הדרכת נהיגה, פרק ראשון: לנהוג ברכב שטח על הכביש

השתתפו: ג'וי בירן ואורי הראל

אנו שמחים לפתוח בסדרת הדרכות נהיגה ברכבי שטח; איננו מתיימרים ללמד נהיגה בהתכתבות, ובכוונתנו רק להעמיק תובנות ולהדגים מצבים בסיסיים. נהיגת כביש ושטח היא עניין מורכב ומסובך, וחשוב להבין כי אין תחליף לניסיון נהיגה שנצבר עם הזמן ולשיקול דעתו של נהג אחראי. אל תתבססו על הכתוב כאן כעל אורים ותומים - מי שרוצה ללמוד נהיגת שטח חייב לצבור ניסיון בקורסים מקצועיים, או בעזרת חבר שידריך אותו בסודות הנהיגה הבטוחה והיעילה. להכנת הכתבות גייסנו לעזרתנו את אחד מבכירי הג'יפאים בישראל, ג'וי בירן מחברת 'אקספלורר', המבצע הדרכות נהיגה ומוביל טיולי שטח מזה 25 שנים.

ככל שאנחנו אוהבים לפנטז על מסעות שטח נועזים, את רוב הקילומטרים נבצע על הכביש הסלול - בדרך לעבודה, בביקור משפחתי או בדרך לטיול במצפה רמון. גם הג'יפאים הפעילים ביותר אינם נוהגים בשטח יותר מאחוזים בודדים מהנסועה השנתית שלהם ולכן, אנו מתחילים את הסדרה בפרק החשוב והמורכב ביותר – נהיגת כביש ברכב שטח.

לצורך הכנת הצילומים גייסנו רכב שטח אמיתי, מיצובישי פג'רו 3.2 ליטר 200 כ"ס. הפג'רו נמצא איתנו שנים רבות, והוא חמוש בכל אמצעי ואבזרי הבטיחות המודרניים – מערכת מתלים המכוילת בעיקר להתנהגות כביש אופטימאלית, הנעת 4X4 ייחודית המציעה את כל אופציות ההנעה הקיימות, ומערכות בטיחות אלקטרוניות – בראשן מערכת בקרת יציבות ESP, שהיא קריטית ברכבי שטח. כדי להמחיש את ההבדל בין התנהגות רכב השטח לבין זו של מכונית כביש גייסנו משפחתית-מנהלים עדכנית, אופל אינסיגניה 1.6 טורבו, 170 כ"ס.

נחזור ונדגיש כי לא יצאנו למבחן השוואתי – כל משפחתית מודרנית (פאסאט, מונדאו, מאזדה 6, אאוטבק) תתנהג על הכביש טוב יותר מאשר כל רכב שטח (לנד קרוזר, רקסטון, רנגלר, וגם רכבי שטח יוקרתיים יותר). בנוסף, מחירו של רכב שטח מודרני (323,000 שקל במקרה של הפאג'רו) עשוי להיות כפול ממחירה של מכונית מנהלים (175,000 שקל במקרה של האינסיגניה). הפער העצום במחיר נובע מכך שרכב השטח מורכב ויקר יותר לייצור, מכל משפחתית שגרתית. גם עלויות התחזוקה גבוהות בהרבה בסעיפי דלק, ירידת ערך, ביטוח, תקלות וכיו"ב. מעולם לא טענו שרכבי שטח הם אופציה תחבורתית זולה, אבל אנו מאמינים שמי שבאמת מנצל את יכולות השטח שלהם – מקבל את מלוא התמורה, בסופו של דבר.

מכלוליו המסיביים של רכב שטח (סרנים/משולשי מתלה, תיבת העברה, צמיגים גדולים, מנוע דיזל 3.2 ליטר מול מנוע בנזין 1.6 ליטר, מרכב 'סטיישן' 7-מקומות) מתבטאים במשקל עצמי גדול – הפג'רו ארוך מהאינסיגניה ב-6 סנטימטרים בלבד אבל הוא כבד ממנה ב-650 ק"ג, וגבוה בכ-40 סנטימטרים! אלו הבדלים תהומיים, המתבטאים ביכולותיהם הדינמיות של כלי הרכב. הפג'רו מייצג היטב את קבוצת הג'יפים העירוניים בעלי הילוך כוח – לכולם נתונים דומים וחלקם אף כבד יותר, עד שלושה טון!

כתבותינו מתייחסות לרכבי שטח אמיתיים, כולל טנדרי 4X4; לטנדרים יפניים ואירופאים יש יתרון מסוים מכיוון שהם נמוכים יחסית אבל הם גם מצוידים בפחות מערכות בטיחות, והמתלים שלהם בסיסיים יותר. במידה מסוימת נכון הניתוח הדינמי גם לקרוסאוברים מודרניים, בייחוד אלה הגבוהים משמעותית ממכוניות כביש.

בגלל משקלו הגדול מאיץ הג'יפ פחות טוב, בזינוק מעמידה אבל גם בתאוצות ביניים; זה מחייב לקיחת מרווחים גדולים יותר ביציאה לעקיפות בכביש המהיר. אותנו עניינו יותר ההפרשים ביכולות הבלימה של שני הכלים. שיערנו שהפג'רו יזדקק למרחק עצירה גדול מזה של האופל, וכך אמנם היה. במהירות כ-100 קמ"ש נזקק הפג'רו לכ-5 מטרים יותר עד עצירה מוחלטת, מאשר האופל האלגנטית. האמת היא שציפינו להפרש גדול יותר במרחק הבלימה אבל על משטח האספלט המחוספס, היה הפג'רו במיטבו.

מכל מקום, זהו אחד הלקחים המרכזיים עבור כולנו – גם כאשר רכב השטח מצויד בדיסקים מאווררים ובצמיגי S&M בעלי נטיית כביש ברורה, חייב הנהג לשמור על מרווחי זהירות גדולים יותר. כאשר מדובר ברכב שטח מיושן או בכזה הנועל צמיגי שטח מלאים, הפער ביכולת הבלימה יגדל עוד יותר. מוקירי הג'יפאות המיושנת (כמוני...) חייבים לזכור כי כושר הבלימה והפנייה של העגלות הקשישות נחות בהרבה מזה של הפג'רו המודרני והבטיחותי; רוב הסיכויים הם שרכב שטח משנות התשעים, לא היה שורד את תמרוני הנהיגה המצולמים כאן... ראו, הוזהרתם!

גם בזמן פניה חדה (בכביש מתפתל או החלפת נתיב פתאומית), משקלו העודף של רכב השטח פוגע ביכולותיו הדינמיות. כאן מצטרף למשוואה פרמטר קריטי נוסף, והוא גובה הרכב ומאפייני המתלים. רכב שטח ראוי לשמו מאופיין במרווח גחון המאפשר לו לחלוף על פני מכשולים בשטח; לפאג'רו יש מרווח גחון של 24 ס"מ, לאופל יש רק 11 סנטימטרים, המספיקים בקושי כדי לחלוף על פני גדודיות בכביש. פער זה תורם למרכז כובד גבוה יותר של הפג'רו, ומכאן – לפחות יציבות בפניות.

כמו כל רכב שטח המיועד להתמודד עם שטח טכני, לפג'רו יש מהלך מתלים גדול יחסית; בשטח זה מצוין, אבל בכביש זה מגביר את טלטלות המרכב בזמן העברות משקל פתאומיות. מאפיינים אלה (מרכז כובד גבוה + מתלים ארוכי מהלך) מגבירים את תנודות המרכב ימינה-שמאלה בזמן פניות חדות, ומקטינים את יציבותו של רכב השטח. זה מחייב את הג'יפאי להקפיד יותר מאשר נהג הכביש, על נהיגה חלקה וזורמת. בנוסף להורדת מהירות הנסיעה, יש לשמור על קו תנועה זורם ומקומר לאורך פיתולי הכביש, להשתמש במלוא רוחב נתיב הנסיעה כדי 'ליישר' פניות, להימנע משינויי כיוון פתאומיים כדי לצמצם העברות המשקל חדות.

נחזור ונדגיש כי מגבלות אלה קיימות בכל רכב שטח ראוי. במחירים בין 500 ל-900 אלף שקל יש רכבי שטח (דיסקברי וריינג' רובר, מרצדס וחלק מדגמי גרנד צ'ירוקי) המסוגלים לשנות את מאפייניהם הפיזיקליים, באמצעות מערכות מתלי אוויר מתכווננים; אלה יכולים להגדיל ולהקטין את מרווח הגחון (ומכאן, לשנות את גובה מרכז הכובד) ולהקשיח את פעולת המתלים. זה מעניק להם יתרון בטיחותי חשוב אבל עדיין, הם פחות יציבים ממכוניות כביש העולות חצי ממחירם.

עד כאן הפרק הראשון, בסדרת כתבות ההדרכה. בשבוע הבא נשלים את הדרכת הכביש (מערכות ESP, שילוב 4X4 בנהיגת כביש, נהיגה בלחץ אוויר נמוך, בטיחות פסיבית ועוד), ולאחר מכן נרד לשטח – שבילי עפר, מעברים טכניים, חולות, חילוץ. נחזור ונדגיש כי כתבותינו אינן באות להחליף הדרכת נהיגה מסודרת, ואת הצורך בנהיגה אחראית וזהירה בכביש ובשביל. ההדגמות המצולמות עלולות להיות מסוכנות, והן בוצעו על ידי נהגים מקצועיים במתחם תפעולי סגור. סעו בזהירות, אל תנסו את זה בבית!