שטח ירוק: לשמור על הטבע, גם בחופשת הפסח

לפני שבוע טיילתי באזור עין השופט, ועצרתי להכין קפה בחניון יום מסודר ונינוח. היה זה סתם יום של חול, טיילים בודדים הסתלבטו באחד מימי הסגריר האחרונים של השנה, משפחה השתעשעה עם ילדיה, פסטורליה. לפתע נשמע רעש מנועים; שתי פעימות, ארבע פעימות, טרקטורון ב-Wheelie, אשכרה 'מלאכי הגהינום'. הרוכבים חלפו בסערה על פנינו, מרעישים את היער וממלאים אותנו באבק... לא עברו חמש דקות ושוב חלפו על פנינו עם אותו רעש ודאווין, ונעלמו מעבר לעיקול. מב?ין כל הנוכחים בחניון, אני משער שאני היחיד שלא נשטף באותו רגע בשנאת אגזוזים. החבר'ה האלה הורסים לנו את השם, ועוד יביאו עלינו צרות גדולות!

כחבר אקטיבי בקהילת ה-4X4 רציתי לרענן לכולנו אמיתות מוכרות וידועות ולכן פניתי אל שחר ישכרוב, מנהל מרחב הר-הנגב ברשות שמירת הטבע והגנים, רש"טג. שחר אינו סתם נציג הרשות אלא הוא בשר מבשרנו, ג'יפאי אותנטי שחרך את הנגב עם סיקסים, אופנועים, כל מה שתרצו. הוא מבין בדיוק את הדחפים שלנו ולכן, אני מעניק לדבריו אמינות וחשיבות גדולות במיוחד.

שחר אינו לבד – פקחי הרשות מסתובבים בשטח עם הטנדרים הירוקים, שומרים על הסדר וגם מושיטים עזרה וחילוץ לג'יפאים שנתקעו, מסייעים בחילוץ ופינוי, ומנהלים מלחמת מאסף לשמירת הטבע, בעבורו אנו יורדים לדרום הרחוק. כאשר פקח שולף את פנקס הדו"חות, קל לראות בו את אויב הג'יפאות והאנושות – אבל זה באמת לא נכון. בדרך כלל אלו בחורים טובים המנסים לפתור בעיות בדרכי נועם, אבל לפעמים אין להם ברירה, אלא לדפוק לנו דו"ח. המפגש איתם יכול להיות מלבב או מבאס, זו בחירה שלנו!

לא תעשה לך קוליס: ההנחיה החשובה ביותר היא, לנהוג רק על שבילים מסומנים, המופיעים במפת סימון שבילים. אסור לנהוג בשטח בתול, בשביל קטן, אפילו לא בשביל גדול – בתוך שמורות טבע, נוסעים אך ורק על שבילים המסומנים בסימון הצבעוני בשולי השביל. ירידה מהשביל היא עוול לטבע ולמטיילים בעקבותייך, והיא עלולה להיות גם מכה קשה בארנק – מ-350 עד למעלה מ-700 שקלים, אפילו הזמנה למשפט. לא תקבלו דו"ח אם תורידו גלגלים מהשביל כדי לאפשר לרכב הבא ממול לעבור, או כאשר תחנו בצמוד לשביל, להפסקת קפה. אבל גם התרחקות של עשרה מטרים מהשביל, עלולה לעלות לכם ביוקר. ומכל מקום, כדאי לנו לשמור על טבע נקי ויפה – ולכן יש להישאר על השביל, גם מחוץ לשמורות הטבע (שם הפקחים אינם מורשים לחלק דו"חות).

לא תלון אלא בחניון הלילה: ג'יפאים רבים יורדים לדרום עם המשפחה, ועושים את ליל הסדר בלב המדבר. בזמן שאתם מתמקמים לארוחת הסדר, זכרו שלינה והדלקת מדורות בשמורות, מותרים רק בחניוני לילה מסודרים. יש עשרות חניוני לילה מסומנים, והם מוקמו כך שלא יפריעו לחיי בעלי החיים – שבמקומות מסויימים, הם יוצאים ממחבואם רק בלילה. הלינה שלא בחניון גם עלולה לעלות לכם ביוקר, כל רכב בשיירה יחטוף את הדו"ח שלו... החוק אוסר על נסיעה בשבילים לאחר שעות החשיכה, כדי למנוע דריסה או הפרעה לבעלי החיים הליליים; תכננו היטב את המסלול, כך שתגיעו בזמן לחניון הלילה. רשימת החניונים ונקודות המידע נמצאים באתר רשט"ג.

לא תבעיר את עץ המקום, אלא רק קרשים שהבאת מהבית: באלסקה וביוקון יש מספיק עצים, ואפשר להבעיר מדורה מהענפים שבמקום. הצמחייה בנגב דלילה עד ייאוש, ואסור להבעיר עצים וענפים מקומיים – אפילו לא ענפים יבשים הפזורים בשטח. הם מהווים חלק משרשרת המזון בטבע, אסור להשתמש בהם. תחת זאת אתם מוזמנים להביא קרשים למדורה, היישר מהבית. אין להבעיר אש מתחת לעצי השיטה הפזורים בחניוני הלילה, וזהירות מיוחדת צריכה להינקט בצפון הארץ. לאחר חורף גשום כמו השנה, הצמחייה עבותה, וסכנת השריפה גדולה.

קח איתך את אשפתך אשר יצרת: עוד לא מצאתי תרגום נאות לסיסמה האמריקנית "Haul it in, haul it out" אבל העיקרון ברור: קח איתך את האשפה שייצרת, והשלך אותה בפח אשפה מסודר. לא כייף לסחוב בג'יפ שקיות נוטפות מיץ, אבל אין ברירה. אם הצלחנו להוביל את דברי האוכל מהצפון, בוודאי שנוכל להוציא את השאריות מהשטח. בגלל חוסר תקציב לאיסוף אשפה מהשטח מוצבות בנגב מעט מכולות אשפה (באר אשלים, בורות לוץ, חניון בארות, באר מילכה, לאורך כביש הערבה ביציאה מהנקרות, תחנות דלק ויישובים). אל תמרקו את מצפונכם בכך שתשאירו שקיות אטומות בחניוני הלילה - הפקחים אינם יכולים לשנע את האשפה החוצה, ומהר מאוד תיקרע השקית בשיני צבי, האשפה תתפזר בשטח וצבי-ישראל עלול להיחנק. קחו את האשפה בשקיות פלסטיק אטומות, קשרו אותה על גגון. קל לקנות או להתקין בעבודה עצמית, תיק אשפה על הגלגל הרזרבי – זה טוב לאיסוף אשפה, וגם לרצועות גרירה מלוכלכות.

אל תטנף את סביבותייך, למען הבאים אחרייך: לא נעים לדבר על זה, אבל מישהו צריך לכתוב את האמת - יש בנגב נקיקים קסומים המרובצים בשרידים מגעילים של נייר טואלט משומש, ומטליות לחות שאינן מתכלות לעולם. רציתם לצאת אל הטבע? אל תשחיתו אותו. קחו אתכם את-חפירה קטנה, קברו את מוצאיכם. את נייר הטואלט סדרו בערימה קטנה, והדליקו. אל תבעירו נייר טואלט בסביבת קוצים (זוכרים את התרמילאי הישראלי שהצית את שמורת 'טורס דל פיינה' בצ'ילה?), הישארו ליד אש התמיד עד כלותה. היזהרו שבע מונים בצפון, בו יש הרבה צמחייה יבשה.

ותדבר עם שר צבאות: נחל א?לות פורח עכשיו במיטבו, אבל היציאה לכביש 10 (כביש הגבול במצרים) חסומה, מסיבות ביטחוניות. זה מחייב נהיגה ארוכה אל מחוץ לשטח דרך נחל ניצנה, סיפור של יום נהיגה. בפסח תיפתח לסירוגין (בליווי צבאי) היציאה לכביש 10 דרך 'מעלה חורשה', אבל חובה עליכם לבדוק מראש בתחנת המידע (יש אחת בבורות לוץ), מתי זה אפשרי. כביש הגבול הפך לאחרונה להיות אזור מסוכן, מתעופפים שם כדורים. בדקו באתר רשט"ג ובתחנות המידע, מה אפשרויות התנועה באזור יפהפה זה.

ותשמור על הצאן, המקנה ורוכבי האופניים: כולנו אוהבים להרגיש מנותקים במדבר, אבל אנחנו לא לבד; יחד איתנו מטיילים בעלי מכוניות פרטיות, רוכבי אופניים, הולכי רגל הצועדים את שביל ישראל, גמלים, צבאים ומקומיים. כאשר אנו מתקרבים לשותפינו האחרים לשביל, תנו להם כבוד; הורידו מהירות כדי שלא לחנוק אותם בענניי אבק, אל תפחידו אותם בנהיגה מהירה, הישמרו מכלבים המשוטטים חופשי.

ותדבר עם אחייך הכידונאים: שחר ישכרוב מספר כי בשנים האחרונות הפכו רוב הג'יפאים ליקירי שמירת הטבע; יש עדיין עבריינים (מחוסר ידיעה או מרשלנות), אבל רוב הבעיות עברו למחלקות הטרקטורונים והאופנוענים. היכולת לרכוש בזול אופנוע שטח עם לוחית רישוי אפורה הגדיל את מספר הרוכבים, ואת הנזק שהם עושים – כולל השתלטות על סינגלים של אופניים, למשל. היכנסו לתפקיד של אבירי שמירת הסביבה. דברו איתם, הסבירו להם. האוכלוסייה שטורחת לרדת לדרום, מגיעה לשם כי היא אוהבת טבע ונוף. האינדיאנים הפרועים אינם טורחים לרדת דרומה, הם מתחרעים בחולות פלמחים ועל קו החוף. למתפרעים הדרומיים יש עוד תקווה, דברו איתם בנימוס, הסבירו להם. מניסיוני האישי, בדרך כלל זה עוזר.

בטרם תרד אל המדבר, בדוק באינטרנט: בתקופת החג מציבה רשט"ג 22 תחנות מידע למטיילים, תחנות חלוקה לשקיות אשפה, ואפילו עמדות שמירה לג'יפאים היוצאים לסיור רגלי. בעיית הגניבות חריפה מאוד בנגב ובמקומות רבים מציבה הרשות שומר, שישגיח לכם על הג'יפ בזמן שאתם מטיילים לעין עקב, הר כרכום, עין סהרונים ועוד תחנות שמירה רבות. באתר http://www.parks.org.il תמצאו את כל המידע על תחנות המידע והשמירה, שטחי אש, מבצעים מיוחדים וכיו"ב. בתחנות המידע יודיעו לכם אם שטח אש מסוים הפך לפתע לפעיל, משיקולים ביטחוניים חריגים (הכי טוב, לבדוק מראש מול הצבא).

ושמחת בחגייך: והעיקר, רדו לדרום הירוק עדיין. בלו כמה ימים בחבל ארץ מדהים זה, מקום בו עוד אפשר לתפוס שלווה ולהיות ללא קליטה סלולארית. חוויה של ממש, לדור ה'וואטס-אפ' וה'פייס'. חג שמח!