פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      גם נהג שיכור שגרם לנזק רב זכאי לכיסוי ביטוחי

      נהג תחת השפעת אלכוהול נמלט מהמשטרה ופגע בשורה של כלי רכב. חברת הביטוח שלו התנערה מאחריות לתשלום הנזק שגרם. לכאורה אין כל סיבה לתת פרס לבחור באמצעות כיסוי ביטוחי. אולם מנגד, אין סיכוי שזה יצליח לממן מכיסו את מלוא התשלום. כיצד הכריע השופט?

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      (אילוסטרציה: Shutterstock)

      בתאריך 17.8.2013 יצא הנהג לבלות עם חבריו. בתום מספר שעות בהן הם שתו מספר מכובד של צ'ייסרים, הוא קיבל את ההחלטה האומללה לקחת את חבריו לטיול ברחובות תל אביב כשבדמו כמות נכבדת ביותר של אלכוהול. לאחר מספר דקות של נהיגה, ניידת משטרה שנסעה בסמוך אליו הבחינה כי נהיגתו משובשת, וסימנה לו לעצור, אולם זה הגביר את מהירות נסיעתו, תוך ניסיון להימלט מהשוטרים, כאשר כעבור זמן קצר איבד את השליטה ברכב, פגע ברכב חונה, והמשיך בנסיעה פרועה - בניגוד לכיוון התנועה.


      לאחר מכן, פגע בחוזקה במונית ובעוד מספר רכבים חונים. רק בשלב זה הצליחה המשטרה לעצור את הבחור ובבדיקה שנערכה לו התברר כי דמו רווי באלכוהול; ליתר דיוק - 520 מיקרו גרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף. בהליך הפלילי שננקט נגדו, נקבע כי רישיון נהיגתו ייפסל לתקופה של 4 שנים וכן הוטל עליו עונש מאסר על תנאי. האם זה עונש שמשקף נכונה את חומרת העבירות שיוחסו לו, ובכללן נהיגה בשכרות ותחת השפעת משקאות משכרים, נהיגה בקלות ראש, אי ציות להוראות שוטר ונהיגה ללא רישיון בתוקף?


      למעשיו החמורים היו גם השלכות כלכליות משמעותיות. נסיעתו הפרועה הסבה נזק רב לכלי רכב רבים, ובכלל זה גם למונית. אולם חברת הביטוח שבטחה אותו בפוליסת צד ג' התנערה מאחריותה. לשיטתה, בעלי הרכבים שניזקו וחברות הביטוח שלהם הם שיישאו בתוצאות נהיגתו הפרועה ולא היא. לטענתה, בין היתר, החריג של נהיגה תחת השפעת סמים צריך להיות בתוקף גם כאשר מדובר על כמות גדולה של אלכוהול. כמו כן, היא טענה כי למעשה אין מדובר על תאונה מקרית ובלתי צפויה שמכוסה בפוליסה אלא על מקרה של מעשה מכוון שפוטר את החברה מתשלום הנזק.


      עורכי הדין ד"ר אסף ורשה שייצג את חברת הביטוח הכשרה וכן עו"ד מאיר דואל בא כוחה של חברת ההסעות שבבעלותה המונית, טענו בין היתר, כי חברת הביטוח אינה יכולה להתנער מאחריותה לתשלום נזק רק בשל העובדה שהנהג ברכב היה שיכור. השופט גלעד הס מבית משפט השלום בתל אביב, קיבל את עמדתם וכתב בפסק הדין כי "לא רק שאין מדובר במקרה ראשון, אלא מדובר בשדה חרוש היטב של פסיקת בתי המשפט בערכאות הדיוניות. אכן בשדה זה טרם חרש בית המשפט העליון, אך החריש שנעשה על ידי הערכאות הדיוניות עמוק דיו על מנת להסיק מסקנה משפטית ברורה".


      ומה באשר לטענתה, כי מעשיו של הבחור מנוגדים לחוק ולפיכך, יאלצו התובעים לנהל מולו הליך משפטי כאשר גדולים הסיכויים כי את כספם הם לא יקבלו? גם טענה זו נשללה ע"י השופט, שקבע כי פוליסת הביטוח התקנית "בהחלט מכסה מעשים המנוגדים לחוק, החל מאי שמירת מרחק, דרך חציית צומת באור אדום ועד, כאמור, לנהיגה תחת השפעת אלכוהול".

      לכאורה אין כל סיבה כי מאן דהוא שקיבל החלטה מצערת לנהוג בשכרות ועוד להימלט מהמשטרה זכאי ל"מתנה" וייחלץ מאימת תשלום כל הנזק בעצמו. גם השופט כתב כי "לא אכחיש כי התגובה הרגשית המיידית הינה לכיוון שלילת הכיסוי הביטוחי מנהג זה". אולם, בתי משפט אינם מכריעים על סמך שיקולים רגשיים, אלא, על בסיס "החוק, הפסיקה ושיקולי מדיניות" כנאמר.

      השופט התחבט עמוקות בסוגיה, את מי למעשה אנו מענישים שכן לדבריו "במקרים רבים אין זהות בין הנהג שאותו ברצוננו להרתיע לבין בעל הרכב אשר יישא ב-"עונש" של שלילת הכיסוי הביטוחי". לפיכך, קבע השופט כי "שלילת הכיסוי הביטוחי "מענישה" את בעל הרכב שלא יזכה לתגמולים ולא את הנהג העבריין. מכאן, למעשה לא נוצרת אותה הרתעה".

      בית המשפט אף נדרש לדון בטענת חברת הביטוח של הנהג הפוגע כי לו היה מודע לעובדה כי אין כיסוי ביטוחי, הוא לא היה נוהג תחת השפעת אלכוהול. השופט ביקר טענה זו וקבע כי " הנהג השיכור בחר לנהוג כך מתוך ידיעה ברורה שהדבר מסכן את חייו, מסכן את חיי חבריו ומתוך ידיעה כי הוא צפוי לעונש פלילי חמור. לפיכך, קשה להאמין כי דווקא הסנקציה של שלילת הכיסוי היא זו אשר הייתה משנה את התנהגותו זו".

      בסופו של הליך, קבע השופט כי בכל הנוגע לנזק שגרם הבחור לשני כלי רכב, היא תאלץ לשלם סך מצטבר של 61,068 שקלים, לרבות שכר טרחת עורך דין.

      עו"ד וד"ר אסף ורשה, מסביר כי חרף סערת הרגשות שמעלה התיק, בו נהג עבריין צריך לקבל לכאורה פרס בדמות כיסוי ביטוחי, בסופו של דבר, בית המשפט, כפי שקבע כב' השופט גלעד בס, נדרש לשים בצד את השיקול הרגשי ולבחון את הסוגיה מבעד למשקפיים משפטיות שחפות מכל שיקול זר אחר. בית המשפט מחדד שוב את המסר המשפטי צרכני כי צד ג' אינו אמור להיענש בשל התנהלות חסרת אחריות של נהגים.