צילומים: קובי ליאני, יצרן
וידאו: יצרן
בשנת 2001 הונדה הראתה לעולם מה קורה כשמחליטים להיות יצירתיים ובמקום לחשוב מחוץ לקופסא, הם חושבים על מה שבתוכה וכך נולדה הג'אז. הדור הראשון שלה לקח את מבנה מכונית הסופרמיני ומתח את החלל הפימי לקצה גבול היכולת וברמה כזו שהבישה מעט את המתחרים. פתאום ממכונית קצרה וצרה, נולד תא נוסעים מרווח מאוד וגם שימושי להדהים עם שלל קיפולי מושבים ותאים יעילים. הדור השני הוסיף כמה תווים לניגון הג'אז המקורי בשנת 2008 ובעיקר שיפר את העיצוב והאיכות הפנימית, כאשר החשיבה על חלל פנימי נשמרה במלואה והשתפרה למעשה בהוספת עוד כמה סנטימטרים למרחב. היעילות של שני דורות אלה זכתה להכרה מקיר לקיר וכאשר הראשונה נמכרה ב-2 מיליון יחידות בעולם אחרי שיוצרה ב-8 מדינות ו-11 מפעלים, הדור השני הוסיף 3.5 מיליון יחידות מצדו לספירה, מה שהמחיש את הנחיצות של מכונית קטנה ושימושית כזו בשוק. המכשלה היחידה שעמדה בפני דגם זה ובעיקר בישראל, היה המחיר. מחיר גבוה למדי שהרחיק אותה מהקהל שאמור היה וצריך היה לשלם עליה.
כעת, בקיץ 2015, שבע שנים אחרי הופעת הדור השני, הונדה קראו לנו לפרנקפורט שבגרמניה כדי שנוכל לנהוג בפעם הראשונה בעולם בדור השלישי של המכונית הקטנה והחכמה שלהם, הג'אז החדשה, רגע לפני שהיא מגיעה לישראל. הפעם זו משווקת תחת הסיסמה: man maximum, machine minimum. הכי הרבה אדם, הכי פחות מכונה. טסנו, נהגנו וחזרנו לספר.
מרכיבי הפילוסופיה
משקלה של הג'אז עבור הונדה ברור למדי. זו אמנם מכונית קטנה וגם אינה נחשבת לנמכרת ביותר, לא מסוגה ולא במשפחת דגמי הונדה, אבל היא בהחלט מחזיקה חזק בדגל השימושיות עבור הלקוחות. לכן, המכונית החדשה מציגה שיפור בכל היבט בה - במרחב, בשימושיות, באיכות, בבטיחות ובטכנולוגיה.
בעוד שלאנשי הונדה הייתה הבנה ברורה לגבי איך תא הנוסעים אמור היה להראות, העיצוב החיצוני העמיד אתגר של ממש בניהם. זאת משום שהג'אז פונה במובהק לשני קהלים רחוקים זה מזה בטעמם - מבוגרים מאוד מחד וצעירים מאידך. בזמן שהדור הראשון נראה כמו משהו שיצא מסרט יפני מצויר ובדיוני (מי אמר פוקימון?), הדור השני התרכך ועיגל פינות ואילו הדור השלישי כבר מזכיר יותר סיוויק במידות צנועות יותר. החזית שלה מכילה את יחידות התאורה הענקיות של הונדה, את הקמטים המוכרים במכסה המנוע והדלות וגם חלקה האחורי נראה כעת נעים יותר למראה - לא מצועצע, אבל גם לא כבד ומשמים. העיצוב החדש מצליח להסתיר ביעילות צמיחה של 9.5 ס"מ לאורך (399.5 ס"מ) וגם חישוקי ה-15 אינץ' נראים בגודל סביר כעת (ישנם גם חישוקי 16 אינץ' לבחירה).
תא הנוסעים: חכמה גדולה
תא הנוסעים היה המקום היחיד אליו הגענו עם ציפיות מקדימות ואי אפשר באמת להאשים אותנו. ציפינו למצוא שוב את אותה חשיבה מקורית, שלא לומר גאונית בתכנונו וזה בדיוק מה שהתגלה לעינינו. בהתאם להתארכות הגוף, גם בסיס הגלגלים (המרחק של הגלגלים הקדמיים מהאחוריים) התארך ב-3 ס"מ לכדי 253 ס"מ, כך שבסופו של דבר, תא הנוסעים הרוויח 8 סנטימטרים חשובים למרחב (6.5 ס"מ במושב האחורי, 1.5 בקדמי) הברכיים, כאשר גם ממד הרוחב עלה ושיפר את שטח המחיה בסביבות הכתפיים. התוצאה, תא נוסעים מרווח מאוד לארבעה מבוגרים. הונדה מספרים שלדעתם מדובר במרחב מחיה שדומה למרצדס S קלאס ואנחנו מודים להם על האופטימיות, אבל הג'אז עדיין לא שם.
המושב האחורי של הג'אז הוא המקור לחכמה הגדולה שבתכנונה. בסיס המושב למעשה "צף" וניתן לקיפול והוזזה לפי הצורך לשם הובלת חפצים או נוסעים או אפילו גלשן גלים באורך 248 ס"מ אם משכיבים את המושב האחורי והקדמי יחד. תא המטען מציע נפח גדול של 354 ליטרים או 1,314 ליטרים בקיפול המושב האחורי ואם זה חשוב לכם, ניתן להשכיב את המושבים הקדמיים (בהסרת משענות הראש) כדי לקבל צמד מיטות מנוחה באורך 158 ס"מ (8 יותר מהדור הקודם).
נשכבתם לנוח? מסך התצוגה (מגע) בגודל 7 אינץ' שבדשבורד יכול להתחבר למקור שמע ותמונה (טלפון, לפטופ וכו') על ידי שקע HDMI ולהקרין סרטים להנאתכם (בחניה ועם בלם יד משוך). מסביבו נמצא דשבורד בעיצוב חדש ומודרני בהרבה. הוא מפוסל כהלכה ומעביר תחושה מכובדת ועמידה לאורך זמן. חלק גדול מהחומרים מהם עשוי הדשבורד עדיין קשיחים, אבל בכל מקום עליו שולחים את האצבעות לבדוק ולהקיש, מגלים מותקות מבנית מצוינת.
המושבים הקדמיים גדולים, רכים ונוחים וקל מאוד להתמקם מאחורי ההגה. מאחור לעומת זאת, בסיס המושב מעט נמוך וגם משענת הגב קטנה מדי וגופם של מבוגרים בולט החוצה. רשימת האבזור בג'אז החדשה יכולה להיות ארוכה מאוד גם באבזור מפנק (מולטימדיה, שידור wifi, מירור לינק, ניווט, הנעה ללא מפתח ועוד) וגם באבזור בטיחותי (התרעה על סכנת התנגשות, סטייה מנתיב הנסיעה וכו') ואנחנו אהבנו במיוחד את מגביל המהירות שמסוגל לקרוא את תמרורי מהירות הנסיעה בדרכים ולהגביל אוטומטית את מהירות נסיעתכם בהתאם. זה עוזר להימנע מדוחות מיותרים ולשמור על הרישיון כמובן.
מנוע: מחזור אטקינסון עם טוויסט
הונדה ממשיכים להרחיב את התפישה היפנית שמנסה לדחות את הקץ בכל הקשור להוספת מגדשי טורבו למנועים קטני נפח. בניגוד למנועי ה-1.2 וה-1.4 בנזין של הדורות הקודמים, הדור השלישי מקבל מנוע בדיוק באמצע - 1.3 ליטר, אבל שונה מאוד מקודמיו. מנוע זה פועם בשיטת מחזור אטקינסון ומבלי להעביר אתכם בקורס הנדסת מכונות מתקדם, נספר לכם שבשיטה זו מוארכת תנועת הבוכנה (מהלך בוכנה) מטה, כדי להפיק יותר תנועה מאותה פעולת שריפה. פעולה זו יוצרת יעילות גדולה יותר בחיסכון, אבל גם מפחיתה את כוח המנוע. גם לטויוטה יש מנוע שכזה בנפח 1.8 ליטר שמפיק 95 כ"ס ונמצא בגרסאות ההיברידיות שלה, שבהן החשמל מפצה למעשה על חיסרון הכוח של מנוע זה.
במקרה של הונדה, שסתום היניקה שמכניס את תערובת הבערה לחלל השריפה נשאר פתוח גם לאחר שהבוכנה החלה לעלות ולדחוס את התערובת והוא נסגר באותו המקום בו היה נסגר בפעולת דחיסה במנוע רגיל. זאת כאמור כדי לחסוך בדלק. אולם פעולה זו הייתה פוגעת בהספק בצורה ממשית ולכן הונדה גייסו למשימה את מערכת תזמון השסתומים המשתנה שלה. זו, כאשר דורשים יותר כוח מהמנוע (בניגוד לנסיעה רגועה), תסגור את שסתום היניקה כאשר הבוכנה מגיעה לקצה מהלכה בתחתית (נקודה מתה תחתונה), ואז למעשה המנוע הקטן נעשה חזק בהרבה ולא צריך גיבוי חשמלי לפעולתו.
הסתבכתם? לא נורא. במציאות, המנוע הקטן מפיק 102 כ"ס ב-6,000 סל"ד וכן 12.5 קג"מ ב-5,000 סל"ד בשיא אונו וכל זמן שלא תדביקו את הדוושה הימנית לשטיח, הוא יעשה את מה שהוא יודע בעצמו כדי לחסוך לכם בדלק. הביצועים טובים: 12 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש בגרסה האוטומטית (תיבה רציפה, 11.2 בידני), 182 קמ"ש מרביים (190 בידני) ו-106 גק"מ בפליטת המזהמים (116 בידני). אנחנו מדדנו לגרסה האוטומטית 9 שניות להאצה מעמידה ל-100 קמ"ש ובתנאי המבחן של ההשקה ועל פי מחשב הדרך של הרכב בלבד (לא התאפשר לנו לתדלק את הרכב בעצמנו) השגנו צריכת דלק ממוצעת של 14 קילומטרים לליטר גם באוטומטית וגם בידנית, למרות שכלל לא הקפדנו על כללי נהיגה חסכונית.
עם זאת, יש לנו מעט ביקורת אל המנוע של הונדה והביצועים. ראשית, כמו מרבית מנועי הונדה, גם זה משיג את כוחו גבוה (מדי) בסל"ד וזה אומר שצריך ממש לאמץ אותו ולמשוך אותו גבוה כדי לקבל יכולת תאוצה ראויה. רק מעל 4,500 סל"ד המנוע מתחיל למשוך ולהפגין שרירים ומתחת ל-4,000 הוא רדום ועצל מדי. מדוע זה כך? לא הצלחנו לקבל כל תגובה מאנשי הונדה. כמו כן, נהגנו בשלוש מכוניות ג'אז ושלושתן העבירו תחושה שונה זו מזו, כאשר באחת (הידנית) המנוע היה רועש מדי, באוטומטית אחת שקט מאוד ובאוטומטית שלישית לא רועש ולא שקט. אז אנו מקווים שזו האמצעית היא זו הקרובה ביותר לדגם הייצור הסופי.
נוחה ומתנהגת טוב מאוד
הונדה שינו מאוד את תכנון השלדה של הג'אז מהדור השלישי והפעם הוסיפו דגש לא רק על ממדים ויעילות, אלא גם על התנהגות הכביש שלה, אם זה חשוב לכם. כך למשל הם הגביהו את חלקה האחורי והנמיכו את הקדמי כדי ליצור רכינה על הגלגלים הקדמיים, אשר כמו בעולם האופנועים, תורמת לחידוד ההתנהגות והיכולת להיכנס לפניות. כדי למנוע את הרכינה על המתלים בפניות כתופעת לוואי, הם עיבו את המוטות המייצבים של הרכב מ-1.7 ס"מ לכדי 2.5 ס"מ והשינוי מורגש מאוד.
הונדה ג'אז אינה מכונית ספורטיבית כלל ועיקר, אבל הדור השלישי שלה מצליח להפגין יכולות כביש גבוהות מאוד. פתאום הג'אז הזו לא מחווירה כשהיא רואה רצף פניות לפניה. להיפך, היא נכנסת אליהן בעזוז ובשמחה וגם אם תקיפת סיבובים אינה נמצאת בראש מעיינכם, השינוי מורגש מאוד באחיזה, בבטיחות וביכולת של המשפחתית הקטנטנה לשנות כיוון במהירות, לשם חמיקה מסכנה למשל.
גם בנוחות הנסיעה יש בשורה טובה כאן. חישוקי ה-15 אינץ' (185/60 R15) עוזרים מאוד בספיגת המהמורות בכביש ובסופו של דבר מתקבלת נסיע הנעימה ונוחה, לעתים גם יותר משל מכוניות גדולות ממנה. רכבי המבחן שצוידו בחישוקי 16 אינץ' (185/65 R16) גדולים יותר, הפגינו שיפור נוסף בהתנהגות הכביש, אבל פגמו בצורה ניכרת בנוחות הנסיעה. מעבר לכך, הבידוד לרעשים המוחזרים מהכביש ולרעשי הרוח היה טוב מאוד גם כן.
מה יקרה בישראל?
גם אנחנו תוהים. הג'אז החדשה היא מכונית טובה מאוד, שימושית בצורה יוצאת מגדר הרגיל וכעת גם אפילו מהנה לנהיגה. היא תנחת בחופי הארץ כבר במהלך ספטמבר הקרוב, אך הערכה לגבי מחיר אין לנו לתת לכם בשלב זה. האם היא תתומחר בצורה אטרקטיבית כדי ש(סוף סוף)תוכל לממש את הפוטנציאל שגלום בה? נחיה ונראה.
הכתב היה אורח חברת מאיר
עוד על הונדה בוואלה! רכב
קונים רכב חדש? כדאי שתבקרו כן קודם
לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל