תקנות חדשות שנכנסו הבוקר לתוקפן קובעות כי על נהגי כלי רכב חלה החובה להאט ולתת זכות קדימה להולכי רגל, אף אם אלה רק עומדים בסמוך למעבר חציה ואין בכוונתם לחצות. עו"ד אלעד שור מעריך ומסביר, כי מדובר בתקנה דרקונית שמסירה לכאורה את האחריות מהולכי הרגל, ושעומדת בסתירה לפסיקת בית המשפט העליון על פיה גם להולכי הרגל יש חובת אחריות.
בהתאם לנוסח ההגדרה של התקנות שפורסמו ברשומות ב-28.1.2015 , נכתב בזו הלשון כי "נוהג רכב המתקרב למעבר חציה, יאט את רכבו אם הולך רגל עומד על המדרכה בסמוך למעבר החציה ואם ניכר שבכוונתו של הולך הרגל לחצות את הכביש, ייתן לו זכות קדימה".
תקנות אלה, אמורות להקטין את הסטטיסטיקה העגומה בישראל לפיה הולכי הרגל הם אוכלוסייה פגיעה במיוחד: 124 הולכי רגל נהרגו בשנת 2014 בתאונות דרכים, כך עולה מנתוני עמותת "אור ירוק" המבוססים על נתוני הרשות הלאומית בדרכים. מדובר על עלייה תלולה במספר ההרוגים לעומת שנת 2013, במהלכה נהרגו 94 הולכי רגל, עלייה של 32% לעומת שנת 2013.
אולם, לדברי עו"ד אלעד שור, במשך שנים השתרשה בפרקטיקה המשפטית סיטואציה בה נהג הרכב אחראי ונמצא אשם בכל מקרה בו הוא היה מעורב בתאונת דרכים במעבר חציה, אולם בית המשפט העליון, בפסק דין ברזל, לא ראה זאת כך וקבע כי הרשלנות במקרה זה אינה אוטומטית - ועל המשטרה להציג ראיות שתומכות בכך כי הנהג יכול היה לצפות את התאונה, ולפיכך גם למנוע אותה.
עוד נקבע, כי על המשטרה לבחון את מהירות הנסיעה ואת שדה הראיה של הנהג. אולם, לדברי שור, בא המחוקק ורוקן את פסד הדין מתוכנו, ויצר שוב מצב אבסורדי בו לכאורה חלה אחריות מוחלטת של הנהג על התנהגותו של הולך הרגל ועליו להיות למעשה פסיכולוג תחבורתי להיכנס לתוך מוחו של הולך הרגל, לחזות את צעדיו ולנחש את פעולותיו העתידיות בכל אימת שזה עומד בקרבת מעבר חציה.
לא הכול שחור ולבן
במסגרת התקנות שקיבלו את אישור ועדת הכלכלה בנובמבר 2014, נכתב כי "בהתקרב נהג רכב למעבר חציה ובנתיב אחר האט רכב לפני מעבר החציה, יאט את רכבו לפני מעבר החציה האמור, ואם הרכב בנתיב האחר עצר - יעצור אף הוא; היה הולך רגל חוצה את הכביש במעבר החציה, ייתן לו זכות קדימה".
לדברי עו"ד שור, מדובר על תקנה אנטי חינוכית בעליל שגורמת להולכי הרגל להסיר כל אחריות שלהם כלפי הנעשה בכביש, כאילו היו הם המשתמשים הבלעדיים בדרך. גם כך , לצד נהיגה לא מתחשבת של נהגים רבים, ישנה בישראל תופעה של הולכי רגל שמזלזלים באופן בוטה בלשון החוק ומעמידים מידי יום נהגים רבים בפני מצב של כמעט תאונה בשל החלטות אומללות. המשטרה מנגד אוכפת באופן סלקטיבי את החוק ואינה מחמירה עם הולכי הרגל.
"מן הראוי כי לצד תקנות אלו, תפעל המשטרה לאזן את האכיפה בין כלל המשתמשים בדרך באופן שלא יסיר אחריות ויפגע בחינוך הולכי הרגל", אומר עו"ד שור. כן הוא מוסיף, כי אסור לנו להתבלבל: "הולך הרגל מהווה גורם משמעותי ביותר, שבשל המהירות הנמוכה של צעדיו אל מול מהירות כלי הרכב, ביכולתו למנוע תאונות רבות. החוק אינו יכול להעביר את מלוא האחריות לפתחם של הנהגים".