דעה: להרחיק את רכבי השטח מחופי הרחצה

לאור המהומה התקשורתית בעקבות אירוע הדריסה בחדרה הייתי אמור להתקומם כנגד הדרת הג'יפאים מחופי הרחצה, לזעוק על גז?לת חרותנו, ולדרוש להפסיק להאשים את הג'יפאים. ובאמת, כאשר דיווחי התקשורת מתחילים במילים "ג'יפאים משתוללים" ו-"ג'יפ קטלני", איך אפשר לא להתרגז? הרי כאשר טנדר דורס הולך רגל לא מתעורר מסע ציבורי כנגד כל נהגי הטנדרים, אז למה דווקא נגדנו? מה הקשר ביני, לבין האינדיאנים הטוחנים את חוף אולגה?

פה אנחנו משלמים את המחיר של עבריינים החושבים שחוף הרחצה הוא מגרש משחקים מוטורי. אני הראשון שירים על נס את הפנטזיה של "לשבת על החוף עם הג'יפ" אבל מה שמתרחש בחלק מחופי ישראל, הוא שערורייה - רק נס הוא שמספר הנפגעים כל כך נמוך, פצועים בודדים במשך שנים ארוכות. חדרה ואולגה, אשדוד וראשל"צ, חופי קסם אלה הפכו מזמן לזירת התפרעויות. בתקופת החורף הם פוגעים בטבע ובסביבה, אבל לפחות לא במתרחצים; בחודשי הקיץ הופך החיכוך לבלתי נסבל.

לפני שאנחנו ממשיכים ב"מה צריך לעשות?", חשוב להצהיר בצורה הברורה ביותר – מי שנוהג בג'יפ, טרקטורון או אופנוע בין מתרחצים, מי שמוריד אופנוע ים בין אוהלי קייטנים – אחת דינו, לחטוף עונש כבד ביותר: שיחרימו לו את רישיון הנהיגה, שיקפיאו לו את הרכב (כמו לנהג שיכור), כל עונש ראוי כדי להפסיק את הברדק. מצד שני, אני טוען שאיסור הנהיגה על חוף הים גדול וגורף יותר מדי – לאורך כל חופי הארץ מהים התיכון ועד הים האדום, מהכינרת לירדן, אסור להוריד צמיג למרחק של פחות מ-100 מטרים מקו המים; לא הגזמתם קצת? שום מקום בארץ, 100 מטרים? זו גזירה שהציבור אינו צריך לעמוד בה אבל כרגע, זה החוק.

הבעיה של החוק היא שלאורך החופים יש רק קומץ פקחים של רש"ט, וידם קצרה. הם מחלקים כ-1500 דוחות לשנה, 1000-500 שקלים לכל עבירה. הסכום לא עושה רושם על הפורעים, וההסתברות שלא ייתפסו אותך גדולה מאימת הדו"ח. כאשר מתעמת פקח אמיץ עם פורעי החוף, בדרך כלל יימלטו ממנו (עם לוחיות רישוי מכוסות), או שיאיימו עליו בתקיפה מילולית ואף פיזית. מבחינתי, שירכזו מאמץ בכמה סופי שבוע, שיאטמו את החופים הנגועים עם יס"מניקים וכוחות שיטור, ויעצרו כל מי שמתחרע ליד ילדים וקייטנים.

לכל אדם יש חלום והפנטזיה שלנו כוללת בילוי חופים עם הג'יפ, המשפחה ופינג'ן קפה מבעבע. חוף הים שייך לכולם וגם לנו מותר ליהנות ממשאב טבע אדיר זה; בניגוד למה שאומרים, יש בישראל מספיק חופים שיאפשרו דו-קיום בינינו לבין שאר הרוחצים בים. ברחבי העולם מוקדשים מאות חופים לאנשי 4X4 – חוף Pismo ודייטונה ביץ' בארה"ב, פרייזר איילנד באוסטרליה, דרום אפריקה, ועוד רבים ומפורסמים. הג'יפאים נוסעים על החוף ברגיעה מבוקרת, חונים מול הגלים, ומבלים כמה שעות או ימים בקייט ודייג. תתפלאו אבל זה אפשרי מאוד, גם אצלנו!

יש בישראל חופי ים המיועדים להורדת אופנועי-ים וסירות מנוע, יש חופים לכלבים וחופים לדתיים... לכולם מגיע, ורק לנו לא? מה שאנחנו לא יכולים לעשות הוא להפוך את חוף הים לזירה מוטורית; זה לא מסלול עבירות, ולא מקום לשעשועי מהירות וסחיפות כוח. את הנהיגה הספורטיבית נעשה במקומות אחרים ועל החוף נלמד ליהנות בנינוחות ורגיעה, המכבדת את שותפינו לחוף.

כבר ב-2003 התנענו מהלך מול רשות שמורות הטבע ומשרד הפנים, במטרה להגדיר 7-5 רצועות קייט המיועדות לג'יפאים ורכבי שטח – לא דיברנו על פעילות מוטורית אלא על הגעה רגועה אל קו המים, וחנייה של כמה שעות. בואו נפתור את הבעיה של 99% מהג'יפאים בישראל, אמרנו לשלטונות; זה ישאיר לכם רק 1% עבריינים להתמודד איתם. ברגע שתציעו לאנשי השטח אלטרנטיבה, יהיה קל יותר לאכוף את החוק (שהוא דרקוני מדי לטעמי, אבל זה כבר דיון אחר).

בשיתופו של יקי שקרל כינסנו ישיבות מרובות משתתפים, הכנו ניירות עבודה והצגנו אלטרנטיבות לחופים מבודדים ומרוחקים, שבלאו הכי אי אפשר להגיע אליהן ללא רכב שטח. הצגנו מפות מפורטות ודרכי גישה, ח"כ כנסת אלמוני בשם גלעד ארדן תמך ברעיון. הצענו רצועות חוף באורך 500-300 מטרים כל אחת, הדורשות השקעה אפסית בתשתיות; קיסריה, זיקים, שבי ציון, אשדוד, מנדרין, אולגה. נציגי הרשויות תמכו ברעיון, התנהלה חליפת מכתבים, הרבה רוח נשבה אבל אף לא מעשה אחד – יוזמתנו דעכה ונסחפה ברוחות הים.

עשר שנים אחרי אנחנו בדיוק באותו מצב אבל עם יותר רכבי שטח, ציבור עוד יותר פרוע, ופחות אמצעי בקרה ושליטה. הגיע הזמן לחזור אל שולחן הדיונים ולפתור את בעייתם של 99% מנהגי השטח שומרי החוק! ובינתיים, מתרקמת לה יוזמה חינוכית חדשה; חברת ד.ל.ב מייבאת לישראל את טרקטורוני פולאריס, המהווים נתח ניכר מרכבי השטח הספורטיביים. לפני כמה חודשים שאלתי את המנכ"ל רון פת, אם יש להם כוונה להירתם למאמץ חינוכי בין אלפי לקוחותיהם? המנכ"ל אמר שייקח את הנושא לתשומת ליבו, ואני חשבתי שפה ייקבר הרעיון; אבל ראו זה פלא, פולאריס כבר החלה במגעים עם רש"ט, להפעלת מהלך הסברתי שלפחות יצמצם את חומרת הבעיה. אנו נמשיך להיות מעורבים במהלך חשוב זה, ונדווח לכם על כל שינוי אפשרי. עם קצת רצון ופתיחות, נוכל להוציא דבש מהמצב המשברי אליו נקלענו; מי יודע, אולי עוד נחזור אל החוף, כאזרחים שומרי חוק!