פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      דעה: תפסיקו להתבכיין על הרכבת הקלה, כולנו נרוויח בסוף

      נתיבי איילון, כביש 6, הרכבת בירושלים, פרויקט כביש 431, נתב"ג 2000 - זוכרים? מי יכול עכשיו לחשוב על החיים בלעדיהם?

      דיווח דנה ירקצי באולפן על תחילת עבודת הרכבת הקלה בתל אביב (מערכת וואלה! NEWS)
      העבודות מתחילות (צילום: מערכת וואלה!)

      בואו נפסיק להיות ציניקנים קטני אמונה, נחדל לבקר כל מה שזז, ולקפוץ על כל תלונה בשביל עוד כותרת, ונאפשר לאנשים שאמונים על הקמת הקו הראשון של הרכבת הקלה לעשות את מלאכתם. 18 שנים אמרו לנו שזה קורה, התכוונו, אך לא ביצעו, ועכשיו - נראה שזה כן קורה. זה רק הקו הראשון, ואחריו יהיו עוד שבעה קווים שיתחברו לרשת קווי הרכבת במרכז הארץ, כמו בערים הגדולות בתבל.

      נכון, יהיו קשיים ופקקים, אולי נקלל (בבקשה, רק בלב פנימה) את האמאמא של יוזמי הבלגן, הסוחרים והתושבים שבתוואי יסבלו קשות, וליבי-ליבי להם, אך בסיום העבודות הם יהיו אולי בין המרוויחים הגדולים, בהמשלה ללימודי רפואה שבמהלכם אתה נקרע שנים מקשיי הלימודים, ובסופם אתה זוכה לכבוד ולפרנסה טובה כרופא לכל חייך.

      לתת שקט לעובדים

      המתנגדים לפרויקט אמרו - וזה נכון - שהוא יסתום את תל-אביב רבתי, שיפגע קשות בבעלי העסקים, שהוא יקר מאוד. יש שטענו, שכאשר הרכבת תהיה מוכנה, היא תיסע לאט מדי בשל המרחק הקצר בין התחנות. אך היום מסתבר, שמהירותה לא תהיה שונה משל הרכבות בלונדון, פריז, פראג, ניו-יורק ואמסטרדם. יש שטענו, ובצדק, שבמקומות מסוימים עדיפה רק רכבת-עילית ולא תחתית, ושהסדרי התנועה החלופיים אינם מספקים, אך הפעם היה ויש עם מי לדבר, ומה שניתן היה להיעשות, לשנות, להקשיב, לשפר, להקל - לרוב נעשה.

      אז זהו, הגענו לרגע האמת. עכשיו העת למעשים ודי לברבורים. מהרגע שהרכבת יצאה מהתחנה, יש לאפשר לפרויקט להתממש. עכשיו העת לתת שקט לעובדים. ובכל פעם שבא לכם להתרגז בגלל הפקקים, הרעש, האבק, ההוצאות, התקלות שיהיו פה ושם - תזכרו שרבים מאיתנו יושבים בחדר ממוזג, והם, מקימי הרכבת, עובדים עבודה פיזית קשה בחום ובקור, בחוץ, מזיעים ונקרעים, ועושים הכול כדי שיהיה לנו בסופו של דבר הרבה יותר טוב ונעים.

      ואני פונה מכאן גם לשרים הממונים, גם אתם, השרים ישראל כץ וגלעד ארדן, שניכם ביצועיסטים עם קבלות, שעדיין לא אמרתם את המילה האחרונה בקריירה, אז בבקשה שימו בצד את הוויכוח ביניכם, ותנו חיבוק של הקלה לקלה החדשה.

      בואו נזכור כולנו, מיום ראשון הבא, 2.8.15, שמים בצד את העטים המושחזים, את סף העצבים, חותמים שפתיים, מגלים איפוק, ונותנים כבוד לעוסקים במלאכה, לאלו שמקימים את פרויקט התחבורה הלאומי הגדול בתולדות המדינה.

      ובעוד כשש שנים, בסוף 2021, הקלה תיסע וכולנו נחוש בהקלה. חישבו על ערי אירופה הגדולות, שבהן רובנו מטיילים לפעמים. גם שם הרכבות לא הוקמו בין יום, יש מאין, ללא הפרעה. גם שם אכלו הרבה אבק ופקקים. אך הדור שסבל עשה חסד עם אלפי הדורות שבאו ויבואו אחריו, וכך גם אנחנו - למען ילדינו, נכדינו, נינינו, ועד עולם.

      פרויקט גדול וחשוב

      ואו נחזה כיצד תיראה ישראל שלנו בעוד עשר, 20, ו-50 שנה, בואו נראה בזה סוג של פרויקט מתמשך שבסופו הכול מתחבר - מיציאת מצרים ועד צומת בגין. אני מזכיר לכם כי קיטרנו על נתיבי איילון, על כביש 6, על הרכבת בירושלים, על פרויקט כביש 431, על נתב"ג 2000 (שהתעכב שנים אך בסוף יצר לנו את נמל התעופה מהיפים בתבל). אז מי זוכר היום את הקשיים? מישהו יכול לחשוב על החיים בלעדיהם? והאמת היא, שהרכבת הקלה היא פרויקט יותר גדול וחשוב ממה שציינתי!

      ראשי-הממשלה יצחק רבין ואריאל שרון היו ביצועיסטים, הם לא אפשרו לזרמי הביקורת לעצור את החלטותיהם. לרבים עדיין נאום הבכי והנהי של אריאל שרון. בואו נלך לאורם.

      הכותב הוא מבעלי פאר-לוין תקשורת