איפה המומחה? ביטוח לאומי מפקיר נפגעי תאונות דרכים

במהלך שנת 2009 הכירה המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל במקצוע רפואת שיכוך הכאב והוסיפה אותו לשורת המקצועות הרפואיים בהם ניתן לקבל תואר מומחה. על פי נוסח התקנות כיום - רופא המבקש לקבל תעודת מומחה בתחום שיכוך הכאב, נדרש, מעבר להתמחותו הספציפית, לעבור הכשרה נוספת בת 27 חודשים מהם 21 חודשים במרפאה או ביחידה לרפואה לשיכוך כאב; שלושה (3) חודשים בנוירולוגיה ועוד שלושה (3) חודשים בתחום ההרדמה. הכרה זו של ההסתדרות המדעית והדרישה שנקבעה בתקנות משמען אחת: מדובר בתחום רפואי העומד בפני עצמו ומצריך ידע מיוחד אשר אין לרופא שלא הוכשר כדין.

אלא שכאמור, כל זאת, כך נראה, לא מרשים את המוסד לביטוח לאומי אשר הנחה את רופאי הוועדות הרפואיות שלא למנות מומחי כאב לקביעת דרגת נכותם של פצועים וחולים הסובלים ממחלות כאב אלא לקבוע בעצמם ועל פי שיקול דעתם. בל נמעיט במשמעות של התנהלות זו וכך למשל, לאחרונה, במסגרת ועדה רפואית שהתקיימה בתאריך 17.5.15 בסניף הביטוח הלאומי בכפר סבא, סירב הרופא הפנימאי {פרופ' לישנר מיכאל } למנות מומחה כאב לקביעת נכותו של מבוטח הסובל ממחלת כאב קשה. פרופ' לישנר חידד: הביטוח הלאומי אינו ממנה מומחים בתחום הכאב.

לאור תשובתו של פרופ' לישנר, לצורך הפרוטוקול, עמדתי על כך שדרישתו למינוי מומחה תתועד בפרוטוקול הוועדה ועוד באותו יום נשלח מכתב למוסד לביטוח לאומי בדרישה כי יבהיר את תשובתו של המומחה וינמק מדוע הורה למומחים שלא למנות מומחי כאב.

אולם כמצופה, ביטוח לאומי לא התרגש. גם לא אנחנו. הוא מתמהמה במתן התשובה? מעוניין לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח? זה כמובן לא יקרה. דינם של עשרות אלפי מבוטחים לא יחרץ באופן הזה. לפיכך, לאחרונה פניתי למשרד מבקר המדינה על מנת שיחקור לעומק את התנהלותו התמוהה והמקפחת של המוסד לביטוח לאומי. בהתאם להחלטת מבקר המדינה והמשך התנהלות הביטוח הלאומי, יוחלט מה הצעד הבא.

המשוואה אמורה להיות פשוטה: דמי ביטוח לאומי שאנו משלמים, אמורים לקנות לנו גם את השקט שביום בו נעמוד מול הוועדה הרפואית, לכל הפחות נדע כי הגורם שאמון על מלאכת קביעת שיעור הנכות שלנו – הינו מומחה שקביעתו תשקף נאמנה את מצבנו הרפואי. ואין מדובר על קטנוניות מצד המבוטחים. די להתבונן בפסק הדין בעניין 'אגברייה נ' הכשרת הישוב', על מנת להבין את המשמעות הכספית של הותרת קביעת הנכות לרופאים שאינם מומחים ברפואת כאב. במקרה זה, התובע נפגע תאונת דרכים וסבל בין היתר מפגיעה אורתופדית ונוירולוגית, אך גם התלונן לאורך השנים על כאבים עזים בחזה ובראש.

לבדיקת טענות התובע מינה בית המשפט מומחים אורתופד ונוירולוג אשר קבעו כי לא נותרה לו נכות צמיתה, אולם מומחה נוסף שמינה בית המשפט, בתחום הכאב, הפך את הקערה על פיה וקבע לתובע דרגת נכות צמיתה בשיעור של 30% קביעתו אומצה על ידי בית המשפט.

אך בל נטעה כולנו, התנהלותו של הביטוח הלאומי אינה פוגעת רק בחולים ובפצועים. אלא גם בציבור הבריא (בינתיים) שכספיו משולמים לעיתים למבוטחים שאינם זכאים לקבלו, בשל היעדר מומחיות של הרופא בוועדה. בנסיבות אלה אין אלא לקרוא למוסד לביטוח לאומי לחדול מהתנהלותו הפוגענית, להכיר בדחיפות בצורך במומחי כאב בוועדות הרפואיות ולשלבם ללא דיחוי נוסף על מנת למנוע המשך הפגיעה בציבור.

הכותב הוא מומחה לנזקי גוף ולמימוש זכויות מול ביטוח לאומי.