כשטאטא הזניקה את הנאנו ב-2008, פינטזו להם בממשלת הודו שתג מחיר של כ-1,600 דולר, יהווה חלופה בטוחה יותר לכל רוכבי הדו גלגלי המצטופפים על דרכי המדינה. וכך, לפחות בהגדרתה, נולדה המכונית "הזולה ביותר בעולם", שהציעה מקום לארבעה נוסעים ושיקפה וחבורה עירונית בתמורה לעלות אחזקה יחסית נמוכה.
בטאטא רשמו הצלחה לא רעה בשנתיים הראשונות, אבל הבינו שלאורך זמן מגרעותיה ייחשפו, והיא לא תוכל באמת לרשת את מקומו של האופנוע, שעדיין משרת את רוב הנהגים והרוכבים בהודו ונחשב לכלי זול בהרבה לצרכים העיקריים שלהם (כמו גם הריקשה).
לאחרונה איפוא, השיקו בהודו את Nano GenX כדי לנסות להתנער מאותה תדמית של "מכונית זולה" תוך שאיפה להעלות אותה כתה לסגמנט של מכוניות עירוניות מן המניין. התוצאה, היא נאנו שעברה מסכת שיפורים שכוללת שדרוג תא הנוסעים, המרחבים, הבטיחות ומערכת העברת ההילוכים.
העיצוב המקורי אמנם נשמר, אבל נאנו פונה בעיקר לקליינטורה הצעירה, ולכן תמכר עם בודי קיט ספורטיבי שכולל פגושים חדשים עם יחידות ערפל, צבעים מנקרי עיניים, דיפונים חדשים, ואפילו פתח יניקה גדול בחזית שחולק דמיון למכוניות ספורט. זה אגב, לא נמצא שם רק לקישוט; הנאנו זכתה במסגרת מתיחת הפנים לכיול מערכת הקירור, כך שהאוויר הנכנס בחזית מצנן את המנוע שמותקן מאחור בצורה טובה יותר.
היחידה מאחרי הנהג נותרה די זהה, עם הספק של 40 כ"ס ממנוע 630 סמ"ק ומומנט זניח. דגמים בסיסיים משודכים לתיבת 4 הילוכים ידנית, אך מהדורות "בכירות" מחוברות לתיבת הילוכים אוטומטית 5 מהירויות - מה שהופך אותה רשמית למכונית האוטומטית הזולה ביותר בשוק ההודי.
הרשימה המלאה של התוספות באמת יוצאת דופן לרכב מסוג נאנו. זו כוללת בין היתר אופציה לגג-שמש, חישוקי סגסוגת, פתיחת תא המטען מהמפתח ואפשר גם לקשט אותה עם פסי "מירוץ, לאניני הטעם שבהם. לא פחות מכך, טאטא טוענת שחיזקה את המרכב באופן משמעותי, במיוחד באיזור הדלתות. מעניין יהיה לראות אם במבחני הריסוק העתדיים תוכל למחוק את 0 הכוכבים שהעניקו לה בוחני Euro-Ncap בסיבוב הראשון.