הטעות הגדולה שלי הייתה שבכלל יצאתי ל'משלט 21' בצהרי יום לוהט שכזה; צריך הייתי להישאר בביתי הממוזג אבל הנה מצאתי את עצמי, מטפס ביגיעה בין בולדרים ענקיים ושיפועי צד מלחיצים. ניר כיוון אותי מבחוץ, הדיסקו עשה את עבודתו נאמנה, מד החום לא זז, ורק אני הבחנתי בשכבת אוויר לוהט המרצדת מעל מכסה המנוע. כבר היה מאוחר לחזור אז סיימתי את העלייה והתחלתי לצאת לכיוון הכביש. לפתע נשמעו קולות תסיסה ובעבוע, ומים ירוקים הציפו את השביל... מתברר כי פקק מיכל העיבוי השתחרר, ואיים להשמיד את הדיזל הקשיש. איזה מזל שהבחנו בתקלה בזמן, והמנוע לא הספיק להתחמם!
שיעור לחיים, אצל מוחמד
את הדיסקו קניתי חודשים ספורים מוקדם יותר, ובצעתי יישור קו מתבקש טיימינג, שמנים, בדיקות מקיפות, כולל מערכת קירור. מוחמד הציע להתקין מד-חום דיגיטלי שיזהיר אותי מפני התחממות יתר, לפני שהיא מתרחשת. עזוב, אמרתי למוחמד; זה הדיסקברי השלישי שלי, אף פעם לא התחמם לי מנוע, בוא נחכה עוד כמה חודשים. החודשים חלפו, חום הקיץ הגיע והנה אני כאן, על הגרר בדרך למוסך של מוחמד בקלנסווה... הפעם כבר לא התקמצנתי החלפתי את מיכל העיבוי המצ'וקמק (אותו הרכיב הבעלים הקודם), החלפתי תרמוסטט וצנרת, ניקיתי רדיאטור... יצאתי בזול!
מערכת הקירור: המערכת החשובה ביותר היא מערכת קירור המנוע. לאחר שעשועי החורף, עלול להצטבר בוץ על ובין צלעות הרדיאטור; נקו את הבוץ (לא בצינור לחץ גבוה!), בדקו גם את מצנני תיבת ההילוכים והמזגן. המהדרין מחליפים רדיאטור כל 5-4 שנים, כי הקורוזיה והאבנית המצטברות עלולות להקטין את אפקטיביות הקירור. חלופה סבירה היא בדיקה וניקוי הרדיאטור במכון מתמחה. יש לבדוק שלא הצטברו עלים בין הרדיאטורים, ולוודא שמניפת הפלסטיק (כונס האוויר הפנימי) מהודקת למקומה כך שאוויר טרי יגיע אל המצננים. יש לבדוק תקינות מכלי עיבוי, לראות שכנפי המאוורר שלמות, ולבדוק במוסך מתמחה את התרמוסטט והקלאץ'-פאן.
תנו למכונאי לבדוק את מצב צינורות הגומי, הם עלולים להיות סדוקים או מועדים לקריעה אל תחסכו, החליפו אותם לפני שהם מתרפטים. במידה ומד חום המנוע המקורי מגיב בעצלתיים, שקלו הרכבת מד חום דיגיטלי, שיעניק לכם מידע מדויק לפני שמתרחשת קטסטרופה; טמפרטורת המנוע עשויה לנוע בין 90 ל-105 מעלות, בלי שמחוג השעון המקורי יגיב בכלל! כל טמפרטורה מעל 100 צריכה לעורר זהירות, ולהצדיק הורדת עומס מהמנוע ותיבת ההילוכים. ברכבי שטח רגישים אפשר להרכיב מפסק להפעלה ידנית של מאווררי המנוע והגיר, או להוסיף מאוורר חשמלי נוסף. אם הרכב מועד להתחממות, החזיקו מיכל נוזל קירור בתא המטען. בדקו את מפלס הנוזל לעתים קרובות מהרגיל.
שמני מנוע ותמסורת: את הטיפול השנתי אני עושה תמיד לקראת הקיץ, כך אני בטוח שהמנוע מקבל שימון אופטימלי בשעותיו הקשות. בדקו שמן דיפרנציאלים ותיבת העברה והשלימו למפלס הרצוי. אם ניכרים בשמן סימני חדירת מים משלוליות החורף לרוקן ולהחליף.
בדיקה כללית: וודאו שצינורות הבלמים שלמים ואינם מזיעים, הדקו כל בורג, וודאו שאין בתא המנוע אזיקונים וסרטי בידוד חשמליים ('איזוליר-באנד') המתנופפים סביב חיבורי החשמל. מה שהיה מהודק ורענן בחורף, עלול להידלדל תחת החום הכביר. בדקו במיוחד והדקו אבזרים לא מקוריים פנסים, מקרר, משאבות מים חיצוניות, מערכות אודיו.
בזמן הנהיגה, הפעילו את כל החושים: הסימן הראשון שקיבלתי להתחממות המנוע היה האוויר הלוהט שעלה ממכסה המנוע, ואם לא הייתי עוצר בזמן הייתי שומע רחש אדים, ומריח את שמני המנוע המתלהטים; בשלב מאוחר יותר היה עולה ניחוח אטם הראש, ואז זה כבר היה עולה ביוקר... הפעילו את האוזניים והנחיריים, ותרגישו מראש מה עלול להתרחש. העיפו מבט מתחת לאוטו בכל עצירה, לזיהוי נזילות.
צמיגים: בחורף יש סכנת החלקה על כביש רטוב, אבל בקיץ עלול הצמיג להתפוצץ בבת אחת. בדקו את תאריך ייצור הצמיג (עד 3 שנים זה טוב וטרי), חפשו סימני סדקים והתייבשות הגומי, 'בלוטות' בדופן הנובעות מפגיעה קודמת בסלעים. בדקו גם את הדופן הפנימית, לעתים קרובות מתחבאות שם הפתעות רעות. הקפידו על לחץ אוויר תקני, מלאו אוויר בבוקר, כשהצמיגים עוד לא לוהטים.
פנקו את האוטו: ביום חם, הטמפרטורה בתוך רכב סגור עלולה להגיע ל-50 מעלות ואף יותר. השתמשו בסוככי שמש פנימיים, השאירו חלון פתוח מעט, חפשו מפלט בצל עצים ובניינים. ואל תשכחו את הילדים באוטו הסגור!...
נהיגה מונעת: נסו לטייל באזורים פחות בעייתיים, מבחינה אקלימית ועומס על הרכב. אזור ים המלח הנמוך, מעמיס מלכתחילה יותר על המנוע והתמסורות. הימנעו מטיול באזור זה, ביום קיץ לוהט. היו רגישים לריחות ותפקוד תיבת ההילוכים האוטומטית, העבירו למצב "Low" בכל מצב בו מוטל עומס יתר על הרכב. עליות שבחורף היינו עוברים ב"High", בקיץ עלולות לדרוש "Low" על מנת שלא לטגן את התיבה האוטומטית. בעומס גדול במיוחד, כבו את המזגן. במידה והמנוע מתחמם והורדת העומסים אינה משפיעה על מד החום, כוונו את מתג חימום תא הנוסעים למקסימום, והפעילו את המאוורר למצב המהיר ביותר. יהיה לכם קצת חם, אבל מצנן החימום ישמש כמנדף חום נוסף ויוריד את טמפרטורת המנוע. העדיפו טיולי לילה קרירים; אסור לנהוג בלילה בשמורות טבע, אבל שבילים רבים עדיין פתוחים לפניכם.
ואם בכל זאת התחמם המנוע?
יש מצבים בהם אין מה לעשות, אלא להתפלל לטוב הרדיאטור התפוצץ, המנוע נתפס, רעשי גריסה ובעבוע הם סימנים לקטסטרופה מכאנית ופיננסית. כדי לא להגיע לשם, נדרשת ערנות מוקדמת. שמרו עיין בלתי מכוונת על מד החום, הימנעו מאתגרי עבירות. דיונות טובעניות מחייבות מאמץ מנוע גדול, ואינן מספקות רוח רצינית לקירור; הורידו לחץ אוויר בצמיגים כדי לאפשר לרכב לגלוש בקלות על הדיונות, השתמשו בהילוכים נמוכים (או אפילו 'Low' אבל לא בסל"ד גבוה לאורך זמן), תנו למנוע לנוח אחרי מאמץ רציני. אם נדלקת נורית חום גיר, הורידו עומס על ידי נסיעה רגועה במקום בו אין התנגדות רבה. אם ההתחממות נמשכת, החנו את הרכב עם החזית לכיוון הרוח עם מכסה מנוע פתוח, שלבו הילוך סרק, שמרו על 1200-1800 סל"ד. אם הרכב תקין, הוא יצטנן במהירות.
אם נפלטו מים ממערכת הקירור, מלאו אותה אבל בזהירות! המים במערכת נמצאים בטמפרטורה גבוהה ובלחץ ענקי, יש לפתוח בזהירות ובהדרגתיות את פתח מיכל העיבוי, בעזרת סמרטוט וכפפות עבות (היזהרו שלא ייתפס הסמרטוט במאוורר המנוע). אל תדוממו מנוע כשהוא רותח, הוסיפו נוזל קירור תוך כדי עבודת המנוע. במקרה חירום ניתן להוסיף מים רגילים אבל זה יחייב החלפת נוזלי הקירור שבמערכת, לאחר היציאה מהשטח.
