכניס להלם חיות שמש כמותנו, על אחת כמה וכמה כאשר משלבים בין שוויץ, הרי האלפים ונהיגה, שכן תושבי מדינה שנסגרת בעקבות שני סנטימטרים של שלג יתקשו להבין איך החיים לא נעצרים תחת מעטה של שני מטרים של שלג. הם לא נעצרים. הם רק מתעכבים קצת, בהמתנה למפלסת שתנקה מעט את הדרך.

      לכאורה, כבישים שנראים יותר כמו מסלולי החלקה על הקרח, נחשבים ללא אידיאליים, בלשון המעטה להשקת כלי רכב חדשים. תנאי האחיזה הרופפים מקשים על דחיקת הרכב לקצוות היכולת בהאצה, בבלימה ובפניות ובלי אלה, קשה לרדת לעומק איבריו ונימיו של הרכב ולקבל עליו תמונה מדויקת. האומנם? אז זהו שלא. ב.מ.וו הזמינו אותנו לאירוע אתגר קרח שנמשך יומיים בכבישי האלפים השוויצריים עם שורה ארוכה של מכוניות - מסדרה 1 ועד ה-i8 הטכנולוגית. את אתגרי הנהיגה בתנאים הלא מוכרים לנו תושבי הלבנט הם עטפו בתחרויות סטייל המרוץ למיליון. אז מסתבר שכן, אפשר לנהוג על הקרח, להבין את המכוניות (אפילו טוב יותר) וגם לנצח.

      אתגר נהיגת קרח של ב.מ.וו i8 (אתר יצרן)

      מרוץ למיליון סטייל ב.מ.וו

      מד הטמפרטורה ברכב מראה מינוס שלוש מעלות כאשר אנחנו עדיין נמצאים בחניון הסגור. דקות קודם לכן, בקצה מגדל הפיקוח הישן של שדה התעופה של ציריך (חוויה בפני עצמה), קיבלנו כפפות למניעת קפיאת הידיים וכובע צמר למילוי אותה משימה בראש וגם קלסר עם שתי מעטפות. אחת עם חמש שאלות רקע על ב.מ.וו, אנגרם מקמט מוח וגם ספר דרך שייקח אותנו לאורך עשרות קילומטרים בכבישי שוויץ ושניה, למקרה חירום. המעטפה הראשונה תיקח אותנו לאורך קטע התחרות (חמישה ביום הראשון, שלושה בשני) והשניה יכולה לחלץ אותנו מצרות, אך גם לחסל את צבירת הנקודות לאותו קטע תחרותי.

      שוויץ גרועה אפילו מישראל בכל הקשור להיבט הספורט מוטורי - הוא אינו חוקי בה לחלוטין ולכן, למהירות בקטעי הנהיגה אין כל משמעות. להיפך, ככל שתנהג מהר יותר, כך עולים סיכוייך לאבד את דרכך ואת המונומנטים הנסתרים וכמובן לא להספיק לענות לשאלות המורכבות שמתחדשות עם כל קטע נהיגה.

      כאשר מוציאים את המהירות מהמשוואה, אז אפשר לגוון במכוניות - שורה של מכוניות הובאו לטובת האירוע - ב.מ.וו 120i, M235i, X3, x6, X4, סדרה 4 גראן קופה ועוד כאשר בפסגת הנחשקות נמצאת ה-i8 - מכונית הספורט הטכנולוגית והחדשה של ב.מ.וו. כולן הגיעו לאתגר מצוידות במערכת ה-x-drive של ב.מ.וו שמעבירה את כוח המנוע לכל אחד מארבעת הגלגלים.

      אתגר נהיגת קרח של ב.מ.וו i8 (אתר יצרן)

      גם על קרח יש אחיזה

      את אתגר הקרח התחלנו הקולגה שלי (דני קושמרו) ואני מאחורי ההגה של אחת המכוניות הכי מהנות שנמצאות בארסנל של ב.מ.וו, ה-235M. מאוחר יותר דילגנו בין שאר המכוניות המשתתפות, אבל עד לאותה i8, ה-235 היא זו שצבטה לנו בלב והשאירה סימן סגול של כאב. בתחילה זה נשמע כמו סיוט שלא התרחש בעשר מכות מצרים - לנהוג במכונה עתירת סוסים שכמוה ועם התנהגות כביש כשלה על תנאים חלקים כל כך שיגרמו לפינגווין להחליק בבהלה במורד הרחוב.

      אבל זה לא היה כך וגם לא ממש מפחיד כי גבולות, כך מסתבר, הם רק בראש ואחרי שלומדים להתגבר על המחסום הפסיכולוגי, אפשר לתת למכאניקה וגם לאלקטרוניקה לסייע ופשוט לטוס. את עניין יכולת התאוצה ב.מ.וו פתרה כאמור על ידי העברת הכוח לכל ארבעת הגלגלים. אלה בקצותיהם לובשים צמיגי חורף (שיווקם נאסר בישראל, שכן הם מיועדים לעבוד בתנאי קיפאון, אך אינם מסוגלים לשרוד בטמפרטורה של מעל ל-6 מעלות) שמייצרים אחיזה גם על קרח כמו קסם ועל הכל מפקחות מערכות אלקטרוניות מהירות תגובה.

      אז במקום להשליך את המכונית לתוך פניה במאה קמ"ש כדי לגרום לשלדה והמתלים לעבוד, אפשר לקבל את אותה מידת הנאה גם בחצי מהמהירות, לצאת להחלקה פוטוגנית וגם להישאר בחיים. ההגה החד עובד כמו אזמל מנתחים גם על שלג ואם לא מאתגרים ממש את כוחות הפיזיקה עם בלימות חזקות מדי וכניסות חדות מדי לפניות, זוכים לחוויה אדירה. זו אחת הסיבות מדוע האירופים נוהגים כל כך טוב. כשאתה מתנסה בתנאים מכבידים כל כך במשך שישה או שבעה חודשים בשנה, לנהוג בקיץ היבש ועם פי מיליון אחיזה זה כבר משחק ילדים. וכן, הם גם מכבדים אחד את השני ומבינים שכשהכביש מתכווץ בגלל קירות של מטר שלג שסוגרים עליו מהצדדים, סבלנות היא המפתח לחיים טובים.

      אתגר נהיגת קרח של ב.מ.וו i8 (קובי ליאני)
      ככה ישנים באוהל באלפים. פוד, בשפה המקומית

      חללית קרב

      ואז ניגשנו למנה העיקרית - בשר אין בה וגם לא ברזל, אבל המון פחמימות יש וגם אריגים אקזוטיים ומתכות קלות. ה-i8 של ב.מ.וו לא נראית כמו עוד מכונית שהגיעה בנסיעה לנקודת הכינוס באתגר הקרח, אלא כחללית שנחתה שם אך לפני רגע. בהיסטוריה של ב.מ.וו אפשר למצוא לא מעט מכוניות מטורפות שגרמו, כל אחת בתורה, לשערות הידיים של רבים לסמור מהתרגשות. ה-i8 היא לא מטורפת. היא שיעור בטכנולוגיה והצצה למה עשוי להיות עתידה של מכונית הספורט בעולם המתפכח.

      לחיצה על מתג מוסתר מניפה את דלתות השחף מעלה ודי בכך כדי ליצור מופע אור-קולי שיגרום גם לשוויצרי הקפוא ביותר לעצור, להתבונן ולקפוא עוד יותר. ההשתחלות פנימה היא כבר סיפור אחר לגמרי וזה די משעשע לראות בני אדם בוגרים בגופם וצעירים בנפשם מנסים לבצע תנועות ריקוד לימבו כדי להיכנס אל הקוקפיט שלה. בכוונה אמרתי קוקפיט שכן הישיבה ההדוקה בה, עם השמשה הקדמית השטוחה, הדשבורד העמוק ושלל התצוגות הדיגיטאליות שוב מזכירות את אותו הדמיון לחללית קרב קטנה וחייזרית.

      אולם מרגע שנכנסים, מרגישים בבית. מסביב מוצאים תא נוסעים מקורי בעיצובו, אך פה ושם מוצאים הקשרים אל שאר מכוניות החברה - כמו מבנה לוח המחוונים של הסדרה 1 (מעט מאכזב לגלות, אבל התצוגה שונה), מתגי נעילה ומערכת שמע סטנדרטיים. יש גם שני מושבים מאחור, אבל הם לא באמת נועדו להובלת בני אדם. יותר כמו תיק הביגוד בדרך אל מכון הכושר. גם תא מטען יש, אבל הוא קטן יותר מהכיס האחורי של הג'ינס שלי. ועדיין, למרות התחושה של רכב קונספט שבקושי הבשיל לרמת הייצור, תחושת היוקרה בולטת בעזרת ציפוי העור של מרבית חלקי תא הנוסעים או אלומיניום של השאר. מלפנים, מרחב יש בשפע, גם לראש וההגה נופל בדיוק לידיים. ואז לוחצים על מתג ההתנעה. במקום רעש מנוע הרמקולים משמעים "בלינג..." דיגיאטלי כזה שמודיע שהחללית מוכנה לתעופה ובשילוב ידית ההילוכים ל-D גם מתחילים לזוז קדימה באותו שקט מוחלט.

      כן, היא חשמלית. לפחות למחצה. מנוע חשמלי חזק (170 כ"ס) מניע את הגלגלים הקדמיים בתחילת הנסיעה ועם סוללת ליתיום-יון של 355 וולט ו-7.1 קו"ש, היא מסוגלת לנוע על טהרת החשמל למרחק של כמעט 40 קילומטרים. אבל אנחנו פה לא כדי לשמור על הסביבה, אלא לתת בגז וזה בדיוק מה שעשינו.

      אתגר נהיגת קרח של ב.מ.וו i8 (אתר יצרן)

      חשבת 6 צילינדרים מוגדשים? אז חשבת

      לחיצה עמוקה על המצערת מעוררת את המנוע בנביחה גרונית עמוקה שמלווה בדחף מוחשי מאוד בבטן. המכונה הזו מאיצה חזק מאוד - רק מעט יותר מארבע שניות מעמידה ל-100 קמ"ש והמהירות המרבית מוגבלת ל-255 קמ"ש. אבל נחזור ונתמקד לרגע בצלילים שהיא מפיקה. הגרגור הזה נשמע כל כך טוב בתא הנוסעים ועוד יותר טוב אם אתם נמצאים בקו אחד מול שני לועות האגזוז שלה ועם שתי הידיים על הלב, הייתי יכול להישבע שבהתחשב בצליל ובתחושת הכוח, במינימום יש באחוריה את מנוע ה-6 צילינדרים בטור המוגדש של ב.מ.וו.

      אבל לא, ואני אסתכן בלהרוס לכם קצת את הפנטזיה - יש שם מנוע שלושה צילינדרים בנפח 1.5 ליטר. מוגדש כמובן, אבל רק 3 צילינדרים בנפח קרטון וחצי של חלב. אבל במחשבה שניה, מה אכפת לי איזה מנוע זה. מצדי שיהיו שם שני אוגרים סיביריים שרצים על גלגל, אם זה הכוח והצלילים שהם מסוגלים להפיק. ובכל זאת, אין כאן סודות. יש כאן מנוע בנזין שמפיק לא פחות מ-225 כ"ס ו-40,7 קג"מ (1.5 ליטר להזכירכם) ויחד עם המנוע החשמלי ההספק המשולב מגיע ל-354 כ"ס.

      עכשיו קחו את כל הכוחות האלה, תעבירו אותם לכל ארבעת הגלגלים דרך מערכת הינע מתוחכמת שיודעת להזין כל גלגל בנפרד בדיוק את הכוח שהוא מסוגל לנתב את הכביש, ארזו הכל בתוך שלדת סיבי פחמן, עם חיזוקי אלומיניום ומגנזיום ששוקלים ביחד רק 1,490 קילוגרמים (למרות ממדיה של המכונית - 4.7 מטר לאורך, 197 ס"מ לרוחב ובסיס גלגלים של 280 ס"מ) ותקבלו מכונית ספורט כוחנית עם חצי מצריכת הדלק של סוזוקי אלטו - ב.מ.וו טוענים לאפשרות של 35 קילומטרים לליטר.

      אתגר נהיגת קרח של ב.מ.וו i8 (אתר יצרן)

      דיאטת כאסח

      ב.מ.וו התאמצו מאוד בעבודה על צמצום המשקל של ה-i8 כי משקל קל זה המפתח לביצועים משופרים, התנהגות כביש מבריקה והורדה בכמות פליטת המזהמים. ב.מ.וו ניסו לחסוך במשקל מכל מקום אפשרי ולא אפשרי - הם אפילו השתמשו בחוטי חשמל מבוססי אלומיניום במקום הנחושת הנפוצה, בפתחי הדלתות עדיין חשופים קורות הסיבי פחמן (אנחנו מאוד אהבנו) וגם נעדרים ממנה חומרי בידוד שבדרך כלל נמצאים במכוניות יוקרה.

      על פניו, הבחירה בסיבי פחמן הגיונית - הם קלים ב-50 אחוז מפלדה וב-30 אחוז מאלומיניום ועדיין מציעים קשיחות מבנית גבוהה בהרבה, אולם עלות היצור אסטרונומית בכל קנה מידה. עד כה, ייצור שלדות מלאות מחומר זה היה נחלתן הבלעדית של מכוניות מירוץ סופר יקרות, אך ב.מ.וו הצליחו למצוא דרך לייצר את האריג המתקדם בעלויות שפויות יותר ולכן ה-i8 עושה בו שימוש נרחב ביותר.

      כדי להקטין את צריכת הדלק, ב.מ.וו טיפלו כמובן גם בהתנגדות האוויר של ה-i8 ויצרו אותה במבנה נמוך וחד כמקובל במכוניות ספורט, אך עם גם שלל אביזרים ואמצעים להזרמת האוויר בצורה יעילה מסביב לגוף. כך למשל נבנה הפגוש הקדמי - להקטנת ההתנגדות ואף לשיפור ההצמדה של הגלגלים הקדמיים במהירות גבוהה וגם הכנפונים מעל לבתי הגלגלים האחוריים נועדו להעלים את מערבולות הרוח שנוצרות בחלקו האחורי של הרכב ומאטות אותו. רצפת הרכב חלקה בהתאם כדי לשפר את האפקט הקרקעי מהאוויר שזורם מתחחת לרכב. בסופו של דבר, התוצאה של כל הליטושים האלה היא מקדם גרר של 0.26CD.

      אתגר נהיגת קרח של ב.מ.וו i8 (קובי ליאני)

      לא מבינים עד שנוהגים

      כן, זה נשמע מאוד סקסי לדבר על שלדות מחומרים מרוכבים וגם על מנועים זערוריים עם הספק ענק, אבל מה שזה עושה לחיבור המנטלי חושי למכונית, קשה לתאר במילים. צריך לנהוג כדי להבין במה מדובר. כבר סיפרתי לכם על הקונצרט לשני אגזוזים ועל הביצועים שמעקמים את הצוואר, אבל התנהגות הכביש היא סימפוניה אחרת לגמרי, במיוחד עם קרח.

      ההגה שלה מהיר וחד תגובה והוא מרגיש כמו ההמשך הטבעי של הידיים השלוחות אל מסרק ההיגוי, אבל דווקא המהירות שבה האף מגיב לדרישות ההפניה היא שמדהימה אותנו. גם כן, למרות השוני הגדול בין המנוע הבנזיני במרכז הגוף לחשמלי שבחזית, חלוקת המשקל נשמרה באדיקות על יחס של 50:50 בין הצירים וה-i8 מזיזה את חרטומה מימין לשמאל וחזרה כאילו היה נייר פרגמנט שמתנופף ברוח. בכזו קלות היא משנה כיוון, רק ללא אקראיות אקלימית.

      אין בה את התאווה לפניות כמו שיש למשל לפורשה 911 שמהולה בתחושה יוצאת דופן בידיים, אבל היא בהחלט ממש קרובה אליה, לפחות בקלות שבה היא עושה המלאכה. על הכבישים הקפואים, היכולת הזו חשובה שבעתיים, שכן גבולות האחיזה קרובים יותר וגם מרגע שזו אובדת, לוקח זמן ממושך יותר להשיבה. זו לא מכונית להחלקות כוח - האלקטרוניקה לא מרשה, גם כשמנתקים, אבל יש בכך מידה רבה של היגיון. זו לא מכונית מירוץ או כזו שנועדה לעידון מהיר של צמיגים, אלא כאמור לשיעור בטכנולוגיה וב.מ.וו בהחלט העבירו אותנו שיעור באיך אפשר ליהנות, לנהוג מהר, להרגיש בטוח בסביבה הכי לא בטוחה וגם לחסוך בדלק. אם כך נראה עולם הספורט בעתיד הקרוב, אפשר להיות רגועים.

      אתגר נהיגת קרח של ב.מ.וו i8 (אתר יצרן)

      מדלג מלג ללג ולניצחון

      בין קטע נהיגה אחד לאחר, בין מכונית אחת לשניה, נדרשנו לעמוד בשורה של משימות. בנוסף לאותן שאלות, גם גלשנו על מזחלות שלג במדרון הר, ירינו ברובה אוויר בתחרות קליעה למטרה ואפילו נתבקשנו לסדר קוביה הונגרית - הכל העניק ניקוד שהצטבר בין כל הקטעים והימים התחרותיים. כולם השתדלו מאוד, לא תמיד ששו לעזור אחד לשני ולבסוף, דווקא אנחנו, דני קושמרו ואני סיימנו במקום הראשון עם מספר הנקודות הרב ביותר.

      בסוף המרוץ, את המיליון לא קיבלנו, אבל כן קיבלנו את האפשרות לטעון ממיליון שקל על גלגלים - זה מחירה החזוי של ה-i8 אם זו תשווק יום אחד בישראל (לאחר השלמת הכנות פרויקט ה'קונקטד קאר' בישראל). באירופה היא עולה 150 אלף אירו ואצלנו, בזכות מיסוי נמוך לכלי רכב היברידיים 'פלאג-אין', זה גם יהיה כמעט מחירה הרשמי בישראל - כאמור מיליון שקל. שווה? אם יש לכם את הסכום המדובר להוציא על מכונית, אז למה לא. מכוניות פאר וספורט יש כאן בשפע. חלליות לעומת זאת, לא באופן רשמי לפחות.

      הכתב היה אורח חברת "דלק מוטורס".

      אתגר נהיגת קרח של ב.מ.וו i8 (קובי ליאני)

      עוד על ב.מ.וו בוואלה! רכב

      קונים רכב חדש? קבלו מבחני דרכים

      לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל