פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מסרונים בנהיגה: מגיבים לכל הודעה בגלל לחץ מהעבודה

      סקר של חברת עוקץ מערכות מגלה כי חרף המודעות ההולכת והגוברת של הציבור לסכנה הדרמטית שכרוכה במשלוח מסרון במהלך נסיעה - שיעור ניכר מתעלם מכך ומבצע את העבירה שמוגדרת כאחת ממחוללות תאונות הדרכים המשמעותיות ביותר

      שליחת מסרון בנהיגה (ShutterStock)
      מסרונים בנהיגה. לחץ מהעבודה. ההרתעה אינה מפחידה (אילוסטרציה: Shutterstock)

      הסקר נערך לפני מספר שבועות בקרב 380 משיבים ומשיבות, שעובדים כשכירים בחברות ובתי עסק בישראל והשתתפו במהלך השנה בימי העיון של החברה. אלו נתבקשו לענות על מספר שאלות באופן אנונימי. חברת עוקץ מערכות, שעוסקת באספקת תוכנות לניהול כוח אדם, בוחנת באופן תדיר סוגיות שונות שקשורות בהעסקת עובדים ובכלל זה גם היבטים שונים של נהיגה במסגרת העבודה.

      נתוני הסקר מלמדים כי 21% מקרב הנשאלים השיבו כי הם שולחים וקוראים מסרונים שקשורים למקום עבודתם במהלך הנהיגה. 34% מקרב המשיבים ששולחים מסרונים במהלך הנהיגה השיבו כי הסיבה לכך היא הלחץ בו הם נתונים במהלך העבודה, כתוצאה ממנה ומהמחשבה כי יש הכרח להשיב על המסרון או לכתוב אותו ללא דיחוי. עוד עולה מהסקר כי 44% מקרב אלו שהודו כי הם שולחים מסרון מפאת הלחץ בו הם נתונים, השיבו כי הם מבינים את ההשלכה האפשרית המסוכנת של ביצוע פעולה זו, אולם סבורים כי הצורך לענות על המסרון במהלך הנהיגה גובר על ההכרח לעמוד בלשון החוק.

      המצב האמיתי

      סביר להניח כי בקרב כלל הציבור בישראל, שיעור הנהגים שמבצעים עבירה זו גבוה בהרבה. משטרת ישראל שמודעת לקשר הישיר בין דפוס פעולה זה לבין סטטיסטיקת תאונות הדרכים, עושה מאמצים רבים לאכוף את החוק. וכך למשל, בשנים האחרונות, מבצעת המשטרה "מחקרי תקשורת"; בדיקה שנערכת לאחר תאונת דרכים בה היו גם נפגעים, שתכליתה לבחון האם הנהג סימס או שלח דוא"ל בסמוך למועד התאונה. אומנם, מדובר על כלי בעייתי מבחינה ראייתית שכן קיים קושי להתחקות אחר העת המדויקת בה התרחשה התאונה, אולם כלי זה מצטרף למאמצי האכיפה שנעשים ע"י משטרת התנועה לצורך מיגור התופעה המסוכנת.

      אין הרתעה?

      בתוך כך, צריך להודות כי עונש הקנס של 1,000 ש"ח ונקודות חובה, לא מרתיעים את הנהג הישראלי. באירלנד למשל, החליטו לפני שנה להעלות הילוך בכל הנוגע לענישת נהגים שביצעו עבירה זו. מה הכוונה החמרה? 1,000 יורו קנס לעבירה ראשונה ו-2,000 יורו לנהג שייתפס פעם שנייה. ומה דינו של נהג שייתפס פעם שלישית? עד שלושה חודשי מאסר בפועל.

      האומנם זו הדרך היחידה בה ניתן למגר את נגע העבירה הזו בישראל? מה שבטוח הוא שבקרב הציבור, יש לא מעט תפיסות שגויות בכל הנוגע לשליחת מסרון ושימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה. עו"ד אלעד שור, מומחה לדיני תעבורה: "רבים סוברים כי אם ייתנו לחבר שיחזיק להם את הטלפון על "ספיקר" (רמקול חיצוני) ויקרב את ידו לאוזן, לא יואשמו בגין שימוש בטלפון. אולם בפועל, גם מצב זה נחשב שימוש שלא ע"י התקן קבוע, לכן גם דו"ח בגין אירוע זה, ייחשב מוצדק.

      דוגמא נוספת לסברה מוטעית מיסודה היא במקרה בו הנהג טוען כי הוא הזיז את הטלפון ממושב הכיסא אך לא שוחח בו ואם נדרש, הוא יבקש מחברת הסללואר להמציא פירוט שיחות.

      בפועל, מסביר עו"ד שור, החוק קובע איסור לבצע כל "שימוש, במכשיר שלא באמצעות התקן קבוע". לכן אם הפעולה עליה קיבל את הדוח נכנסת תחת המונח "שימוש שלא בהתקן קבוע", לא יעזור להראות כי אכן הנהג לא דיבר בזמן נהיגה. במצב בו השוטר כתב כי "דיברת" בפלאפון בזמן נהיגה, ייתכן ופלט שיחות יוצאות ונכנסות יעזור כדי לזכותך מאשמה, אך לא כך במצב בו קיבלה דו"ח על "שימוש" בטלפון נייד, כפי שמתבצע לרוב.

      בנוסף מפרט עו"ד שור, כי הוצאה בעבר הנחיה ע"י משטרת ישראל כי אין לאכוף את התקנה - '28 ב' לתקנות התעבורה שקובעת כי "בעת שהרכב בתנועה הנוהג ברכב לא יאחז בטלפון קבוע או נייד ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית, לא ישלח או יקרא מסרון "בעת שהרכב עומד ברמזור, בצד הכביש או בכל מקום אחר ומכל סיבה אחרת".

      מעשית, נהגים רבים מקבלים דוחות שכן הנהג צריך לתזמן את משך השיחה בהתאם למשך העמידה ברמזור. "מטבע הדברים, במקרים רבים הרמזור מתחלף אולם השיחה טרם נסתיימה, ואז גדלים הסיכויים כי הנהג יעדיף לדבר עוד מספר שניות לאחר תחילת הנסיעה תוך כדי אחיזת הטלפון בידו או להניחו על הברכיים. במצב כזה שוטרי אגף התנועה לא מהססים לרשום לנהג דו"ח ולעיתים תוך כדי צילומו בעת ביצוע העבירה".

      שערוריית הפלט

      קיימת בעיה, מסבירים עוה"ד אסף ורשה ושחף היימן ממשרד ד"ר אסף ורשה. "בפועל, בלא מעט תיקי תאונות דרכים בהם הנהג הנפגע טוען כי ראה את הצד השני מבצע פעולה בטלפון הסללולרי בניגוד לחוק, האפשרות היחידה להוכיח זאת, זה באמצעות קבלת פלט מחברת הסלולאר. אולם החברות, הפכו למעשה את המבוטחים לשבויים שלהן – הן דורשות סכום שערורייתי של 5,000 שקלים בגין הוצאת פלט תוך שהן טוענות כי להוצאתו יש עלויות כבדות ובכלל זה העסקת גורם מיוחד שיידרש לבצע זאת".

      "זו בדיחה עצובה על גבי המבוטחים", אומר ורשה. "הם נדרשים להוכיח את אשמת הצד השני, אך נאלצים במקרים רבים בהם אין עדות תומכת, להתפשר או אף להפסיד את התיק, בשל המחיר הבלתי סביר שהחברות גובות. משטרת ישראל מבצעת מחקרי תקשורת רק בתיקי תאונות קשות. אין ספק שיש לבחון לאלץ את החברות להעביר לרשות המבוטחים את הפלט בסכום סביר. אולי תהייה זו תרומתן לשיפור פני תרבות הנהיגה בישראל".