צילום: קובי ליאני
נסו להיזכר כמה פעמים בשנים האחרונות סיפרנו לכם על חידושים בקבוצת מכוניות המנהלים - משפחתיות גדולות? הסיבה לקושי בכך, היא כמובן ההתכווצות של ההיצע בתחום זה. אמנם עדיין למרבית המותגים יש מכונית שמתאימה להתחרות בקבוצה זו, אבל רבות אחרות נפלטו ממנה מבלי להציג מחליפה עדיין והמספרים התכווצו בעשרות אחוזים. אם עד לפני שנים אחרות כל מנהל חשק בסמל סטטוס מקבוצה זו - הונדה אקורד, מאזדה6 וכמובן פולקסווגן פאסאט, הרי שהקרוסאוברים באו וגנבו את ההצגה. למעשה, כבר למדנו שכבר ב-135 אלף שקל אפשר לרכוש רכב גבוה, דמוי רכב שטח עם תא נוסעים שימושי ואופי צעיר, אז מדוע שמישהו ירצה סדאן מגודלת ובעלת אופי מבוגר?
הדור השמיני של הפאסאט נולד כדי להמשיך את ההצלחה העצומה של הדור השביעי הקודם של דגם זה. עם מאות אלפי מכירות מסביב לעולם ואלפים רבים בישראל, תקוות גדולות הונחו על כתפיה של הפאסאט החדשה שהגיע לפני ימים אחדים לישראל. אבל האם היא תצליח למשוך אתכם אליה חזרה? יצאנו למבחן ראשון עמה בכבישי ישראל.
פרסומת לסכיני גילוח
הפאסאט של פולקסווגן תוכננה בכל דורותיה להיות מכונית מאופקת ושמרנית בעיצובה. פה ושם הוחצנו בה הגריל או הפנסים האחוריים, אבל שם נחסמה יצירתיות המעצבים והבקשה מהם נראתה ברורה - תנו לנו סדאן גדולה, חלקה ונעימה למראה ובעיקר, בלי שום דבר שיגרום למישהו לא לאהוב אותה. גם הדור השמיני עונה להגדרה הזו, וכשמביטים בה מהצד, היא אפילו נראית מעט עצובה עם החרטום המתעגל מלפנים והזנב המיושר. אין קמטים מיוחדים בדלתות, אין מתיחות כוח על מכסה המנוע וגם הגג נראה רק כמו מכסה שסוגר את הקופסא מלמעלה. הצבע הכחול הכהה וחישורי ה-16 אינץ' הקטנים רק מחמירים את המצב.
ועדיין, למרות שהמקוריות העיצובית בהופעתה החיצונית מתבטאת רק בגריל סכיני הגילוח המוארך, כאילו עוצב בחסות ג'ילט, בארבעת הימים עמה בילינו וגמאנו כשבע מאות קילומטרים, בכל מקום הבחינו בה, שמו לב אליה, הצביעו עם מבט של "וואו" בעיניים ואפילו התעכבו מסביבה. הפאסאט אינה מכונית סקסית. ההיפך הוא הנכון, היא כאמור כוונה תמיד אל הלקוח הסולידי שחיפש קצת יותר נדל"ן ויחס מטר פח לשקל וזה בדיוק מה שהוא מקבל כאן.
טסים בחלל הפנימי
אם כבר אמרנו נדל"ן, מספיק להתמקם במושב האחורי כדי להבין שהפאסאט החדשה מעניקה כאן דונמים של שטח לכל מה שתרצו לעשות שם. מהנדסי פולקסווגן ככל הנראה התקנאו בקולגות מסקודה שהצליחו לבנות על הפלטפורמה הזהה, את הסופרב עם המושב האחורי המפלצתי שלה ונראה שהפעם גם הם התחילו לתכנן את הקבינה מאחור, קודם כל.
המושב האחורי שם נדיב ורחב ידיים בכל ממד. בסיס גלגלים של 279.1 ס"מ מעניק שפע של מקום לרגליים, כאילו מדובר בלימוזינה קטנה. אנחנו הצלחנו למצוא בה יותר מקום מכמה מכוניות פאר שעולות פי עשר ממנה וזו נקודה משמעותית לזכותה. בנוסף לממד האורך, תא הנוסעים של הפאסאט גם רחב מאוד (183.2 ס"מ מבחוץ) כך שמאחור אפשר בקלות להתקין שלושה מושבי בטיחות לילדים, או למקם שני מבוגרים גדולי גוף ובניהם ילד שלישי שלא זקוק למושב בטיחות. גם מלפנים המרחב נדיב מאוד ומלבד החביקה של המושב, גוף הנוסעים בחזית לא נוגע בדבר ובניהם עוד נמצאת קונסולה מרכזית רחבה למדי. נדיבות השטח לא מגמרת כאן, שכן גם תא המטען שלה פנטסטי בגודלו - 586 ליטרים ורק הדלת האחורית הסטנדרטית (לא נפתחת עם החלון האחורי בדומה לסופרב) מונעת ממנה להבריק כמו אחותה התאומה מצ'כיה.
הדשבורד מפוסל בהתאם לעיצוב החיצוני וזה אומר שהוא מקרין תחושה של רוחב עצום בזכות שימוש בקווים רוחביים ישרים וכמו הגריל בחזית גם פתחי המיזוג נמתחים לכל רוחבו של הדשבורד. רמת האיכות גבוהה ולא ציפינו לאחרת מפולקסווגן. הכל רך ונעים למגע, צליל טריקת הדלתות מקרין על תפישת החוסן מבני, הירידה לפרטים מרשימה ואלה יוצרים תחושה יוקרתית מאוד ביסיעה. לחובתה, אפשר אולי לציין כי ריפוד המושבים נראה פשוט, ואינו עומד בקו אחד עם יתר הרכיבים בחלל הנוסעים.
תפירת חבילת האבזור לגרסאות המקומיות בהחלט מעניינת. ישנן שתי רמות - קומפורט (ברמת הבסיס) ופרימיום ורכב המבחן שלנו שהגיע ברמה ההתחלתית והזולה יותר, כלל שפע אבזור מפנק. בקרת אקלים עם שלושה אזורים נפרדים (נהג, נוסע לידו ומושב אחורי עם פתחי מיזוג ייעודיים), מסך מגע בגודל 6.5 אינץ', מערכת שמע איכותית שיודעת להתממשק עם הסמארטפון, מושבים קדמיים מחושמלים למחצה (רק לזווית המשענת והתמיכה לגב), מערכת מצלמות היקפיות וחישני קרבה גם בחזית, מראות מתקפלות ועוד. ברמת הבטיחות, הפאסאט זכתה בחמישה כוכבים במבחני הריסוק ויש בה את כל בקרות היציבות והאחיזה המוכרות, שש כריות אוויר, אך חסרו לנו מערכות שהותקנו ברכב בזמן השקתו העולמית שכללו בקרת סטיה מנתיב הנסיעה, בקרת שיוט אקטיבית, בקרת בלימה אוטומטית, בקרת שטחים מתים ועוד.
מנועי טורבו, הדור הבא
הפאסאט החדשה מוצעת בישראל עם שלושה מנועים לבחירה. חובבי הדיזל יכולים לקבל מנוע בנפח 2.0 ליטר עם 150 כ"ס, ובצד הבנזיני ישנם 1.8 ליטר חזק שמפיק 180 כ"ס ואחד חזק פחות בנפח 1.4 ליטר שמפיק 150 כ"ס. אנחנו בחרנו לפצוח את ההיכרות שלנו עם הפאסאט עם גרסת ה-1.4 הזולה ביותר, אשר אמורה להיות גם הפופולארית ביותר.
מנוע זה מתעורר ברעידה קלה האופיינית למנועי הקונצרן, ושניה אחר כך כבר נעשה חלק עד כדי בלתי מורגש בפעולתו ובקולו בזכות הבידוד המצוין שיש לתא הנוסעים כנגד רעשים חיצוניים. בכלל, עניין הבידוד מוחשי מאוד בכל סוג של נסיעה - הפאסאט היא מכונית שקטה מאוד עד כדי ניתוק מוחלט מהסובב אותנו. צריך ממש לאמץ אל המנוע אל התחום הגבוה בסל"ד כדי לקבל ממנו כמה צלילים, בתי הגלגלים בולעים את השאון המוחזר מהכביש וגם המבנה האווירודינמי מפחית מאוד את רעשי הרוח. השקט הזה משאיר המון דציבלים פנויים לדיבור או למערכת השמע האיכותית.
הבידוד הזה גורם לכך שמהירות הנסיעה נראית איטית מזו האמיתית שמוצגת בלוח המחוונים וגם כשמודדים למנוע הזה יכולות מקסימליות, הוא מאיץ את הגרמניה בנינוחות, אך בנחישות. אנחנו מדדנו לה 9 שניות לביצוע ההאצה הקלאסית מעמידה ל-100 קמ"ש (8.4 שניות לפי נתוני היצרן), אבל 7 שניות מרשימות יותר לביצוע ההאצה מ-80 ל-120 קמ"ש אשר מדמה עקיפה. נקודות זכות רבות הולכות לכיוונה של תיבת ההילוכים (DSG 7) שלה, אשר מצליחה גם לזפזפ בין שבעת ההילוכים במהירות כדי לנצל כל סוס וקג"מ במנוע (25.4 בתחום שבין 1,500 ל-3,000 סל"ד) וגם לקבוע 1,500 סל"ד בלבד בשיוט נינוח ב-100 קמ"ש. כשמדדנו לה צריכת דלק, אמנם קיבלנו תוצאה רחוקה מזו של היצרן, אבל גם לא נהגנו לפי כל כללי העדינות ועדיין השגנו 13.7 קילומטרים לכל ליטר.
נוסיף, כי מערכת העצור וסע עובדת כאן מצוין. מכבה ומעוררת את המנוע באופן הכי חלק שפגשנו עד כה במכונית שאינה היברידית, וזה גרם לנו לא לכבותה מיד עם התחלת הנסיעה כפי שקרה עד כה במבחנים אחרים.
נוחות על פני התנהגות
הגמישות של המנוע שיוצרת נסיעה חלקה ונעימה מעבירים אותנו ישירות אל האופן שבו הפאסאט החדשה מטפלת בכביש - באותה רמה של חלקלקות. לא, אין הכוונה לאחיזה רופפת באספלט (זו דווקא טובה מאוד), אלא ליכולת של הפאסאט לספוג את איכות הסלילה הרופפת לעתים בישראל. המתלים שלה מכוילים על הצד הרך שבסקאלה ויחד עם מרכב גדול, בסיס גלגלים ארוך בהתאם וחתך צמיגים גבוה דופן, מתקבלת מכונית שמעדיפה לשייט בקו ישר יותר מאשר למתוח את איבריה בכבישים הרריים מפותלים.
הפאסאט גולשת על הכביש, מתנדנדת מעט כשהחרטום פוגע בגל גדול, אבל לא מעבר לכך. כמו אוניה גדולה, היא נותנת תחושה שהכל בשליטה והכל תקין, גם כשהעסק מתחתיה סוער. למרות זאת, הפאסאט לא נבהלת כשהיא מגיעה לקטעים מפותלים. היא יודעת להגיב בהתאם, להתכווץ מעט בתחושה ולהעביר המון ביטחון לידי האוחז בהגה. כן, כשמגזימים היא מאותת בתת היגוי קל אשר מבוטל מיד עם ההרפיה הראשונה מדוושת הדלק וכשלומדים את תגובותיה, אפשר להיות עמה מהירים מאוד, אם חשוב לכם למשל לברוח ממישהו. אבל אם לא, מהר מאוד מגלים שעדיף לנהוג רגוע ולהתפנק.
פאסאט או קרוסאובר?
זו בהחלט שאלה טובה, אבל הפאסאט עונה בצורה מאוד ברורה - היא תנסה למשוך אתכם אליה עם איכויות נסיעה שקרוסאוברים יפניים וקוריאניים עלולים להתפשר בהן. תא הנוסעים שלה מוקפד ויוקרתי, יש בו שפע של מרחב לכל נוסע וגם תא מטען עצום. ברמת האבזור היא כמעט ולא מחסירה דבר ועבור מי שלא רוצה להוציא לכולם את העיניים, מדובר במכונית מאוד 'נכונה'. רמת הבסיס (קומפורט, 1.4) תעלה 179,900 שקל (גרסת ה-1.8 תעלה 189,900 שקל) וזה בהחלט לא סכום כסף מבוטל, אבל הוא קונה כאן הרבה מאוד מכונית והרבה מאוד פינוק.
אבל... היא נראית קצת בוגרת ומיועדת ללקוח המבוגר, מסתבר. אז אם אתם מרגישים בכל זאת שאתם חייבים קרוסאובר, באותו המחיר בדיוק (179,900 שקל) מציעה צ'מפיון מוטורס כעת גם את הטיגואן בגרסת 1.4 ליטר החדש, כך שיש לה תחרות קשה כבר מבית, אם לא מבחוץ. הוא לא מציע תא נוסעים גדול כשל הפאסאט, אבל זה קרוסאובר, אתם יודעים, וכולם רוצים היום קרוסאוברים.
