צילום: ערן גילווארג
ההכנות לרכיבה הפותחת את השבוע על הארלי דיווידסון, מתחילה כמעט בטקסיות עבורי. כדי לרדת לעומקם של אופנועים אלה וכדי להתחבר ל'וייב' שלהם, על הגילוח הקבוע של יום שישי ויתרתי עוד ביום חמישי, במקום להסתפק בקוראסון שוקולד אחד, הרשתי לעצמי לרדת על ארבעה (או שישה) עם הקפה של הבוקר והפכתי את ארון ציוד הרכיבה בחיפוש אחר אביזרים מתאימים - קסדה לא ספורטיבית ולא סגורה לגמרי ומעיל עור קלאסי מצאתי בלי בעיה, אבל מגפיים שפיציים, בנדנה, שרשראות ברזל וגולגלות לא מצאתי. מאלה יש בשפע באולם התצוגה החדש של המותג בחולון שנפתח תחת כנפי 'אלבר'.
הקאמבק של הארלי דיווידסון בישראל הוא בהחלט סיבה למסיבה. כמעט שנתיים חלפו מאז נלקח הזיכיון מהיבואן הקודם ובתקופה הזו ההארליסטים נאלצו להביא בכוחות עצמם את האופנועים מארה"ב, כשרובם משלמים עבורם סכומי עתק. הפריצה של אלבר לשוק עם הארלי עוררה סערה של ממש ואת השעה וחצי שביליתי באולם התצוגה בעת שהמתנתי שאופנוע ההדגמה יימסר לידי, חשפה עד כמה עמוקה ההתעניינות של הרוכבים. עמדות הטלפון צלצלו ללא הפסקה, המוכרנים הביעו תדהמה על כך שהם מקבלים פניות לטלפונים הפרטיים שלהם גם בשעות הקטנות של הלילה ועוד לא הזכרנו את מצעד הלקוחות באולם. כמה מהם כבר הזמינו אופנועים ורק הגיעו "במקרה" כדי לברר באיזה שלב של המשלוח לארץ הם נמצאים, אחרים באים לשטוף את העיניים ולחזות בתצורה הגשמית של החלום המוטורי שלהם. חלקם הארליסטים 'הארד-קור', האחרים בעלי מקצועות חופשיים, לובשי חולצות פסים תכולות ומהודקות כפתורים. פיזור המעריצים ענק וזה כוחו של המותג החזק בעולם.
שינוי תודעתי
כל ההכנות האלה נחוצות כי הן יוזמות שינוי תודעתי הכרחי לפני רכיבה על אופנוע קאסטום בכלל והארלי דיווידסון בפרט. את אופנועים אלה קשה למדוד לפי פרמטרים מקובלים בעולם הדו-גלגלי ולחוות לפי יכולות של אופנועים קונבנציונליים. הם מאיצים, בולמים ופונים באופן כל כך חריג, שעלול להאיר אותם באור שלילי למדי בהשוואה ישירה, עד כדי הרס החוויה כולה.
את המבחן הראשון לאופנועי המותג, בחרנו לערוך לעוף הכי מוזר במשפחה, ל-STREET 750 החדש. האופנוע הכי זול שניתן לרכוש מהארלי בישראל. זה שמביא למותג בשורה חסרת תקדים בשורת המחיר עם 59,900 שקל בלבד שתידרשו לשלם עבורו. המפגש הראשון עם הסטריט 750 לא עוצר לנו את הלב, כמו שציפינו שיעצור. האופנוע הזה לא נראה כמו אחיו הגזעיים באולם, אפילו לא כמו הספורטסטר הבסיסי. הסטריט שחור כולו, בלי סגנון מוגדר וכידוע שחור מרזה ולכן גם נראה קטן למדי. רזה, כמעט נשי, אבל לא חטוב. יותר מכך, בין הברזלים מוצאים חיווט חשמל חשוף, ברגים ואומים תמוהים ועוד. המזלג מגיע בזווית קהה, אבל לא מדי, הגלגלים צרים והאחורי מכווץ לקוטר של 15 אינץ' בלבד, צנרת הפליטה מתנקזת לדוד יחיד וכשלוחצים על מתג ההתנעה משתחרר גרגור חלוש וכמעט הונדאי בחלקותו ובחרישיותו.
החוסר בצלילים, העדר מוזיקת ה'פוטטו-פוטטו-פוטטו' גרמו לגבות להתרומם בתוך הקסדה ולאכזבה קטנה בתוך הלב כי נדבך חשוב מחוויית הרכיבה על המותג האיקוני איננה. אם היינו רוצים אופנוע יפני, לא היינו נכנסים לאולם התצוגה של HD. אבל למרות הכל, לא בזבזנו אף רגע ומיד שחררנו קלאץ' ויצאנו אל הכביש לרכיבה ממושכת על פני מאות קילומטרים.
הארלי טוקבק
כמעט כל יצרנית אופנועים ניסתה לנגוס בהצלחה של הארלי דיווידסון. שלל גרסאות תואמות, מעתיקות ומחקות הושקו מסביב לעולם, בעיקר תחת שמות יפניים. לא כולם התקבלו יפה, אבל חלקם בהחלט הצליחו להתקרב בעיצוב, בתחושות וביכולות, אבל לא בסעיף החמקמק של הקסם. רק לאחרונה רכבנו על הפרשנות של ימאהה לספורטסטר של הארלי, ה-XV950 וגילינו עד כמה קטנים הפערים כיום.
אולם משהו מאוד משונה קרה באמצע רכיבת המבחן - הסטריט 750 הרגיש לנו יותר כמו התשובה של הארלי דיווידסון לאותם אופנועי חיקוי ופחות כמו 'בייבי הארלי'. חיקוי לחיקוי. כאילו האמריקנים רצו להתעמת עם המתחרים היפנים במגרש שלהם, עם המאפיינים שלהם, תחת הסמל המקורי. כשחושבים על זה לעומק ומשווים תחושות, הסטריט מצליח להרגיש טוב יותר בכל ממד כמעט - המנוע שלו חלק וחזק יותר בתחום הנמוך והאמצע של הסל"ד, המתלים שלו מספקים נוחות טובה יותר והביצועים טובים בצורה משמעותית. אבל כל זה לא משנה את העובדה שהסטריט לא מדגדג במקומות ששאר אופנועי הארלי מצליחים.
ההסבר לכך נמצא כנראה בעובדה שהסטריט 750 שובר מוסכמות מסורתיים של הארלי. הוא מצויד במנוע מקורר נוזל ולא אוויר כמקובל בדגמים הקלאסיים (לא, ה-V-רוד לא נחשב כזה), הוא מוזרק דלק ולא מוזן בקרבורטורים, יש לו ארבעה שסתומים לצילינדר ולא רק שניים, הוא מיוצר בהודו (אולי זה המקור לרמת הגימור) והוא גם לא יניב לכם הכנסה משמעותית אם תנסו למכור אותו לברזל לפי משקל. אבל מנגד, בכל אלה אפשר לראות יתרון משמעותי, שכן הדבר מעיד על פתיחות דעת מצד היצרנית האמריקנית שאולי כעת מבינה שכדי למשוך לקוחות חדשים למותג, צריך להציע גם אופנועים בטעם אחר, קל יותר לבליעה. זה בדיוק האופנוע שהארלי צריכה כדי לגנוב חזרה לקוחות מהיצרניות היפניות וכולנו יודעים שהגונב מגנב, פטור.
חלק ונעים וגם מקסים
האיחור במסירת האופנוע גרם להידוק הזמנים ולחובה לרכב בקצב לא הרליסטי בעליל מחולון לראש הנקרה, שכן צלמים כידוע, עובדים כמו נהגי מוניות - המונה דופק גם כשאתם לא מעבידים אותם. אז נתתי גז והסטריט ענה בחזרה. זרם, האיץ ואפילו גרם לי לחייך בתוך הקסדה. דף הנתונים מספר על 56 כ"ס ב-8,000 סל"ד לא אופייניים בעליל ועל 6 קג"מ ב-4,000 סל"ד. לא יכולתי למקם את המספרים האלה על סקאלת המהירות שכן הסטריט נעדר כל אזכור למהירות פעולת המנוע, או לכל אינדיקציה אחרת מלבד מד מרחק מצטבר ורגעי מתאפס. אבל הוא מאיץ בנחישות כבר פעימה אחת מעל מצב סרק ואפשר "לשכוח" להוריד הילוכים ולהאיץ מהילוך שישי כבר מ-50 קמ"ש ללא מחאות מצד יחידת הכוח.
איפשהו באמצע מהירות הפעולה של הצילינדרים, שיא המומנט מורגש ולמרות שמדובר במנוע קטן, הוא ממריץ את 222 הקילוגרמים הרטובים בנחישות. עבודה מדויקת עם המצערת והמצמד ברמזור וגם אופנוע ספורטיבי עם נפח דומה לא הצליח לברוח לנו. הסטריט לא שוכח מאיפה הוא בא והוא מוצא את אזור הנוחות שלו סביב ה-100 קמ"ש, אבל עם נחישות וצוואר מפלדה אפשר לסגור את הסקאלה ולהביא את המחט לכמה רגעים ל-180 קמ"ש. אולם בפועל, קשה מאוד להחזיק ב-130 קמ"ש או מעט מהר מכך לאורך זמן בגלל מתקפת הרוח.
מכל הדלק הגדול שבין הרגליים לא רק גורם להשתקפות חביבה של הרוכב עליו, אלא גם מכיל 13.1 ליטרים של דלק ואלה מספיקים לטווח רכיבה סביר בין תדלוקים. ברכיבה מאומצת השגנו צריכה של 16.5 קילומטרים לכל ליטר וברכיבה רגועה לאורכו של כביש 6 הצלחנו לדגדג מלמטה את רף ה-20 קילומטרים לכל ליטר.
תנוחת ביניים
הסטריט 750 מושיב את הרוכב בתנוחה שאמורה הייתה להיות ניטרלית וזה אומר שהכל נמצא באמצע. הכידון לא רחוק ולא קרוב, לא רחב ולא צר, הרגליות לא מתחת לגוף ולא נמצאות הרחק מלפנים והמושב נמוך, אבל לא גורם לישבן לגרד את הגלגל האחורי. צריך להתרגל לישיבה הזו אם אתם מגיעים מעולמות רכיבה אחרים, אבל אחרי כמה עשרות קילומטרים פשוט מסתגלים. באופן אישי, אופן הנחת הידיים על הכידון יצר מיחושים קלים במפרקי הידיים ולמרות שהרגליים לא הראו סימני עייפות לפני שצברנו 350 קילומטרים, הייתי מעדיף בשם הרוח ההארליסטית, למקם אל הרגליות רחוק יותר קדימה. ובעצם גם לשחרר את הגרון של האגזוז כדי שבכל זאת משהו יצליח לבעבע החוצה.
המתלים פשוטים למדי, לא ציפינו לאחרת. מלפנים יש מזלג טלסקופי רגיל ללא שום כוונון ומאחור שני סטים של בולמים וקפיצים שמציעים התאמה לעומס הקפיץ בלבד. סידור פשוט, אבל עובד. הסטריט מפתיע ברמת הנוחות והספיגה שלו לשיבושי הדרך. הוא בולע נדנודים וזעזועים קלים ורק מעדכן את הרוכב בבורות האכזריים ביותר. הרכות הזו לא גורמת לתחושת ניתוק ברכיבה, אלא הופכת את השיוט הנינוח לרגוע עוד יותר.
אין באמת טעם לנסות ולסחוב באף את הסטריט לרכיבה ספורטיבית בכבישים מפותלים. הזווית הכהה במזלג הקדמי גורמת להיגוי איטי, המשקל של המנוע מורגש מאוד וזווית הטיה מקסימלית של 28.5 מעלות גורמת להשלת משקל מהירה מרגלית שמאל ולכיסוח ברגי האגזוז בהטיות ימניות. כדאי מאוד להכיר את הגבולות האלה בטרם מבצעים עמו פניות הדוקות, שכן הוא זה שקובע את רדיוס הפניה ואם נכנסתם הדוק מדי, אתם עלולים לצאת הרבה יותר רחב מהמתוכנן - הרבה יותר רחב.
ואז גם יש את עניין הבלמים. זו אחת החולשות הגדולות של קאסטומים והסטריט בתוכם. הבלם הקדמי (דיסק יחיד) מספיק רק לשם האטה גם במעיכת המנוף בכידון והבלם האחורי חזק יותר בתחילת מהלכו, אבל מהר מאוד מגיע לכלל נעילה, חריקת הגלגל וירידה משמעותית ביציבות. ABS אין וחבל. זה אומר שצריך לשמור מרווח גדול מכלי הרכב שמלפנים ופשוט לקחת בחשבון שהוא יעצור הרבה פחות טוב ממה שמדמיינים. ואיך הוא ברחובות? השם שלו אמור להעיד על יכולת עירונית מובהקת, ואכן ישנה כזו בזכות זווית צידוד נדיבה בכידון, אבל גם בעיר הוא עלול להתקשות בטיפוס על מדרכות בשל הגחון הנמוך וגם הוא מעט מסורבל בתמרונים הדוקים ואיטיים.
יוביל את המכירות?
קהל הרוכשים של אופנועי הארלי דיווידסון רחב למדי ואין ספק שהסטריט הזול יהיה מוקד של עניין ומכירות בזכות מחירו הנמוך. הוא לא בדיוק נופל להגדרה של החלום הרטוב של ההארליסט, כי הוא פשוט לא מרגיש בשום צורה כמו המקור האמריקני, אבל יתכן שהוא לא אמור להיות כזה. הוא לא מרטיט את האדמה כשהוא פועם בסרק, הוא לא יסובב לכולם את הראש כשתחנו בקרבת בית הקפה, הוא לא מוגמר בצורה המוקפדת ביותר והוא גם לא יקנה לכם כרטיס של כבוד במועדון החברים.
אבל מנגד, הוא יפנה לשורה ארוכה של רוכבים שעד כה היו מסורבי כניסה למותג משיקולי תקציב - סטודנטים, רוכבים צעירים וחדשים ואפילו בוגרים ומבוגרים שמחפשים אופנוע קל לשליטה וקל משקל ביחס לשאר האופנועים בהיצע וזה בדיוק מה שמקבלים. נסיים בבשורה קטנה וחשובה לעתיד - בקרוב מאוד יוצע אופנוע זה יחד עם אחיו הספורטסטר גם בגרסת מנוע מוגבלת הספק ל-47 כ"ס (דרגת הרישיון הביניים) ואז יוכל להגדיל עוד יותר את מידת האטרקטיביות שלו בשוק המקומי כשיהיה שחקן כמעט בלעדי מסוגו בקבוצה.
על הצד הטכני:
מנוע: V-טווין, 60 מעלות, 4 שסתומים לצילינדר
נפח: 749 סמ"ק
הספק: 56 כ"ס ב-8,000 סל"ד
מומנט: 6 קג"מ ב-4,000 סל"ד
קירור: נוזל
תיבת הילוכים: 6 הילוכים
אורך: 222.5 ס"מ
גובה מושב: 70.9 ס"מ
מרווח גחון: 14.5 ס"מ
בסיס גלגלים: 153.4 ס"מ
מכל דלק: 13.1 ליטר
משקל יבש: 206 ק"ג
משקל רטוב: 222 ק"ג
צמיג קדמי: 100/80 R17
צמיג אחורי: 140/75 R15
מחיר: 59,900 שקל
טיפולים ותחזוקה: המחירים אינם סופיים ועשויים להשתנות במעט
טיפול 1,600 ק"מ: 803 שקל
טיפול 8,000 ק"מ: 1,157 שקל
טיפול 16,000 ק"מ: 1,630 שקל
טיפול 24,000 ק"מ: 1,080 שקל
טיפול 32,000 ק"מ: 1,723 שקל
טיפול 40,000 ק"מ: 1,080 שקל
סה"כ 40,000 ק"מ: 7,473 שקל
רפידות בלם קדמי: 413 שקל
רפידות בלם אחורי: 413 שקל
החלפת רצועת העברת כוח: אחת ל-80,000 ק"מ
עוד על הארלי דיווידסון בוואלה! רכב
קונים אופנוע חדש? קבלו מגוון מבחני דרכים
לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל