פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      דעה: המשטרה מפקירה את רוכבי האופנועים בתל-אביב יפו?

      מפקד מחוז משטרת תל אביב ביקש להגביר את האכיפה נגד רוכבי דו גלגלי בתל אביב באופן דרמטי, אך בתוך כך מוטב לו לזכור את פגיעותם ביחס לכלי רכב, וכן את התנהגותם הלא אחראית לעתים של הולכי הרגל. שמירה על סדר אינה צריכה להתמקד בקבוצה אחת בלבד

      מבחן קטנוע דאלים S1 125 סמ"ק (קובי ליאני)
      (אילוסטרציה: קובי ליאני)

      לאחרונה פורסם כי מפקד מחוז תל-אביב במשטרת ישראל, ניצב בנצי סאו, אמר כי האכיפה נגד רוכבי דו-גלגלי בעיר תל אביב הוגברה משמעותית, וכי למעשה, "זו העיר היחידה במדינת ישראל שיש בה אכיפה כנגד דו-גלגלי". אין ספק כי הכאוס התחבורתי על כבישי תל אביב, בו אלפי רוכבי דו"ג רוכבים בפורענות מטרידה, מחייבת את הנוגעים בדבר להשליט סדר, אולם אכיפה חד צדדית כלפי הרוכבים, תוך התעלמות לכאורה מנהגי הרכבים שמעמידים יום אחר יום את רוכבי הדו"ג בפני סיכון משמעותי – מהווה החלטה לא הוגנת, שמעניקה לגיטימציה להמשיך ולהפקיר את חיי האוחזים בכידון.

      מי שנהג ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה בכבישי הארץ כמו גם בתל אביב, יכול היה להבחין כי הכביש מתנהל באופן שונה: בריונות ששינתה את פניה לאדיבות. כלי הרכב משתלבים בסינרגיה מופלאה. כמעט ולא נשמעות צפירות. אולם באופן מצער, מיד לאחר תומו של יום הזיכרון, בואכה יום העצמאות – האדיבות משנה את פניה לגסות ובריונות של נהגים רבים אשר במקרה הטוב שוכחים את פערי הסיכון הדרמטיים בין רכיבה על דו"ג לבין נהיגה ברכב. במקרים רבים אחרים, נדמה כי באופן מודע וגס רוח, מתעלמים הנהגים מחוקי התנועה תוך שהופכים כל רכיבה מנהלתית לרכיבה קיומית.

      מעלימים עין מתופעות אחרות

      אין ספק כי דפוס הרכיבה על המדרכה מחייב את המשטרה לעקור אותו מן השורש. לא ייתכן כי המרחב הבטוח של הולכי הרגל יופקע מהם בכל אימת כי רוכב דו"ג אינו יכול להתמודד עם פקק או שיהוי בתנועת כלי הרכב. מידת הסבלנות של רוכבי דו"ג רבים בתל אביב פחתה באופן כה משמעותי עד שלעיתים רבות, כל המתנה בפקק הינה חוויה מייסרת עבורם, עד שהם מעזים לרכוב על המדרכה ולסכן את הולכי הרגל. מנגד, נהגים רבים מזלזלים בחוקי התנועה ומבצעים עבירות תנועה על בסיס יום יומי, בלא שניכר כי המשטרה מקצה די כוח אדם לצורך מיגור דפוסי נהיגה אלו.

      כך למשל, סטייה מנתיב ללא איתות. לכאורה מדובר על עבירה זניחה אולם עבור רוכבי הדו"ג, מדובר ברשלנות של הנהג שיכולה בנקל להביא למותו של הרוכב בסמוך. כך גם פניה שמאלה ללא התבוננות מקדימה במראה או מתן זכות קדימה לרבות יציאה רשלנית מחניות. אין ספק כי גם הולכי הרגל בתל אביב, ששיעור מטריד מהם חוצה את הכביש שלא במעבר חציה או באור אדום, מציב בפני רוכב הדו"ג אתגר קיומי נוסף, אולם נדמה כי המשטרה אינה עושה די לצורך מיגור התופעה. יש לברך על החלטתו של ניצב בנצי סאו לסימון הולכי הרגל כקבוצה שמחייבת אכיפה נמרצת יותר בגין עבירות התנועה שהם מבצעים.

      לצד זאת, בעת האחרונה פורסם כי בקרוב, יחלו פקחי עיריית תל אביב לאכוף את חוקי התנועה באמצעות מתן היתר לרישום דוחות לרוכבי הדו"ג. מדובר על מהלך שמחד יגביר את האפקטיביות של האכיפה, אולם טומן בחובו בעיה: הקנסות שיינתנו צפויים להגיע ישירות לקופת הרשויות המקומיות. החלטה זו עלולה לשבש את הסדר הנכון של מתן הדוחות ולדחוק באופן בלתי סביר את השיקול מהשדה התועלתי – ציבורי, היישר לשדה הכלכלי. לפיכך, הותרת שיקול הדעת וקביעת מדיניות האכיפה אינה יכולה להינתן באופן מלא לעירייה ועל משטרת ישראל והגורמים הנוגעים לקבוע סדרי עדיפויות שמקפלים בתוכן שיקולים חינוכיים ובטיחותיים.

      הכותב הוא מומחה לדיני ביטוח ונזיקין, רוכב דו"ג מושבע