אחרי תקופה ארוכה שבה כל גורמי האכיפה הפגינו חזית אחידה בעד הצבת מצלמות המהירות, נשמעות היום דעות שונות. בכנס "אור ירוק" שנערך השבוע אמר פרופ' שיינין, יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, כי יעילותן של המצלמות כגורם מרתיע מוטל בספק. זאת מכיוון שמיקומן ידוע וכל נהג שמצויד באפליקציה מתאימה, דוגמת WAZE, יודע מתי להאט אבל מאיץ אחרי מעבר המצלמה.
בדיון אמר השופט עזרא קמה, יו"ר הוועדה הציבורית שמחליטה היכן להציב מצלמות, כי יש להזרים את כספי הקנסות לבטיחות בדרכים אך לאו דווקא להצבת מצלמות חדשות. אבל מסתבר כי לרשויות זה לא ממש מזיז.
נציג המשטרה האחראי על פרויקט א-3 גילה כי המשטרה לא מפעילה את סף האכיפה המינימלי כרגע רק משיקולים טכניים ומשיקולים של עומס יתר על בתי המשפט. לדבריו, "יש לנו עמדה בכביש 2, שאם הייתי מפעיל אותה בסף המהירות המינימלי, היא הייתה נותנת 55 אלף דוחות בחודש".
נציג המשטרה חשף כי עלותה של כל מצלמה למדינה היא 157 אלף שקל כעלותה של ניידת מאובזרת היטב והביע שאיפה שתוצב מצלמה בכל מחלף.
גם השר היוצא לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', הודיע כי למרות עמדת הרשות הכוונה היא להציב עוד 100 מצלמות פעילות בתנאי שהתקציב יאפשר זאת.
ולא מדובר רק במילים. בשבועיים האחרונים חודשו, לאחר הפסקה ארוכה, הצבות עמודי המצלמות החדשות. מצלמה אחת הוצבה על כביש 60 לכיוון דרום בצומת עם כביש 73, בסמוך למושב תל-עדשים. מצלמה נוספת הוצבה בצומת גומא עם כביש 90, בדרך לקריית שמונה.