אם למישהו היה ספק כי אין עוד מקום לקשור בין הכבדת האכיפה כנגד עבירות מהירות באמצעות מערך המצלמות בערים, לבין הקטנת מספר תאונות הדרכים, הרי שכעת, לאחר פרסום נתונים ע"י משטרת התנועה - מוטב לכל הנוגעים בדבר להודות בטעותם, לבקש את מחילת הציבור מריקון שיטתי וחסר תכלית של כיסו באמצעות המצלמות, ובעיקר לעשות חושבים מחדש. ראוי, ובהקדם, לבדוק את האופן בו צריך לפעול על מנת למגר את נגע תאונות הדרכים.
הנתונים שפורסמו בימים האחרונים, שמתייחסים לרבעון הראשון של שנת 2015, מלמדים כי חרף העובדה שחלה עליה מטאורית בשיעור של יותר מ-100% במספר דוחות התנועה שנרשמו לנהגים בתל אביב, לא חלה ירידה במספר הנפגעים בתאונות, אלא מתברר כי חלה עליה במספרם, מנתון של 412 ברבעון הראשון של שנת 2014, למספר גבוה ומטריד - 445 ברבעון המקביל השנה.
מותר להניח, כי כל מקבלי ההחלטות מעוניינים להקטין את שכיחות התאונות, אולם הגיעה העת להודות כי מעשית אין לאיש פתרון אפקטיבי בנושא; המציאות המספרית ברורה לכולם, אולם באופן תמוה, יש עליה חולקים ונדמה כי האחיזה של האחראים על מדיניות אכיפת המהירות לוקה בשיקולים זרים. שיקולים שאין להם כל קשר לתכלית שלשמה כולם התכנסו - הגברת הבטיחות בדרכים.
לא מוכנים לקחת אחריות
הלפיתה של מקבלי ההחלטות ודבקותם בתוכנית מצלמות המהירות מסרבת להתפוגג, על אף ששופכים על פניה מים קרים בדמות גורם מוסכם כגון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. גם במשכנה, נקבע כי עבירות המהירות מהוות משתנה בעל ערך מינורי בבחינת הגורמים לתאונות הדרכים, אך דבר לא משנה את התמונה - הם בשלהם. יתרה מכך, זה נעשה מביך משהו, שכן גם הרשות הלאומית בבטיחות בדרכים אינה סבורה כי יש עוד טעם לאכוף בצילום אלקטרוני את מהירות הנסיעה, ללא קשר למיקום הצבתה.
מילא כי לא היה מדובר על חיי אדם, והיינו יכולים לכאורה להתנחם כי בשל הוצאות הביטחון הדרמטיות של המדינה, עליה לחלוב את האזרחים בשיטתיות, אולם אין כך הדבר. כישלון המאבק בהקטנת תאונות הדרכים ניכר היטב, אך מאות המיליונים שנגבים מהציבור מסיטים באופן שיטתי את הממונים מהמטרה ומהמנדט שניתן להם. רוצה המדינה לגבות עוד מיסים מהאזרחים - שלא תוליך אותם שולל דרך מסך עשן של מאבק בתאונות הדרכים. המספרים אינם משקרים.
בכל מדינה מתוקנת אחרת, מספרים מבהילים כאלו היו גוררים הודאה בכישלון והנחת המפתחות על השולחן. אולם זה כותב לזה מכתב -מתריע כי התוכנית נכשלה. זה משיב לזה תשובה כי הנושא בבדיקה, בחקירה. ובינתיים עוד ילד נהרג. ונכון, אין זו נחמה אולם לו היה ברור באופן מוחלט כי הכסף שנגבה ממערך המצלמות מתועל למאבק בתאונות הדרכים, היה ניתן באופן דחוק ביותר למחול זמנית על החליבה.
הגיעה העת לסגור את עדשת המצלמות בכל הנקודות בהן הוכח כי אין להם שום תרומה ולהותיר בכיס הנהגים עוד כסף בימים טרופים אלו. כל דוח שנרשם בנסיבות אלו, אינו משפר את המצב, אלא מגביר עוד יותר את תחושת הניכור של הציבור מהממשלה ומשמש כעדות ניצחת למאבקה הכושל בשיפור פני תרבות הנהיגה בישראל.
מוטב היה, בין היתר, כי מאות המיליונים שנגבו, היו משמשים את המדינה לסבסוד רכישת אמצעי זהירות והתרעה שיותקנו בכל רכב. בניגוד למצלמות המהירות ישנם אמצעי התרעה אפקטיביים ביותר שהוכח כי הם מסייעים באופן ממשי להקטנת שכיחות תאונות הדרכים עם נפגעים.
הכותב הוא עו"ד, מומחה לדיני תעבורה