צילום: יצרן
עריכה: רן צימט
באמצע יום הנהיגה הראשון, כמאה וחמישים קילומטרים לאחר שהתחלנו את הנהיגה הראשונה במרצדס GLC החדש, מחליפו של ה-GLK, הגענו אל בית יין, יקב בוטיק בחבל אלזס-לוריין שעל גבול צרפת וגרמניה. את טעימות היין אמנם השארנו לסוף היום, אבל במקום זה, נשלחנו אל ה"חצר" האחורית של היקב כדי לחוש ביכולות נסיעת השטח של ה-SUV החדש של מרצדס.
לרוב וגם במקרה זה, המארחים דאגו להנדס מסלול שטח שתפור בדיוק למידותיו של הרכב הנבחן, אבל כשחזית ה-GLC ניצבת לפני מתלול בשיפוע של 75 אחוזים (כ-37 מעלות), נראה שהמידות האלה הן סופר-סייז בהשוואה למקובל היום. המדריך מורה על שמירת גז קבוע והגה ישר והאלקטרוניקה תעשה כבר את כל השאר. המתלול אמנם נסלל בבטון, אבל הרכב הגרמני מטפס מעלה באופן מעורר הערכה. פתאום, נדנוד קל בדרך גורם לי להרפות מדוושת הדלק וה-GLC נעצר.
זו משימה כמעט בלתי אפשרית לזנק מהמקום על כמעט כל רכב 4X4 בשיפוע שכזה, אלא להיאלץ לסגת לאחור ולנסות שוב. אבל לא כאן. ה-GLC מתעקש הרבה ורוטן קצת וממשיך לעלות. אין לו הילוך כוח ואין לו נעילות, רק חמישה מצבי שטח בבורר (חבילת שטח) שמאפשרים לו להעפיל לפסגות כאלה וגם לטפל בהצלבות צירים מוחשיות, לנופף צמיגים באוויר, לתקל שיפועי צד רציניים וכל זה מבלי שהאוחז בהגה יצטרך להשקיע בכך מחשבה שניה. זה לא עוד קרוסאובר אופנתי עם אלרגיה לאבק ורגישות לאבקנים. זהו רכב פנאי מוכשר מאוד שיפתיע את מי שיעז לקחת אותו אל המרעה הפתוח.
הכלאה בין...
ה-GLK שסים את תפקידו אמנם לא היה מלך היופי במשפחת רכבי הפנאי של מרצדס, אבל הוא היה מוכשר מספיק כדי להיחשב לרכב הפופולארי ביותר מסוגו - 650 אלף יחידות ממנו נמכרו מאז הושק לפני כשש שנים וזהו מספר גדול מאוד עבור כל רכב מבית מרצדס. לכאורה, רכב זה השאיר אחריו נעליים גדולות למלא ולפחות בכל הקשור לעיצוב, ה-GLC מוסיף להרחיב אותן בשתיים-שלוש מידות.
הרכב החדש מאמץ חלק ממאפייני העיצוב של ה-GLA הקטנה ולמעשה מציג קרבה משפחתית, אבל תוספת הסנטימטרים לגובה, בוודאי שבגרסאות עם חבילת השטח שמאריכות את המתלים הוא נראה קרבי בהרבה. החזית שלו משתדלת להעניק דרמטיות להופעה, עם גריל 'ארבע-כנפיים', כונס אוויר בולט ופגושים בסגנון מכוניות AMG. מהפרופיל הוא נראה גדול וכוחני, הרבה יותר ממה שהוא במציאות ומאחור הוא הזכיר לנו לא מעט את המתחרה מבית פורשה - המקאן. זאת משום שהוא עוגל בחלקו העליון, הפגוש הורחב והוא מכיל לועות מפלט מודגשות וגם הפנסים ששוכנים מתחת לקמט בפח תורמים לדמיון. כך או כך, העיצוב בהחלט מוצלח ויוצר לו מקדם הגעה יוקרתי מאוד.
אפור ולבן
כמו במרבית מכוניות מרצדס, תאי הנוסעים יכולים להגיע במגוון שילובי צבעים, חומרים ורמות גימור. באירוע ההשקה נכחו חלק גדול מהן, כשכולן ברמת התוספות הגבוהה. אולם, קומבינציה אחת של חומרים וצבעים משכה את תשומת הלב הרבה ביותר - זו שהנכם רואים בתמונות. שילוב של פלסטיקה שחורה ואפורה, עור לבן עם תפירת מעוינים, נגיעות אלומיניום ומרכז דשבורד עם גימור עץ שחור. תאורת האמביאנט המשתנה מוסיפה לאווירה היוקרתית בלילה ותחושת היוקרה שם בולטת מכל עבר.
ההתמקמות מאחורי ההגה קלה בזכות שלל הכוונונים ומהר מאוד מגלים מושבים תומכים ונעימים לישיבה, מלפנים וגם מאחור עם מרחב נדיב שם לשלושה נוסעים מהם שניים מבוגרים. עם זאת, התקנת מסך התצוגה (ללא אפשרות מגע, משיקולי בטיחות לפי מרצדס), נראית עדיין מאולצת מדי. כאילו איזור זה לא תוכנן כהלכה ולא הוטמע כהלכה ברכב. התוצאה היא נטע זר בראש הדשבורד, אל מתרגלים אליו. עוד דבר שהפריע לנו, היה מיקום שלושה מנופי תפעול מצדו השמאלי של ההגה. אחד לאיתותים ואורות, אחד לבקרת השיוט האדפטיבית ואחד לכוונון החשמלי של מיקום ההגה ולא פעם התבלבלנו בתפעול בניהם.
מנועים קטנים
ארבעה מנועים יהיו זמינים בתקופה הראשונה של השקת הרכב מסביב לעולם (נובמבר) וכולם מציגים שיפור מתבקש בנתוני צריכת הדלק ופליטת המזהמים לסביבה. בניהן אפילו ישנה גרסה היברידית פלאג-אין (נטענת מעמדה ביתית) שנקראת 350 e ולזו מנוע בנזין בנפח 2.0 ליטר מוגדש שמפיק 211 כ"ס (5,500 סל"ד) ו-35.6 קג"מ (ב-1,200 סל"ד) וכן מנוע חשמלי שתורם מצדו 116 כ"ס ו-34.6 קג"מ נוספים וההספק המשולב של המערכת עומד על 320 כ"ס. הכוח עובר אל כל הגלגלים דרך תיבת 9G-טרוניק (9 הילוכים) והמיאוץ ל-100 קמ"ש אורך 5.9 שניות והמהירות המרבית עומדת על 235 קמ"ש. כל זאת כאשר צריכת הדלק הממוצעת על 38.4 (!) ק"מ לליטר ופליטת המזהמים על 60 גרם CO2 לקילומטר בלבד.
בצד ה"עממי" יותר נמצאות גרסאות ההינע הבנזיניות והדיזליות הקונבנציונליות. לגרסת הבנזין הראשונה יש את אותם נתונים של הגרסה המחושמלת, בניקוי החשמל. כלומר, 211 כ"ס, 35.6 קג"מ, תיבת 9 הילוכים וכאן ההאצה ל-100 קמ"ש אורכת 7.3 שניות והמהירות המרבית היא 222 קמ"ש. אנחנו מדדנו לה 7 שניות להאצה מ-80 ל-120 קמ"ש כהדמיה לעקיפה ובנסיעה, מנוע זה מעביר תחושה טובה בסך הכל של כוח זמין לכל צורך. לזכותו ולזכות הרכב בכלל אשר עבר הפחתה של 80 קילוגרמים במשקלו (1,735 ק"ג), אפשר לציין את בידוד הרעשים המצוין שבו לרעשי הכביש והמנוע, כך שרק במהירויות תלת ספרתיות סביב ה-150 קמ"ש נשמעים רעשי רוח מסביב. החיבור בין תיבת ההילוכים למנוע עוזרים למצות את הכוח הקיים, גם בתנאי שטח איטיים מאוד. אך תחת מצערת מלאה, העברות ההילוכים לעתים לא מעודנות מספיק וחבטה קלה מורגשת בעת העלאה והורדה בהתאם.
המנוע השני בו הזדמן לנו לנהוג לוגם סולר למחייתו והוא מגיע בנפח 2.2 ליטר ומפיק 204 כ"ס (250d) ב-3,800 סל"ד, אך גם 50.9 קג"מ שזמינים כבר ב-1,600 סל"ד. נתוני הביצועים מול גרסת הבנזין כמעט זהים עם 7.6 שניות להאצה מעמידה ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית גם כן של 222 קמ"ש. כאשר נשארים בתוך תא הנוסעים עם חלונות סגורים, רק מד הסל"ד יגלה בעצם שמדובר במנוע דיזל, אך התקתוק המוכר נוכח למדי מבחוץ, כאשר עומדים לידו.
יציב ובטוח
מסלולי הנהיגה שתוכננו עבורנו קימצו בקטעים מפותלים, אז בהזדמנות הראשונה הפנינו את החרטום ימינה אל עבר הגבעות וההרים ושם, אחרי כביש צר ומסולסל, מצאנו קטע נהיגה מעולה עם רצף של פניות ברדיוסים שונים ועם אספלט אוחז ונקי. רק רוכבי אופניים עקשניים גרמו לנו להאט את הקצב שאפשר להכתיב עם ה-GLC. ההגה המהיר שלו, האחיזה הגבוהה מהצמיגים והגיבוי המלא מהאלקטרוניקה מאפשרים לנהוג בו מהר מאוד גם בעומסים קשים.
על הקונסולה ישנו מתג לשינוי מצבי הנהיגה והוא משנה את תפוקת הכוח, משקל ההגה, קשיחות בולמי הזעזועים (מתלי אוויר) ותפקוד תיבת ההילוכים בתורה מוחשית ממצב אחד לבא אחריו. מצב האקו נועד לחיסכון בדלק והוא ממהר את העלאת ההילוכים וממתן את הספק המנוע והמיזוג. מצב הקומפורט מעורר את הכוח מעט, אבל שומר את המתלים ברמתם הרכה ביותר (נוח מאוד) ואת ההגה קל משקל. מצב הספורט מקשיח הכל רמה אחת מעלה ומזרז את הנסיעה. מצב הספורט פלוס מחדד מאוד את התנהגות הרכב והופך את המתלים לקשים בהרבה, את ההיגוי לכבד וספורטיבי והתיבה מגיבה בחדות, שומרת את ההילוכים עד קרוב למנתק ההצתה ואת המנוע בשיא הכוח.
על הכביש המהיר, ה-GLC מחזיר מידה רבה של עידון בנסיעה. מעין מלכותיות מכובדת שבה הבורות בכביש מטופלים כראוי, המנוע נינוח מאוד (1,600 סל"ד ב-100 קמ"ש בגרסת הבנזין) ויש לנוסעים שפע של זמן ליהנות ממערכת השמע האיכותית. כאמור, רעשי הרוח מורגשים מעט במהירויות שיוט אלה.
בקרוב בישראל
ה-GLC ישווק בישראל בקרוב מאוד, במהלך הרבעון האחרון של השנה, אך מחירו טרם נקבע. ועדיין, הציפיות מרכב זה גבוהות, כדי שיחזיר את מרצדס לתחרות ממנה נעדרה זה זמן מה מול ה-X3 של ב.מ.וו, אודי Q5 וולוו XC60 החדש. יתרונותיו יהיו בתחושת הפאר ומרחב הפנימי, אך מאחר והמחיר עדיין אינו ידוע, קשה לחזות מה תהיה עוצמת התחרות. עד שיגיע, נסכם שהרכב החדש השאיר אצלנו רושם חיובי מאוד בתחום איכות הנסיעה, איכות תאי הנוסעים, הביצועים והתחושה שעולה בנהיגה בו, אז אנחנו כבר ממתינים למבחן שנערוך לו כאן על כבישי ישראל.
הכתב היה אורח חברת כלמוביל
