אני מסתכל דרך ההגה בצג המהירות הדיגיטלי ורואה את המספר 226 ומבין שזה הרבה יותר מהר ממה שחשבתי. באותו הרגע אני מבחין שצמד היפניים שהיו דבוקים לי לאגזוזים כבר בלמו ומבין שאני באיחור. לחיצה אדירה על דוושת הבלמים תוך כדי הורדת שני הילוכים ברצף במנוף הקטן שמאחורי ההגה גורמים לי להרגיש כאילו גל צונאמי התנגש בי. הראש שכמעט נתלש מהמקום גורם לי להיזכר בנתון תאוטת הבלימה האדירה בשיעור של -1.25 g שהמכונית הזאת מסוגלת אליה.
סיבוב חד של ההגה ימינה והאלפא פונה מידית תוך כדי רעשי החלקה של הצמיגים. אחד היפנים מצליח להשתחל בפנימי ולעקוף והשני עדיין מאחור, הוא כנראה חשב שכבר אעוף לחצץ. אני מבין שעדיף לצנן קצת את האווירה ומנסה להיצמד ליפני שעבר אותי ולשנן את הקווים ונקודות הבלימה. היפני מלפנים מתחיל ללחוץ עוד יותר ונעלם, אבל זה שמאחורי כבר נמצא לפחות שתי פניות מאחור.
המכונית הזאת פשוט אוהבת את המסלול והיא מצליחה להעביר לך תחושה של כזו שרוצה עוד ועוד עד כי נדמה שאין לה גבולות. תאוצות אדירות בכל הכיוונים, צליל מנוע שהולך ונעשה מענג ככול שמתעקשים להישאר באותו ההילוך והעברות הילוכים במצערת מלאה עם מנופים מאחורי ההגה משדרים לך שאתה בשליטה, אפילו שהנסיעה היא במהירויות מטורפות יחסית לפניות, למסלול וליכולת שלי. למרות זאת, המכונית הזאת דורשת מהנהג לעבוד קשה עם ההגה בכדי להחזיק את הזנב מאחורי הציר הקדמי ומחייבת ריכוז מתמיד ונהיגה מדויקת כדי להיות מהיר. אני מתקשה להאמין, אבל לאחר עוד שלוש הקפות אני עייף ומחליט לצאת לפיטס.
בקושי אני משתחל החוצה מתא הנהג ומהמושב הצר והנמוך, מתקשה לעמוד זקוף ותחושה של שכרות מציפה אותי, למרות ששתיתי רק אספרסו. הרבה אספרסו. עוד יותר מתקשה להוריד את החיוך מהפנים ומרגיש כאילו יצאתי מתוך אחת מהמכוניות בסרט מהיר ועצבני ושואל את עצמי: "איך הגעתי בכלל לתא הנהג באלפא, אולי הכי לוהטת שיוצרה אי פעם?".
התרגשות מקדימה
לכל אחד יש דברים שגורמים לו להתלהב ולהעלות את קצב פעימות הלב כבר מהרגע הראשון שבו נודע לו שהוא עתיד לעשות אותם. לקבל הזמנה לנהוג במסלול מרוצים פרטי של קונצרן פיאט, על אלפא רומיאו 4C ו-Abarth biposto 695 (על האברת'ס נספר לכם בכתבה הבאה), זה בטח אחד מהדברים שיגרמו לכל חובב מוטורי להרגיש כך. לשמחתי, זכיתי לקבל הזמנה שכזו שכללה בנוסף, גם נהיגה של כמה מאות קילומטרים על הפיאט 500 X מטורינו למרכז הפיתוח של פיאט בעיירה Balocco ובחזרה. את הפיאט 500 X החדשה, כבר הכרנו והצגנו לכם לאחר ההשקה הרשמית לעיתונאים בנובמבר האחרון לכן הפעם נתמקד יותר בשתי הספורטיביות.
אומנם פירוש ראשי התיבות של השם פיאט באיטלקית הם: מפעל איטלקי למכוניות בטורינו, אך מאז הקמתה בעיר טורינו שבצפון איטליה בשנת 1899 על ידי ג'אובני אניאלי ועד היום חלו בפיאט שינויים רבים. אחד מהשינויים המשמעותיים ביותר התרחש לא מזמן ובזכותו פיאט הפכה להיות יצרן הרכב השני בגודלו באירופה והשביעי בעולם כולו.
שינוי זה התרחש בזכות המיזוג בשנת 2014 עם קרייזלר, אשר אפשרה לפיאט דריסת רגל מכובדת מאוד בארצות הברית והרחיבה מאוד את קשת הדגמים. לאורך ההיסטוריה שלה, פיאט רכשה יצרנים איטלקיים מיתולוגיים ,שדגמיהם השונים עיצבו את ההיסטוריה של מכוניות הספורט והמרוץ האיטלקיות כגון: פרארי, מזרטי, אלפא רומיאו, לנצ'יה ואברט.
בנוסף לכך, יצרנים אלו הביאו לקונצרן פיאט הישגים מפוארים במרוצי המכוניות השונים מאז ראשיתם וטיפחו רבות את התדמית הספורטיבית של הדגמים השונים של הקונצרן הענק.
דגמים רבים של אותם יצרנים הפכו לאגדה וגורמים לחובבי הגה בעולם כולו להעלות חיוך על פניהם, לציין ביראת כבוד את דגמי העבר ולחלום על דגמי ההווה. בזכות סיפוח יצרנים אלו, פיאט הרחיבה את היצע הדגמים, אך לא פחות חשובה מכך היא התרומה התדמיתית שיצרנים אלו מעניקים לכלל דגמי פיאט.
לאורך השנים נעשו מספר טעויות אסטרטגיות בכל הקשור לשימור ייחודם של מותגים אלו, כגון איחוד הפלטפורמות של מכוניות אלפא רומיאו עם דגמי פיאט, הכחדת דגמי לנצ'יה HF ועוד, אך בשנים האחרונות השכילו אנשי פיאט ללמוד מטעויות העבר והאלפא רומיאו C4 וה-695 Abarth הן עדות לכך.
שתי המכוניות הללו שונות לחלוטין, אך שתיהן מצליחות לגרום לנהג לדחוף אותן יותר ויותר חזק ולהתמכר להתפרצויות האדרנלין האין סופיות שחווית הנהיגה עליהן מעניקה. שתיהן פשוט מבקשות מהנהג שיהיה איתן קשוח ולא ירפה מהן בשום אלמנט של הנהיגה ויתענג על התאוצות האדירות שהמנועים, השלדות והבלמים מאפשרים. שתיהן מתוכננות מהיסוד למטרה אחת והיא להקיף מסלול בזמן הקצר ביותר תוך כדי יצירת חווית נהיגה ספורטיבית לנהג. התוצאה היא, שלאחר כל הקפה אתה מוצא את עצמך מנתח את כל הפניות וחושב איך בהקפה הבאה להיות יותר מהיר וכמעט מתעלם לחלוטין מה"מגבלות" של המכוניות האלה, שכנראה נמצאות הרבה יותר רחוק מהמגבלות של רוב הנוהגים.
סופר-קאר בקטנה
כדי להתחיל להבין את האלפא רומיאו הזו, צריך לציין את העובדה שאנשי פיאט בעצמם מציינים בגאווה שזו למעשה האלפא רומיאו האמתית הראשונה מזה שנים. ה-4C היא למעשה התוצאה של החלטה אסטרטגית שיווקית שהחזירה את אלפא רומיאו להיות יצרנית של מכוניות ספורט ברמה גבוהה ביותר ובכדי להתחיל בגדול הוחלט על ייצור מעין "סופרקאר" אמיתית, בזעיר אנפין בדמותה של ה-C4.
האלפא החדשה מיוצרת ללא פשרות וכבר משלב התכנון, המטרות היחידות שהוצבו בפני המהנדסים הוגדרו לפי פרמטרים של ביצועים וכמעט לחלוטין מבלי להתחשב בעלויות הייצור, או מחיר סופי ללקוח. שלדת מונוקוק מסיבי פחמן, מנוע טורבו בנפח 1,750 סמ''ק עם 240 כוחות סוס שמשמש במרוצי הפורמולה 4, מערכת בקרת זינוק, משקל יבש 895 ק''ג, מערכת מתלים ובלמים של מכונית מרוץ ועיצוב אווירודינמי עם אפקט הצמדה, הם רק חלק קטן מאותם רכיבים, שממחישים עד כמה רציניות הן כוונותיהם של אנשי פיאט להחזיר את אלפא רומיאו לימי הזוהר של המותג.
את ההשראה לעיצוב לקחו מהאלפא 33STRADALE (אין כל קשר עם ה-33 שיובאה לארץ) כאשר נושא האווירודינמיות זכה לתשומת לב מיוחדת בכדי להעניק למכונית כל כך קלה ומהירה יציבות ואחיזה ברמה של מכונית מרוץ. "מקדם הרמה שלילי" משמש מזה שנים רבות את מכוניות המרוץ בכדי להשיג אחיזה טובה יותר בעזרת ניצול תכונה פיסיקלית שגורמת לירידה בלחץ של גז כאשר מהירותו עולה. על ידי הארכת הדרך שעושה האוויר מתחת למכונית לעומת האוויר שמעליה ,הלחץ מתחת קטן יותר וכך המכונית "נשאבת" לעבר האספלט ומגדילה את כוח החיכוך עם האספלט. שלדת ה-C4 מבוססת על תא מרכזי העשוי מסיבי פחמן בשיטת יציקה ייחודית ואליו מחוברים חלקי אלומיניום תעופתי נוספים מלפנים ומאחור המשמשים לחיבור מכלולי השלדה והחיפויים החיצוניים. כל חלק במכונית נבחר ותוכנן כדי להשיג משקל מינימלי ואכן תוצאה של פחות מ-900 ק''ג עבור מכונית בגודל וברמת ביצועים שכזו הוא תקדים עבור מכוניות סדרתיות ומאפשרים להשיג יחס מסה להספק של 4 ק''ג על כל כוח סוס!
המנוע מותקן מאחור מעל הציר האחורי המשמש להנעה ולמעשה נמצא ממש צמוד לגבו של הנהג ובזכות סידור זה מושגת חלוקת משקל של 60 אחוז על הציר האחורי והיתר על הקדמי. יחס חלוקה זה הוא היחס האופטימאלי לדעת מהנדסי אלפא למכונית בעלת הנעה אחורית ותורם מאוד להתנהגות הזריזה, אך יחד עם זאת תורם ליציבה המאוזנת של ה-C4. המנוע מגיע לשיא ההספק של 240 כ''ס ב-6000 סל''ד, אך 80 אחוז מהמומנט האדיר 35.6 קג"מ כבר זמין החל מ-1800 סל''ד. נתונים אלו מרשימים עוד יותר כאשר לוקחים בחשבון את נתון המשקל הנמוך באופן קיצוני שבזכותו ה-C4 מאיצה ל-100 קמ''ש תוך 4.5 שניות ומגיעה למהירות מרבית של 258 קמ''ש.
מערכת תמסורת אוטומטית בעלת ששה הילוכים נשלטת חשמלית על ידי מנופים יחד עם מצמד כפול ומתג בורר מצבי נסיעה, מאפשרים לנהג לבחור באיזה אופן הוא רוצה שהאלפא שלו תתנהג. בשונה משאר דגמי אלפא רומיאו החדשים ל-C4 יש גם מצב RACE בנוסף למצבים הרגילים, דינימיק', 'נטורל' ואחיזה נמוכה. במצב RACE ניתן גם ליהנות ממערכת בקרת הזינוק שמאפשרת לכל אחד לזנק ל-100 קמ''ש ב-4.5 שניות ולהרגיש כמו בזינוק למרוץ ללא מאמץ מיוחד.
הרבה מעבר למספרים
מעבר לנתונים המרשימים, התכונה המשמעותית ביותר של האלפא החדשה באה לידי ביטוי בתחושות שהיא מצליחה להעביר לנהג בנהיגה. המכונית פשוט קוראת לנהג לנצל את יכולותיה העצומות ומגיבה באופן צייתני ומדויק לכל פקודה מדוושת הדלק, הבלמים וההגה ללא קשר למהירות ולכוחות ה-g העצומים שפועלים כרגע על המכונית והנהג. יחד עם זאת היא דורשת מידה גדולה של דיוק בנהיגה ושליטה בהחלקות הכוח של הזנב. מכיוון שההגה מחובר ישירות לגלגלים הקדמיים ללא שום מערכת שמגבירה את כוח הידיים של הנהג, עבודת ההגה במצבים אלו קשה ומאמצת יותר לעומת מכוניות אחרות. אולם בתמורה, ההגה מרגיש מדויק ומעביר מידע בצורה ישירה וברורה לנהג והפידבק שעובר לידיים מזכיר אפילו את התחושה המתקבלת מהכידון באופנוע ספורט.
הביצועים גבוהים מאוד, למרות המנוע הקטן יחסית ואת חסרונו של מנוע גדול יותר מרגישים רק כאשר מתעקשים לצאת מפניה בהילוך נמוך מידי - יכולת הנשימה של המנוע קצרה מאוד. בכל שאר המצבים המכונית מזנקת קדימה באופן ברוטלי וההספק "הצנוע" כלל לא מורגש בזכות המשקל הנמוך והמומנט הגדול המתקבל כבר מסל''ד נמוך. הנהיגה על ה-C4 היא פשוט חוויה מוטורית יוצאת מהכלל עבור מכונית סדרתית ולא רק וגורמת לנהג להתמכר לתאוצות ולתחושות שהיא מעבירה בכל האלמנטים של המסלול. העיצוב והתכונות המכאניות והדינמיות עושות את ה-C4 למכונית נחשקת ומיוחדת במינה ובהחלט ראויה להיות ספינת הדגל של דגמי אלפא רומיאו החדשים.
הכתב היה אורח חברת סמל"ת.