שוק הרכב הישראלי נהנה מהתהפוכות בכלכלה העולמית, בינתיים

הדימוי הנפוץ ביותר לשוק הרכב הישראלי הוא "אי בודד": אזור גיאוגרפי שאין לו גבולות יבשתיים פתוחים ואין בו ייצור או ייצוא של כלי רכב, ולפיכך הוא מבודד מהשפעות גלובליות. הדימוי הזה עשוי היה להיות נכון אלמלא מרכיב המיסוי האגרסיבי על כלי הרכב המיובאים, שמעצים כל תנודה בשערי המטבע הבינלאומיים.

בפועל, דימוי מדויק יותר יהיה שונית אלמוגים באמצע האוקיינוס. שונית שכל גל גדול שנוצר במרחק אלפי קילומטרים, שלא לדבר על צונאמי, יכול לשטוף אותה ולשנות את פני השטח שלה. אם נמשיך באותו דימוי ציורי, בשנתיים האחרונות נהנה שוק הרכב המקומי מתהפוכות הכלכלה הבינלאומית באותה מידה שבה תושבי שונית אלמוגים נהנים מהדגים הנחשפים על הקרקע כאשר פני האוקיינוס נסוגים לפני הצונאמי. כולם יודעים שגל גדול והרסני עתיד להגיע בשלב כלשהו, אבל בינתיים הם נהנים מהשלל.

ה"שלל", נכון לעכשיו, הוא מצב נדיר בשערי החליפין של השקל מול כל מטבעות הייבוא. בעבר נהגו מטבעות ייבוא הרכב לנוע בכיוונים מנוגדים, מה שכונה "נדנדת שערים". נכון לעכשיו, כל מטבעות הייבוא נושקים לשפל ביחס לשקל. האירו נמצא בשפל של 13 שנים ביחס לשקל, הין נמוך בכמעט 40% משערו לפני שלוש שנים וגם הדולר צנח בשבועות האחרונים לרמה שלא ראינו מאז נובמבר אשתקד.

המשמעות המיידית היא הוזלה משמעותית בעלויות רכישת הרכב של יבואנים רבים אפילו כאשר מכניסים למשוואת העלות את העלאות המחירים בשיעור 5%-7% של חלק מהיצרנים, ומשקללים את הפסדי ההון הבלתי נמנעים, הנובעים מהגנות שער בהיקף מיליארדי שקלים.

שפל הצונאמי הזה מתורגם ישירות לביקושים היסטריים לרכב חדש בישראל. בשווקים משוכללים ופתוחים, כמו אלה שבמערב, הביקושים הללו היו נבלמים או לפחות ממותנים על ידי כוחות השוק. כלומר, ירידה בעלויות הייבוא הייתה מתורגמת לירידה משמעותית במחירי הרכב לצרכן ומכאן לירידה מקבילה במחירי המכוניות המשומשות. אלא ששוק הרכב הישראלי רחוק מאוד מלהיות שוק משוכלל. לא זו בלבד שמחירי המחירון של דגמים חדשים רבים מקובעים בשל משחקי הכוח בין האוליגופול של היבואנים למונופסון של הלקוחות המוסדיים, גם מחירוני המשומשות בישראל שומרים על יציבות יחסית בשל הכוח של השחקנים הגדולים על המחירונים ויוצרים אשליה של ערך מנופח. לכך אפשר להוסיף את הנאיביות של לקוחות הרכב הפרטיים - ואנחנו משתמשים כאן במילה עדינה - שאחרי שנים של דיכוי צרכני עטים על כל פירור של הנחה ומתלהבים מכל מתנה של "חיישני רברס, קודנית ומערכת מולטימדיה" ב-200 דולר.

אם נוסיף לתמונה את היצרנים, שניצבים בפני צפי לצניחה בביקושים באירופה בעקבות המשבר היווני ולפיכך "דוחפים" סחורה, ואת הריבית האפסית שמעניקה ללקוח הישראלי אשליה של "רכישה חסרת סיכון", מקבלים גן עדן עבור השחקנים החזקים בשוק - אלה שמכירים את חוקי המשחק האמיתיים.

המצב הזה מסביר את הזינוק במסירות הרכב בחודש יוני ליותר מ-25 אלף יחידות - הנתון החזק ביותר שהיה לחודש זה - למרות הציפיות להתמתנות הביקושים. בכיר באחת מחברות הליסינג ניאות לספר לנו, שלא לייחוס, על המוטיבציה לרכישה: "אין לנו צורך ממשי כרגע במכונית והשוק די רווי", הוא אומר, "אבל אני צריך להיות טיפש מושלם לא לרכוש כיום מכוניות למלאי בהנחות, שמציעים לנו כרגע יבואנים. אני קונה כיום מכונית חדשה לגמרי במחיר מקביל או נמוך מזה שבו אני מוכר ללקוחות מכונית משומשת בת שנתיים-שלוש, אחרי כל ההפחתות. אני גם יכול להרוויח ממכירת מכוניות עם אפס קילומטרים אפילו אחרי חצי שנה בחניה. זו השורה התחתונה".






כמובן, לא כל מותגי הרכב המיובאים מתרגמים את המצב להנחות ולמכירות באותה מידה. פולקסווגן, למשל, נקטה בחודש שעבר צעד נדיר וחתכה את מחירי המחירון הרשמיים של שורת דגמי מפתח. פיז'ו סיטרואן ניצלה את המצב כדי להשיק דגמים חדשים במחירים שוברי סגמנט. מותגי הרכב היפניים מנצלים את המצב להגדלת הרווחים העצמיים, אם כי גם הם מעניקים "הנחות נקודתיות", ורק הקוריאנים, כך נראה, "פותחים את השיבר עד הסוף".

נזכיר שיונדאי מוטורס - על שני המותגים שלה, קיה ויונדאי - הגדילה בשנים האחרונות דרמטית את חשיפתה לשוק האירופי, ובמיוחד לדרום אירופה ולרוסיה. כיום יש לה ביבשת מפעלי ייצור עם קיבולת של מיליוני מכוניות ומצבה כנראה לא מזהיר מבחינת ניצולת הייצור, וזה אפילו עוד לפני שיא המשבר היווני. לפיכך החברה מנצלת כיום כל שוק ייצוא שיכול לשמש כלי קיבול למכוניות חדשות, והשוק הישראלי יעיל במיוחד.

בחודש יוני לבדו עמד נתח השוק המצרפי של יונדאי וקיה בישראל על קרוב ל-28% - נתון חסר תקדים. אפשר למצוא לכך הסברים נקודתיים ומקומיים כמו ההצלחה האדירה של הג'יפ קיה ספורטאז', מבצעי "חבר" ו"הוט" וכדומה. אך הכול נובע מאותם גלים שנוצרים כיום בכלכלה העולמית.

גם יבואני הרכב בישראל מסתכלים על התמונה הרחבה, אם כי לרוב הם שומרים את הניתוחים שלהם לעצמם. אחת החריגות היא יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה, שבשבוע שעבר ניצלה את אירוע ההשקה של טויוטה אוונסיס המחודשת בישראל כדי להציג את הערכת המצב שלה. טויוטה, נזכיר, היא יצרנית הרכב הגדולה בעולם ושחקנית דומיננטיות גם בשוק הישראלי, עם שיעורי צמיחה מרשימים בשנים האחרונות.

את תמונת המצב פתח רן דנאי, מנכ"ל טויוטה, בהצגת האירועים הגיאופוליטיים האחרונים שטלטלו את השוק העולמי והמקומי: הקדמת הבחירות, מבצע צוק איתן, חוסר היציבות שנובע מפעילות דאעש, חוסר היציבות ברוסיה, קריסת יוון ואפילו מתקפות הסייבר.

לצד אלה רשמה גם הכלכלה העולמית והמקומית תנודות אלימות כמו הירידה החדה במחירי הנפט, המשבר הכלכלי ברוסיה, הפיחות החד של השקל והתהפוכות בשוק הגז. אם מוסיפים לכך את חוסר היציבות בשערי המטבע ואת סביבת האינפלציה האפסית, מקבלים מצב שאותו מגדירים ביוניון "שביר".

על פי יוניון מוטורס, סביבת הריבית הנמוכה מייצרת זמינות של כסף וביקושים ערים לרכב בישראל. המשבר האירופי יוצר עודפי ייצור באירופה, התחזקות הדולר והיחלשות האירו בעולם משנה סדרי שוק בין מותגים ודגמים והירידה במחירי הנפט משנה ביקוש לדגמים.

השוק עצמו עובר שינויים שיוצרים פוטנציאל להתרחבות עתידית: איכות כלי הרכב משתפרת ומספר התקלות יורד; רמת המינוע היא עדיין נמוכה ב-30% מממוצע OECD; מס הקנייה הממוצע לרכב ושיעור המס לרכב יורד (בעקבות המיסוי הירוק) ולפיכך המחיר הריאלי לרכב יורד עם השנים; שווי השימוש עולה במקביל לירידת מחירי הרכב וכתוצאה מכך הביקוש לליסינג במגמת ירידה; ירידות הערך בשוק המשומשות חדות יותר; העדפות היצרנים משתנות לטובת הג'יפונים ורכבי המיני; והסביבה נוחה יותר לשיווק רכב היברידי.

המסקנה של יוניון מוטורס היא ששוק הרכב הישראלי טרם הגיע למיצוי הפוטנציאל ויגיע ל-300 אלף כלי רכב עד תחילת העשור הבא. יוניון מעריכה שגיל כלי הרכב בישראל יעלה, דבר שיכתיב "שוק משומשות מעניין והזדמנויות עסקיות". יוניון גם אופטימית לגבי עתידן של מכוניות ההייבריד הרגילות והנטענות, שיתפוס תאוצה בחמש השנים הקרובות.

ומה לגבי רווחיות השחקנים המרכזיים בשוק הרכב הישראלי? הגרף הזה דווקא לא הוצג במצגת, אבל אפשר רק לשער שמדובר בעקומה חדה שנוסקת לכיוון השמים. אלא אם כן, חס וחלילה, הכלכלה העולמית תתאושש ושערי המטבע יעצרו את החגיגה.