השוואתי שטח: מיצובישי פג'רו נגד טויוטה לנד-קרוזר

את התירוץ לעריכת המבחן קיבלנו מיבואני פג'רו, שהעלו קמפיין פרסומי "פג'רואיזם - להתמכר לריגוש". בדקנו אם יש חידושים של ממש וגילינו כי גם כאן, הקופירייטרים הקדימו את המהנדסים. פג'רו 2015 קיבל מתיחת פנים קטנטונת, שדרוגי אבזור ופלסטיקה חדשה לפגושים ולכיסוי הגלגל הרזרבי; אז אין חידושים ממשיים, אבל בשנים האחרונות עבר מיצובישי פג'רו הרבה שדרוגים קטנים. זו סיבה מספקת לארגן מבחן השוואתי בינו לבין הארכי-יריב, טויוטה לנד-קרוזר.

בשנת 2000 חולל הפג'רו מהפיכה טכנולוגית כאשר ויתר על שלדת סולם וסרנים חיים, והיה ה-SUV 'שטח-עירוני' הראשון שהתבסס על מרכב אחוד ומתלים עצמאיים (ריינג' רובר בתצורה דומה הופיע רק ב-2002). ג'יפאים טהורי גזע זלזלו בתצורה העירונית, אבל היא התגלתה כטובה ויעילה - ולאחר 15 שנה, פג'רו נחשב לאחד מרכבי השטח העירוניים האחרונים, השומרים על יכולות שטח רציניות. כך גם טויוטה לנד-קרוזר, אגדת שטח שנולדה במעמקי המאה שעברה. לקרוזר יש מתלה קדמי עצמאי, אבל הוא שומר אמונים לשלדת סולם ולסרן אחורי חי.

גיבורינו הם זן נכחד, וזו לא סיסמת מכירות; בשנים האחרונות הכחידו הקרוסאוברים רכבי שטח מסורתיים כמו טרופר, רודיאו, טראנו, פטרול, טרהקאן, גאלופר, גרנד ויטרה, ספורטאז', אקספלורר (אלה שלא נכחדו, ויתרו על יכולות השטח). גרנד צ'ירוקי עדיין יכול להיחשב כשורד הוא אבל מזדחל לכיוון הכביש, ומחירו מגרד את ה-400,000 שקלים. ב-225,000 שקלים, סאנגיונג רקסטון הוא מציאה אמתית, אבל הוא לא מספיק מעודן ומרווח כדי להיכנס למבחן זה. הבריטים שומרים על יכולות שטח גבוהות אבל מחיריהם מרקיעים שחקים, ומורכבותם הטכנולוגית גבוהה מאוד. דיפנדר, רנגלר וסמוראי מחוספסים או ספרטניים מדי.

בטווח מחירים של 320-370 אלף שקל גם הפג'רו והקרוזר יקרים, אבל אתה רואה לאיפה הלך הכסף שלך - מרכבים גדולים ומאובזרים, מנועי דיזל חזקים, מערכות הנעה מתוחכמות, מתלי שטח, נעילות דיפרנציאל וכיו"ב. מחירו של פג'רו המבחן בגרסת Dakar המפוארת הוא 335,000 שקלים; בגרסת Desert יעלה 323,000 שקלים 'בלבד', 3-דלתות עולה 300,000. בגרסת Luxuryהמפוארת עולה לנד קרוזר המבחן 370,000 שקלים אבל יש גם גרסת בסיס 5-מושבים ב-320,000, קרוזר 3-דלתות ב-300,000 שקלים. הפער הפורמלי בין רכבי המבחן הוא רק 35,000 שקלים לטובת הפג'רו, אבל בפועל הוא גבוה יותר - במיצובישי תוכלו להתמקח על הנחה או צ'ופרים, בטויוטה לא יורידו גרוש מהמחיר הרשמי.

לנד-קרוזר הוא לווייתן מגודל וגמלוני, גבוה ומרשים למראה. מזה עשרות שנים הולך עיצובו ונעשה בולבוסי ועירוני יותר, וזה באמת לא נורא. אבל לאחרונה הם קצת הגזימו - בעיקר בכנפיים הסטרואידיות, שבכה קדמית המגולפת באלכסונים פרועים, יחידות תאורה 'קוריאניות', ופנסי איתות שגדלו לממדי ענק. מי צריך את בועות הפלסטיק הענקיות האלה? אני מצפה שרכב שטח יעורר בי תחושות של עמידות, פשטות ופונקציונאליות. אני לא רוצה תרגיל בעיצוב עתידני, אלא מכונה קשוחה שתיקח אותי למחוזות חלומותיי... הגלגל הרזרבי מותקן מתחת לתא המטען; זה מקשה על החלפת גלגל, אבל מקל על פתיחת תא המטען. חבל שלא ניצלו את ההזדמנות, כדי לשנות את פתיחת הדלת כלפי מעלה.

במבט עדכני, קשה להאמין כי עיצובו של הפג'רו נולד לפני כ-15 שנים. העיצוב שבשנת 2000 היה עתידני ואוונגארדי, נראה כעת שמרני למדי. אני מאוד אוהב את עיצוב הפג'רו הנוכחי, אלגנטי וצנוע עם שטח שמשות גדול. יש משהו נינוח וקלאסי בחרטומו המקומר, וביחידות תאורה שאינן מנסות להיראות כחללית עתידנית. השנה קיבל הגלגל הרזרבי חיפוי פלסטיק גדול, לא התלהבתי. אני בטוח שעוד נתגעגע לעיצוב הזה כאשר יגיע אלינו מחליפו העתידי של הפג'רו, רובוטריק מוחצן על בסיסGC-PHEV ההיברידי. איש אינו יודע מתי יוצג המחליף, אבל מנהלי מיצובישי הבטיחו שהוא ישמור על יכולות השטח של פג'רו הנוכחי.

רוב הפג'רואים והקרוזרים לא ירחיקו מכבישים סלולים, אבל נחמד לדעת שתאי הנוסעים שלהם יוכלו לארח ולפנק אתכם במדבריות אוסטרליה. רכבי המבחן הגיעו ברמת הגימור המרבית, מרופדי עור, מחושמלים ומאובזרים בנדיבות; רשימת התפנוקים תמלא ארבעה עמודים, ב??דקו בעצמכם.

תא הנוסעים של פג'רו מתחיל להסגיר את גילו; למרות שמידותיו כמעט זהות לאלו של הקרוזר, הפג'רו צפוף יותר, ותנוחת הישיבה מאחור לא מפנקת. כל הבוחנים הרגישו כי הפג'רו צפוף יותר, ואנחנו הסתובבנו בין המכוניות עם מטר-מדידה וחיפשנו הסבר לפער המרחב; מסתבר כי תכנון הטויוטה מודרני ויעיל יותר, בסנטימטרים בודדים המורגשים היטב. תנוחת הנהיגה בפג'רו מזמינה יותר עם גלגל הגה קטן ותצפית החוצה טובה יותר. לשני הכלים יש גג שמש אבל זה של הפג'רו הרבה יותר גדול, מכניס את המרחבים אל תא הנוסעים. הפג'רו גם מגיע עם מסילות גג.

ככל שלא התחברתי לעיצובו החיצוני של הקרוזר, אני מאוד אוהב את אולם הנוסעים שלו: הוא מרווח ומפנק, ריפודי העור נעימים יותר, המזגן מקרר מעולה והעיקר - יש בו תחושת מרחב גדולה ומשפחתית. תמיכת המושבים הקדמיים פחות טובה אבל הם מרווחים, כמעט כמו בסלון הביתי. יש שאוהבים ויש כאלה שלא, זה בוודאי נוח ומרווח.

רכבי המבחן חמושים במנועי טורבו-דיזל ארבע בוכנות; 3.2 ליטר 200 כ"ס לפג'רו, 3.0 ליטר 190 כ"ס לטויוטה. לשניהם תיבות 5-הילוכים מיושנות יחסית והנעת 4X4 לכביש. לתיבת ההעברה של הפג'רו יש יתרון קל, המאפשר נסיעה ב-2X4 על הכביש. הסיבות שייגרמו לנו לאהוב אותם בשטח, גורמות לנו להסתייג מהם בכביש - הג'אמוסים האלה כבדים, גבוהים ומתנודדים על מתליהם הרכים וצמיגיהם גבוהי-החתך. לפני היות מערכות בקרת היציבות, היו אלה כלים בוגדניים למדי; כמה העברות משקל, פאניקה קלה בפנייה, ואתה בתעלה. היום הם נהנים ממערכות בקרת יציבות מצוינות, 6 כריות אוויר בפג'רו (7 ב-לנד קרוזר), ובלמים נושכניים יחסית. עדיין, בטיחותם הדינמית נחותה מזו של מכונית כביש, או קרוסאובר. מהירותם המרבית היא 175-180 קמ"ש, ואת כביש 6 הם יבלעו גם ב-160 קמ"ש - אם תהיה מוכן לשלם את מחיר הדלק.

תנוחת הישיבה בפג'רו מבשרת טובות, ואתה מצפה לרכב המתקשר עם הנהג. אין בעיה לשייט עם הפג'רו במהירויות תלת ספרתיות גבוהות - 130-150 לא יעשו עליו רושם. צליל הדיזל נוכח בתא הנוסעים, יותר מאשר בלנד-קרוזר. מיצובישי עשו עבודה מצוינת בבידוד רעשים ורעידות, שהיו גרועים למדי עד לפני כמה שנים; מנוע הפג'רו עדיין לא מעודן כמו זה של הקרוזר, אבל הוא הרבה יותר קרוב אליו. בנהיגה מהירה שומר הפג'רו על חלק ממנהגי השולחן המושחזים שהיו לו, אבל תחת לחץ חזק הוא מתחיל להיכנע לתת-היגוי בולט. נראה כי טלטלות מרכב הפג'רו גדולות משהיו, אם כי הוא עדיין טוב מהקרוזר. בתור רכב שטח, הפג'רו מספק חווית נהיגה ונסיעה מעודנת ומרגיעה.

הקרוזר מיועד בעיקר לשוק האמריקני, במובן הקדמוני של המילה. הוא רך ומתנודד, מנותק מהכביש ואינו מעודד נהיגה מהירה. על המגבלות הוא ניטרלי לחלוטין, אבל אל תגיעו לשם. בנהיגה נורמלית הוא מרגיע ומפנק מאוד, שקט יותר מהפג'רו. אם הפג'רו עוד נוטע בך ציפיות לתענוגות נהיגה, הקרוזר מוציא ממך את הפנטזיות; קח אותו לכביש 6 והוא יתקדם כמו קטר נחוש.

לפג'רו יש 200 כ"ס המגיעים ב-3800 סל"ד, הקרוזר מספק 190 כ"ס ב-3400 סל"ד. למרות שלדת הסולם והסרן החי, הקרוזר קל מהפג'רו בכ-150 קילוגרם. טויוטה נוקבת 11.0 שניות מאפס ל-100 קמ"ש, פג'רו מצהירים על 11.1. בסדרת מבחני תאוצה מצאנו כי בזינוק ראשוני היה הקרוזר מהיר יותר אך לאחר כעשרה מטרים התאושש הפג'רו, סגר את הפער ואף עקף במעט את הקרוזר. בתאוצות ביניים מתחלף המנצח בכל פעם, על פי מצב תיבת ההילוכים במהירות ספציפית. ההבדלים מזעריים בכל מקרה, עד 160 קמ"ש לא נוצר פער של יותר מעשרה מטרים בין שתי המכוניות. הפג'רו היה חסכוני מהקרוזר בכ-5% שוליים; ב-120 קמ"ש רגועים יוציאו רכבי המבחן 12-11 ק"מ לליטר סולר אבל תנו להם בגז, והם ייבעטו בכם עם 6-8 ק"מ לליטר. נתוני היצרנים טוענים לתצרוכת משולבת של 12.2-12.3 ק"מ לליטר, תשכחו מזה בנהיגה משולבת.

בדיונות הלוהטות של נחל ס?כ?ר היינו אמורים להוריד לחץ אוויר לכ-22 PSI, אבל התעצלנו. "בוא נראה איך הם מסתדרים בלחץ אוויר מלא, מקסימום נשלוף רצועת גרירה", תפסנו ראש קטן... נעלנו דיפרנציאל מרכזי, ביטלנו את בקרות המשיכה, ונתנו בגז. איזה כייף! הג'אמוסים הכבדים גלשו בקלילות מפתיעה על הדיונות, התיזו סילוני חול, והביאו אותנו לכל מקום סביר. בתחרות 'מלך הגבעה' ניצח הפג'רו בפער קטן, וגם בנהיגת דיונות שוטפת היה לו יתרון קל. לא לחינם קוראים לו "דקאר"! גם הטויוטה הרגיש מצוין בדיונה ובשני המקרים, הורדת לחץ האוויר תעשה פלאות (צמיגי הקרוזר בחתך 65 יעמדו טוב יותר בהורדת לחץ אוויר, מאשר צמיגי הפג'רו בחתך 60). את גביע הניצחון בדיונות נעניק לפג'רו, בפער לא משמעותי.

בשבילים מהירים היו תחושותינו מעורבות; שניהם לא מבריקים, חרטומיהם מתנודדים על המתלים הרכים, העברות משקל פתאומיות מכניסות לפעולה את בקרת המשיכה. הקרוזר היה נוח ומלכותי יותר, הפג'רו קצת יותר מדויק. מי שמחפש נהיגה מהירה יעדיף פג'רו, לנהיגה משפחתית נינוחה ניקח קרוזר. בשקלול הנאת נהיגה ונוחות הסיעה, אנו מכריזים על 'תיקו' בשביל.

אורי הראל מצא לנו סוללה מושלמת לבדיקת עבירות - תלולה על גבול האחיזה, חלקלקה ומוצלבת. שני המתחרים הגיעו לפסגה מספר רב של פעמים, אבל ההבדל היה גדול. הפג'רו התקשה למצוא אחיזה, הניף גלגל קדמי באוויר (פוטוגני, אבל לא טוב לעבירות), ופרפר בגלגליו הנעולים מאחור. אני משער שעל סלע בעל אחיזה טובה הייתה הנעילה האחורית משחקת לטובת הפג'רו אבל כאן, היא לא הייתה מאוד אפקטיבית. בקרת המשיכה אינה מהטובות שבנמצא, היה צריך לשמור תנופה קלה כדי להגיע לפסגה.

לקרוזר יש מהלך מתלים עדיף אבל אין לו נעילה אחורית, וגם בקרת המשיכה שלו אינה מהמצטיינות. אבל הוא חזר ועלה את הסוללה באופן מלכותי - בקצב צעידה, בקצב זחילה, עצרנו בנקודת ההצלבה והוא המשיך לדרכו בלי למצמץ... מרווחי הגחון בשני הכלים כמעט זהים (22.5 ס"מ בפג'רו, 22.0 בקרוזר), זוויות הגישה והנטישה של הפג'רו טובות יותר (במעט). אבל גחון הטויוטה מתוכנן טוב יותר, והוא כמעט אינו נוגע בקרקע. ככל שהפג'רו התמודד 'בסדר' עם הסוללה, הקרוזר הפתיע אותנו בקלילות בה חזר טיפל באובדני האחיזה ובהצלבות. לנד קרוזר מנצח במבחן העבירות.

אפשר לצאת עם רכבי המבחן הסטנדרטיים אל השטח, וזה מה שעשינו; אבל במצבם המקורי הם פגיעים בפגושי הפלסטיק והמדרגות, מתליהם רכים ונמוכים... למי שמתכוון לטייל בשטח, נמליץ על כמה שיפורים; הראשון מגיע בחינם, לפרק את מדרגות הצד המקוריות. הן מגבילות בעבירות, יתכופפו במפגש הראשון עם סלע קיומנו. לאחר מכן צריך להשקיע כסף. הפעולה הראשונה עליה ממליץ עודד גרוס מ'גתוס' היא החלפת בולמים-קפיצים; ההחלפה כוללת הגבהה חוקית של 2 אינץ', ומשפרת מאוד את נוחות הנסיעה בכביש ובשטח. ההבדל יהיה מוחשי בעיקר בקרוזר המתנודד, פחות דרמטי בפג'רו. מחיר ההגבהה כ-9500 שקלים לפג'רו (כולל מע"מ והרכבה), כ-7000 בקרוזר (הטויוטה זול יותר, כי קל יותר לטפל בסרן האחורי).

מיגון גחון לקרוזר עולה 3,800 שקלים. הפג'רו חשוף יותר לפגיעה, מיגון קומפלט יעלה 6,500 שקלים. תוכלו גם להרכיב מדרגות צד ייעודיות ב-2,600 שקל לכל כלי והשמים הם הגבול – אפשר להרכיב צמיגי שטח (לא חיוני בשלב ראשון), שנורקל, פגושי ברזל, נעילה אחורית לקרוזר... תעשו מה שתרצו, רק תרדו לשטח!

אתם כבר יודעים מי המנצח אבל כמו ב'מאסטר שף', ברצוני לשאת כמה מילים. בחירת רכב שטח היא עניין אמוציונאלי ושני רכבי המבחן יעניקו לכם אושר רב בשטח ובכביש. אז אם המדבר קורא לכם, אל תתפשרו על מכונית מנהלים או על קרוסאובר מפונפן - לכו על הדבר האמיתי, טויוטה לנד-קרוזר או מיצובישי פג'רו. אבל בסופו של הערב, גם רושפלד צריך לבחור בין סושי לבין ריזוטו ואני צריך להחליט מי מנצח את המבחן. מיצובישי פג'רו הוא רכב רב מוניטין וקסם, הייתי שמח להחנות אחד כזה בחצר ביתי. אבל תא הנוסעים שלו מסגיר את שנותיו, התנהגותו הספורטיבית אינה מספיק משכנעת, ומהלך המתלים מגביל אותו בשטח. הפג'רו זול מהטויוטה (35,000 שקלים לפני הנחות ומיקוחים), אבל אנחנו לא יכולים לתת לו את הניצחון על סמך המחיר בלבד.

מראהו החיצוני של הלנד-קרוזר מפריע לי באופן אישי; רבאק טויוטה, יש לכם להיט מכירות היסטרי, למה לצעוק כל כך חזק 'שופוני'? אבל זוהי רק העדפתי האישית, ומיליוני לקוחות בעולם רוכשים לנד קרוזר מכיוון שזה רכב מפנק ומרווח, שקט וצייתני בכביש ובשטח, אמין וסחיר. מי שמוטרד ממחיר ה-Luxury מוזמן להציץ בקרוזר TS בעל חמישה מושבי נוסעים, ב-320,000 שקלים. ה-TS ישאיר לכם עודף לשדרג את המתלים ולקבל רכב משופר עוד יותר, לכביש ולשביל. מכל הסיבות האלה, טויוטה לנד קרוזר מנצח את המבחן ההשוואתי!

עוד שטח ופנאי בוואלה! רכב

לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל