צילומים: קובי ליאני
ה-X6 הוא אחד מכלי הרכב השנויים ביותר במחלוקת שאי פעם יצאו משערי ב.מ.וו. מצד אחד, מדובר במכונה מרשימה בכל אחד מהסעיפים שניתן לבחון - באיכות, בגימור, בביצועים, בהתנהגות הכביש, בשימושיות וכמובן העיצוב. אולם מצד שני, ה-X6 נתפס כאחד ככלי רכב תוקפני ואלים בנוכחותו ומאחר וכמה אירועים טראגיים נקשרו בשמו (דריסת לי זייתוני ז"ל, למשל), הוא הפך, ולא רק בישראל, לסמל הוולגריות על הכביש, גם אם לגמרי ובאופן מוחלט שלא באשמתו.
את בעיה זו בדיוק ניסו ב.מ.וו לתקן, שכן תדמית שכזו, רעה מאוד למכירות ומה שהחל במהלך כולל לפני שנים אחדות בשינוי עיצוב ויחס ללקוח הקצה, מגיע כעת גם לרכב הפנאי קופה החדש - X6, הדור הבא. לפני חודשים בודדים הוא הושק באופן רשמי בעולם ולפני ימים אחדים הגיע לישראל. היינו הראשונים להתמקם מאחורי ההגה שלו וגילינו לא ענק שעיר ומאיים, אלא מכונה צעירה, מפנקת ומוכשרת אפילו עוד יותר. האם היא תצליח לשפר את התדמית? בואו ונתחיל קודם עם איך שהיא נוסעת.
3.0 דיזל ולא צריך יותר מזה
לפני שרומסים בפעם הראשונה את הדוושה הימנית של ה-X6 החדש, קשה לצפות את מידת ההפתעה שממתינה בסוף אותה דוושה. הסיבה לכך היא בראש ובראשונה - משקל. הגרמני הזה מטה את המאזנים לכיוון 2,140 קילוגרם. ושוב, שני טונות, מאה וארבעים קילוגרם, לפני נהג ונוסעים. ביחס לשאר רכבי פנאי מגודלים זה אולי נשמע הגיוני, אבל זו מסה משמעותית שצריך לדחוף, לשאת ולהכריח לשנות כיוון.
זוכרים את ההפתעה? למרות כל המשקל הזה ה-X6 מדלג מהר מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 7 שניות בלבד לפי מכשירי המדידה שלנו (6.7 שניות לפי נתוני יצרן) ועוד יותר מרשים מכך, הוא מייצר זינוק מ-80 ל-120 קמ"ש כהדמיה של עקיפה תוך 5.5 שניות בלבד וזה כבר ממש מהר ועוד לחשוב שבחזית יש את אחד המנועים הבסיסיים בהיצע של ה-X6 בישראל. בסיסי, אבל אחרי שלושה ימים של נהיגה ממושכת, אנחנו בהחלט מרוצים מהיכולות ולא היה רגע אחד שפיללנו לעוד כמה סוסים או קג"מים מתחת לרגל ימין. לא היינו מתנגדים כמובן... אתם מבינים.
אבל חוץ מלהאיץ בצורה מאוד משכנעת, ה-X6 עם מנוע ה-3.0 ליטר טורבו דיזל יודע להיות שותף מושלם לכל סוגי הנסיעות. המספרים מדברים על 258 כ"ס (4,000 סל"ד) ועל נתון מעולה של 57.1 קג"מ בכל התחום שבין 1,500 ל-3,000 סל"ד ודי בכך כדי לרמוז על יכולות השיוט של הגרמני. הגמישות הפנטסטית של מנוע הדיזל שלו מאפשרת לו לפעום ב-1,500 סל"ד בלבד ב-100 קמ"ש בהילוך השמיני והגבוה ביותר בתיבת ההילוכים וגם להיות דרוך לכל צורך. משאית איטית בנתיב השמאלי? בקלות. מכונית מהירה באמצעי? רק תלטפו את ה"גז". 230 קמ"ש בקצה היכולת? סעו לגרמניה לאוטובאהן. הכל הוא יודע לעשות.
המנוע הזה כאמור מגובה בתיבת הילוכים מבריקה לא פחות, עם שמונה הילוכים. לא ציפינו לאחרת מב.מ.וו לאור התחרות בה היא מתמודדת. התיבה מציעה העברות חלקות ומהירות ויחסי ההעברה שיודעים לתרגם מצוין את כל מה שהמנוע יכול להציע. התיבה מאפשרת גם מצב ספורט נמרץ יותר וגם מנופי העברת הילוכים מאחורי ההגה, אם תרצו לקחת את העניינים לידיים. השילוב בין השניים מצוין ואם המילה "סולר" מעוררת בכם בחילה, אז אם לא יספרו לכם, לא תדעו שמדובר בקומבינציה שורפת שמנים שכזו. לא בצליל ולא ובדחף המופק.
רוקדים עם אווזים
חוץ מביצועים מצוינים בכל קנה מידה, ה-X6 החדש מפנק מאוד בנסיעה רגועה. חומרי הבידוד הרבים שנדחסו בכל פינה מונעים כניסה של כל סוג של רעש חיצוני. לא מהמנוע, לא מהצמיגים ואפילו הרוח בקושי נשמעת. גם איכות הבניה וההרכבה שלו מייצרת תחושה של מוצקות מבנית כשל כספת. על הריחוק מהכביש אחראים מתלים מהסוג הקונבנציונלי. כלומר, ממש בולמי זעזועים וקפיצי ברזל, לא כריות אוויר או שמנים. ועדיין, ה-X6 משייט על הכביש כאילו הכביש מרופד בנוצות אווז. רק חריצים עמוקים במיוחד מצליחים ליצור זעזוע וחוץ מהם, כלום. פשוט תענוג לנהוג.
כשהגענו לכביש המפותל, ציפינו לשלם מחיר בהתנהגות הכביש בהתחשב ברכות המתלים. וכשמוסיפים לכך את המרכב הגבוה ושוב את אותה מסה כבדה, מקבלים פרופורציה של עד כמה צריך להתאמץ כדי ליהנות או עד כמה קרובים הם גבולות היכולת. אבל כאן בדיוק מגיעה ההפתעה השניה. ה-X6 לא חד אמנם כמו סדרה 2 קופה ולא עצבני כמו M4, אבל הוא שוב מצליח להדהים באופן שבו הוא מטפל באספלט לא ישר.
מפניה לפניה נדמה שהמרכב הגדול מתכווץ מסביבנו והמפלץ הזה הופך למכונית קטנה וזריזה בהרבה מהמצופה. המתלים רכים? פתאום ממש לא. הם תומכים מצוין בעומסים שכבישים מסולסלים כאלה מצליחים לייצר, הם מרסנים כל תנודה מיותרת ומונעים צלילה או הזדקרות של החרטום בבלימות והאצות. גם האחיזה מצמיגי הענק מצוינת וגם הבלמים נושכים חזק ומפגינים עמידות מצוינת לחימום ובסוף כל המחמאות האלה נמצא גם הגה מהיר וחד. אז כן, נהנינו מאוד ממה שה-X6 מסוגל להפיק ועם היד על הלב, הופתענו מאוד. באופן אישי, אהבתי מאוד את עבודת המתלים שלו שמצליחה ליצור טווח פעולה רחב מאוד - גם לספק נוחות מצוינת, גם לתמוך באדיקות בנהיגה ספורטיבית ואפילו לספוג נחיתות מקפיצות כאילו היו נחיתה קלה על ענן.
ולנקודה החשובה ביותר
צריך להחנות את ה-X6 החדש בצמוד לדור היוצא כדי להבין מה המקור לתדמית הרעה שצמחה לו - העיצוב. חניה שכזו לא הזדמנה לנו, אבל כן נסיעה ממשוכת לצד X6 שחור מהדור הקודם ופתאום, זה החדש נראה ילד טוב ירושלים לידו. זה לא שהוא לא נראה מרשים ועוצמתי וזוכה לטונות של תשומת לב וכבוד מהסובבים, אבל הוא לא נראה תוקפני כמוהו ובטח שלא וולגרי ומאיים כמוהו.
ב.מ.וו לא רק ניצלו את ההזדמנות לרענן את ההופעה בדור החדש, אלא ממש יצרו לו אופי אחר בזכות העיצוב. יש לו את כל הסממנים של מכוניות ב.מ.וו החדשות וזה אומר פנסים נקיים יותר, גריל הכליות מכרום וגם ג'נטים גדולים ועדינים למראה - כל מה שלא היה ל-X6 החייזרי הקודם. גם חלקו האחורי רוכך - עדיין יש לו שני אגזוזים בולטים, אבל הכל שם מסודר בצורה הרבה יותר אלגנטית והרבה פחות מתנשאת.
בתא הנוסעים ציפינו למצוא את כל הפאר וההדר וזה בדיוק מה שקיבלנו. רמת ה"בסיס" ספורט מציעה סביבת מחיה עשירה ומפנקת מאוד ואם זה לא מספיק, גם רמת לקשרי קיימת בהיצע, כל עוד תסכימו להוסיף ספרות בפנקס הצ'קים. המושבים חובקים, הכל עטוף עור, ההקפדה והירידה לפרטים הולמת את המעמד, מערכת השמע איכותית ומתחברת לסמארטפון בכל צורה וגם המושב האחורי מרווח ונעים לישיבה כמו אלה הקדמיים. אם בכל זאת מחפשים משהו להלין עליו, הרי שזה גובה הדלתות, או קוטנם של החלונות. ילדים אוהבים להציץ החוצה בנסיעה וסף החלונות הגבוה מונע זאת מהם, אז הם ייהנו קצת פחות. לעומת זאת, בתא המטען יש שפע של מקום וגם דלת חשמלית שאפשר לפתוח עם תנועות הרגל מתחת לפגוש האחורי.
טיפול נכון
הנהיגה ב-X6 החדש הבהירה לנו את הצפוי: ב.מ.וו הוסיפו לשדרג את יכולותיו של רכב הפנאי קופה הפופולארי שלהם גבוה אף יותר. הוא נעים מאוד לנסיעה, מהודר, מפנק וגם יספק לכם שעות של הנאה בכבישי הנהיגה הנכונים אם זה מה שעושה לכם את זה. רמת האיכות עלתה עוד יותר, האבזור התארך וגם המחיר משאיר אותו אטרקטיבי למדי בסביבה התחרותית שבה הוא נמצא. עבור רמת הספורט תידרשו לשלם 594,725 שקל, כולל אגרת רישוי ואילו עבור רמת הפרימיום 60,000 שקל יותר.
אבל חוץ מהעלאת רף היכולות, ב.מ.וו עשו כאן צעד משמעותי לעבר שינוי הדרך שבה מתעכל בציבור ה-X6. על ידי טיפול נכון בעיצוב, הוא נראה טוב, אפילו קלאסי ובעיקר ממש לא וולגארי. זה לא שפתאום הוא יהפוך ל'אחד העם', ממש לא, אבל עכשיו הוא נראה נכון. ממש נכון.