פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      למה צריך 14 משכורות כדי לקנות רכב חדש בישראל?

      המחאה החברתית מתמקדת בעלויות השערורייתיות של מחירי הדיור, אבל שוכני האוהלים ברוטשילד והעולים לכנסת, שוכחים שבמדינה בה התחבורה הציבורית מתפקדת מתחת לכל ביקורת, המיסוי על הרכב והחלפים הוא מכה בפני עצמה

      בונדד רכב נמל אילת (קובי ליאני)
      (צילום: קובי ליאני)

      למרות שתחום התחבורה וההוצאות הנלוות אליו הוא חלק בלתי נפרד מחיינו, קולם של המתמודדים לבחירות אינו נשמע בעניין ומעטות אם בכלל הפעמים בהן מועמד לכנסת התבטא בסוגיות הקשורות לכך.

      הציבור יצא במהלך השנים האחרונות למתקפת מחאות בגין יוקר המחיה על היבטים שמשפיעים, לרוב באופן זניח על מצבו הכלכלי. אולם באופן אבסורדי, דווקא נושאים כמו עלויות רכישת רכב, עלויות דלק וסכומי הכסף שאנו נדרשים לשלם בגין כל ביקור במוסך - נדחקו מטה אל תחתית סדר היום.

      בסקר שערכה חברת "עוקץ מערכות" עבור וואלה רכב!, נבחנה סוגיית השפעת רכיב התחבורה על תהליך קבלת ההחלטה בבחירות הקרובות. לצורך כך, הועבר במרוצת השבועיים האחרונים שאלון ל-400 עובדים ועובדות באמצעות האינטרנט וכן במסגרת סקר טלפוני.

      התוצאות מלמדות, כי 25% מהנסקרים השיבו כי הם לא מייחסים חשיבות לסוגיה זו בהשוואה לנושאים אחרים שנמצאים על סדר היום הכלכלי, ורק 22.5% מייחסים לכך חשיבות רבה. נתון אחר ומעורר תהייה - למעלה ממחצית מהנסקרים שגיבשו כבר עמדה למי להצביע בבחירות הקרובות, השיבו כי הם לא ישנו את עמדתם, גם אם מפלגה אחרת תביע עמדה ברורה בסוגיית יוקר המחייה בתחום התחבורה.

      בחינה מדוקדקת של מצעי המפלגות חושפת כי למרביתם אין עמדה מגובשת בנושא. עתה נשאלת השאלה, מדוע עניין כה אקוטי וכה משפיע על שורת הרווח הנזיל של הציבור, אינו בא לידי ביטוי בתכנית המפלגתית.

      לדברי עמי ברגמן, מנכ"ל משותף בחברת עוקץ מערכות: "איני מבין מדוע הציבור אינו דורש מהמפלגות שיציגו עמדה ברורה כיצד הם עתידים להתמודד עם האתגרים בתחום התחבורה. סעיף הוצאות קרדינלי אינו מקבל אזכור במצע המפלגות, לבטח לא באופן מספק. מילקי, קוט'ג ושאר רכיבים שמרכיבים את סל ההוצאות המשפחתי צריכים לרדת מטה בהשוואה לענף התחבורה, אולם הציבור שותק. מן הראוי כי כל מפלגה ומפלגה תפרט בפני הבוחרים את משנתה".

      מחיר הרכב בישראל - רו"ח רמי שוורץ : שותף בפירמת ראיית החשבון שוורץ צדקיה

      אין זה סביר כי רכישת מכונית משפחתית בישראל תדרוש מאתנו להקצות לכך לכל הפחות 14 משכורות ברוטו; 14 משכורות ברוטו על מימוש החלום הרטוב של "רכב לכל פועל". איך הגענו בכלל למצב הזה? את האצבע המאשימה יש להפנות הישר לנבחרנו בכנסת, שבלהטוטנות מיסויית לקחו את מס הקניה על הרכב, והפכו אותו לאבן ריחיים הנישאת על צוואר הרוכשים.

      אולם אם להיות הוגנים, יש לשגר חץ נוסף ולכוונו לעבר גורמים נוספים בשרשרת הגזל, ובכללם גם יבואני הרכב; הכיצד ייתכן כי הציבור מוחה על יוקר המזון, אך קולו נאלם כאשר מדובר באחת המשקולות הכבדות בסעיף הוצאות התא המשפחתי? התשובה לכך, מעשית, מורכבת משני משתנים: סימומו באמצעות הנחות לכאורה, והשלמה עם המציאות כאילו היה זה כורח שנכפה עלינו לשלם על רכישת רכב במחיר שגבוה פי 200 אחוזים ואף יותר ממחירו בעת שיצא מפס היצור.

      במצעד התירוצים ההזויים, בולט מעל כולם הנימוק של חוסר יכולתה של המדינה להכיל את מספר כלי הרכב שינועו על הכביש, ככל שתשתנה לטובה מדיניות המיסוי. לכאורה הסבר משכנע, אולם אל מול המיסוי הירוק, עומד סימן שאלה מעל יכולתה של המדינה להפחית את השימוש ברכב באופן מעשי. ולכן, בטרם ינופפו פקידי הממשלה כי הם אכן מיישמים נוסחה זו באמצעות מיסוי על הבלו, זו העת להשיב להם, "לא לכך התכוון המשורר".

      מעבר לכך, אין ספק כי מזלזלים באינטליגנציה של הצרכנים הישראלים באופן קבוע. ישנו הטיעון לפיו ההמדינה חרדה לכאורה מפליטת המזהמים. אם כך הדבר, כיצד זה מתיישב עם העובדה כי המדינה מעניקה רשת של הקלות לקבוצת ציי הרכב - שמאות אלפי רכביה פולטים כמות דרמטית של מזהמים לסביבה?

      מחד, המדינה צמאה למיסים על מנת להתמודד עם קשת האיומים הקיומיים והאיומים האחרים שמגולגלים לפתחה, אבל מאידך - שלא יוליכו אתכם שולל; המיליארדים הרבים שלא מגיעים בסופו של יום לקופת המדינה לאור הקלות המס שניתנות למספר חברות במשק, היו יכולות בקלות לשפר את מאזן הכנסות המדינה ולהקל על מדיניות המיסוי.

      שורה תחתונה: האם מחירי הרכבים החדשים בישראל יופחתו באופן קיצוני בשנים הקרובות? התשובה היא לא, או לפחות לא נראה כך, אלא אם וכאשר המדינה תאבק ותנצח במלחמתה על משאביה הטבעיים ותפחית באופן ניכר את הטבות המס שניתנות לחברות הענק במשק - ותפנה אותם לאפיקים אחרים. כל ניסיון אחר לבצע רפורמת מיסוי בתחום הרכב, יכול לספק פתרונות מסוימים, אולם לבטח לא כאלו שישנו את פני המפה.

      מחיר החלפים בישראל

      כעת הגענו אל עניין מקומם לא פחות. על אף שמשווקים בישראל חלקי חילוף תחליפיים, מחירם אינו זול. מדוע כל ביקור במוסך מסתיים בהוצאות דמיוניות?

      במרוצת השנים האחרונות, הוסרו מספר חסמים שאפשרו ליבואני רכב וחברות ליסינג לייבא חלקי חילוף תחליפיים או כאלו שמקבילים למקוריים. התשובה לכך היא כי "באורח פלא", היבואנים בחרו לייבא לארץ בעיקר את החלפים שנושאים בצידם רווח גבוה. ומה על חלקי החילוף שהרווח מהיבוא שלהם נמוך אך הביקוש עבורם גבוה? אתם כבר יכולים לנחש את התשובה לכך. אולם ההסבר ליוקר החלפים אינו נובע רק מכך.

      מחקרים שנערכו לא מכבר, מצביעים באופן ברור על דפוס פעולה על פיו כלל המעורבים בשוק החלפים מעניקים לדגים השמנים - חברות הליסינג וחברות הביטוח, הנחות שערותיות בעלות החלקים. ומי יממן את השחיקה ברווח כתוצאה מכך? כלל ציבור בעלי הרכבים הפרטיים שמסבסד מידי יום את חברות הענק.

      המכניזם הזה התעצב בצורה מאוד פשוט בסופו של דבר; מעלים באופן משמעותי את המחירון לציבור הנוהג ברכבים הפרטיים, ומעניקים מנגד הטבות והנחות מרחיקות לכת ללקוחות הגדולים. עיוות מאין כמוהו. דו"ח שפורסם בעבר, מלמד כי חברות הליסינג מקבלות הנחה בשיעור של עד 70 אחוז! ומה אתנו? נשלם כמובן את המחיר המלא.

      יש בהחלט מקום לתהות מדוע לא מופעל לחץ על היבואנים ושאר המעורבים לצורך הפחתת העלויות לציבור בעלי הרכבים הפרטיים, אולם התשובה ברורה ומצערת: גם אם תוקם וועדה, הסיכוי שהמדינה תצא למלחמת חורמה בנושא –מזערי. למי מבין המועמדים שלכם יש את האומץ להתעמת איתם? מי יודע. אבל כך או אחרת, הציבור אינו מולך בקלות בכחש. לא ימשיכו להתל בנו עוד זמן רב. לא משנה איזו ממשלה תוקם : הציבור איבד את התמימות.

      המערב הפרוע: אופניים החשמליים. עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח

      ולעניין אחר, שדורש גם הוא טיפול נקודתי. רק לאחר מות הולך הרגל לפני מספר שבועות, קמה צעקה ברורה והחלטית בנוגע לסיכון שמרחף על שלום המשתמשים בדרך מרכיבתם הפרועה של רוכבי האופניים החשמליים. נדמה כי המנטליות הישראלית ואופן הטיפול בבעיות במדינה, מצריך אירוע של מוות, על מנת להזיז את גלגלי הטיפול בבעיה כה חמורה. אולם, האם למישהו נדמה כי הפנית התנועה של רוכבי האופניים החשמליים לכביש תקטין את מספר הנפגעים? התשובה היא לא. לא ייתכן כי יאפשרו לבני נוער לרכוב על הכביש ללא שהם מבינים ומכירים את התמרורים ומגלים בקיאות בהשתלבות בתנועה.

      גם נכון לעת כתיבת שורות אלו, לא ברור כיצד המדינה תתמודד עם הבעיה שהיא בעצמה יצרה. כיצד הגענו למצב בו מאפשרים לייבא לארץ עשרות אלפי זוגות אופניים חשמליים, בלא שיסדרו מבעוד מועד תקנות אפקטיביות תוך הסדרת סוגיית האכיפה וניתוב משאבים משמעותיים לצורך סלילת תשתיות ייעודיות לכך? זכותם של כל המשתמשים בדרך לצעוד או לנהוג בבטחה. הנהגים בכביש, הולכי הרגל במדרכות וכמובן אלפי בני הנוער שאינם מבינים עד תום את הסכנה שאורבת להם בעת הרכיבה בכביש. משכך, חובה על המדינה כמו גם הרשויות המקומיות להסיר באופן מיידי כל מכשול חקיקתי או אחר, ולהציג תוכנית עבודה מסודרת להסדרת הכשל.