פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הכתובת הייתה על המדרכה: אופניים חשמליים – סכנה לציבור

      השבוע נפטר קשיש כבן 85 שנפצע קשה בתאונת פגע וברח בה היה מעורב נער על אופניים חשמליים. בהיעדר חוק שיסדיר גם את האכיפה, קרב המהלומות בין עיריית תל אביב למשטרת ישראל יימשך עוד זמן רב. כנראה עד הקורבן הבא, וסביר שגם אחריו

      השקת אופניים חשמליים A2B של הירו בישראל (יח"צ , רונן טופלברג)
      אופניים חשמליים (צילום אילוסטרציה: יחצ)

      למרבה הצער, התרחיש בו הולך רגל מצא את מותו כתוצאה מנהיגה מסוכנת של רוכב אופניים חשמליים על מדרכה – התממש בימים האחרונים. נוכח היקף התופעה בה אלפים רבים של אופניים חשמליים גודשים את מדרכות העיר תל אביב, זה נס שעד כה לא נגבה מחיר כבד יותר.

      על רקע מותו הטרגי של הקשיש בן ה-85, שנדרס בתאונת פגע וברח על ידי נער שרכב על אופניים חשמליים, יצאה עיריית תל אביב לקרב על תדמיתה תוך ניסיון לגלגל את האחריות לפתחה של משטרת ישראל. הטענה העיקרית? "אנו מתריעים על העדר רגולציה והעדר האכיפה בנושא פרוץ זה של נסיעת אופניים חשמליים ואופנועים על מדרכות העיר באופן שמסכן את חיי הולכי הרגל. דרשנו חקיקה ואכיפה אפקטיביים ואף הצענו כי יינתנו בידי פקחי העירייה סמכויות לעשות זאת כדי שנוכל לקחת על עצמנו את הטיפול בנושא".

      אם למישהו נדמה כי הרחקת האופניים החשמליים ממדרכות הערים, וניתובם באופן מיידי לעבר הכביש תקטין בסופו של דבר את מספר תאונות הדרכים – הוא עשוי בהחלט להתבדות. לשון התקנה קובעת, כי רכיבה על אופניים חשמליים מותרת רק בכביש הציבורי או בשבילים ייעודיים. נכון להיום, בחלקים נרחבים מהעיר תל אביב שבילים אלו אינם קיימים, לבטח לא כאלו שיכולים להכיל את נפח תנועת האופניים החשמליים. כמו כן, יש לזכור כי אותם שבילים נדרשים מעשית לשמש גם את רוכבי האופניים נטולי המנוע החשמלי המדוושים ממקום למקום. לפיכך, נוצר מצב בו רוכבים רבים יאלצו לרכוב על הכביש הציבורי. וזו בעיה בפני עצמה.

      הטרגדיה שמחכה אחרי התאונה

      כיום, שיעור בלתי מבוטל מרוכבי האופניים החשמליים הם בני נוער, שמאופיינים ביכולת הערכת סיכונים מוגבלת, ונטייה ליטול אותם באופן קפריזי וחסר אחריות. כאשר חוסר אחריות נערית מתמזג עם חוסר היכרות עם חוקי הנהיגה - וחוסר ניסיון בהשתלבות בתנועה, הרי שלפנינו מתכון לאסון.

      מחד, אומנם מדובר על כלי דו גלגלי שמהירותו המרבית מוגבלת ל-25 קמ"ש, אולם אין זה נתון שצריך לקבל אותו בשתיקה: בנקל, ניתן להפוך למשותק גם בתאונה במהירות של 10 קמ"ש. כל שנדרש, הוא מפגש טרגי בין עמוד שדרה ושפת מדרכה, על מנת ליטול מהנער את חירות תנועתו.

      גם אם התאונה לא הסתיימה בנכות לכל החיים בפלג הגוף התחתון, אלא בפציעה שהחלמתה ארוכה ומלווה באשפוזים רבים, הורי הנער יאלצו לסחוט משאבים על מנת לכסות את הוצאות הטיפולים הרפואיים, שכן אין בנמצא ביטוח שמכסה באופן ראוי את הרוכב מפני נזקים שיכולים להיגרם לגופו.

      ההשלכה של הפניית תנועת האופניים החשמליים לכביש הציבורי, לא מסתכמת בסיכונים שצוינו לעיל: בין כה, נהגי המכוניות בתל אביב חווים על בסיס קבוע את הרכיבה הבריונית של חלק מרוכבי הדו גלגלי. לתוך המשוואה הזו, תוסיפו גם את רוכבי האופניים החשמליים, שסביר להניח שיאמצו את דפוסי הרכיבה של עמיתיהם על קטנועים ואופנועים - והנה לכם המערב הפרוע, כאן מתחת לאף שלכם, ליד הילדים הקטנים וההורים המבוגרים שלכם.

      אז מה עושים?

      על מנת להקטין את האפשרות לקרות תאונה, יש לפעול במספר מישורים. ראשית, מומלץ להעביר במסגרת בתי הספר הנחיות מפורטות לגבי אופן ההשתלבות בתנועה ואף לשקול ברצינות תהומית הקמת מערך הנחיה מסודר בנושא שייחנך את הרוכבים כיצד לפעול בהתאם לתנאי הדרך. אין זה סביר, כי יאפשרו לבן נוער לרכוב על כלי רכב מנועי בכביש ציבורי ללא שיגלה בקיאות בחוקי התנועה, יכיר את מכלול התמרורים ואת חובתו להשתלב בתנועה ככל כלי רכב אחר שנע על הכביש.

      כמו כן, תכלית האכיפה אינה יכולה להסתכם בניקוי המדרכות, אלא חובה על פקחי העירייה והנוגעים בדבר לוודא כי הנערים אכן רוכבים תוך ציות לחוקי התנועה. במקרה שמדובר על הפרה בוטה של החוק, יש להחרים את האופניים לפרק זמן מסוים. לא יקרה דבר אם הנער המפונק ילך ברגל לחבר או לבית הספר, רוצה לומר: מזה אף אחד עוד לא מת.

      במקביל, יש להכביד באופן משמעותי את האכיפה על נהגים עבריינים שמבצעים עבירות תנועה שמסכנות את רוכבי האופניים, וכמובן שעל עיריית תל אביב האחריות לפעול ולהקצות משאבים נוספים על מנת לסלול בפרק זמן קצר שבילים ייעודיים לרכיבה. נסכם ונאמר, זוהי רק טיפה בים: על חברות הביטוח לבחון כיצד הן מרחיבות את הכיסוי הביטוחי באופן שלא יחשוף את הנער ושאר המשתמשים למלכודת כלכלית במקרה של פציעה חמורה. שימרו על עצמכם.

      הכותב הוא מומחה בדיני נזיקין וביטוח