האפשרות לרכישת רכב יוקרה אינה זמינה לכל אחד, לבטח אם מדובר על בחורים ובחורות בגילאי השלושים ארבעים, שאינם יכולים להקצות את סכומי הכסף שגובים יבואני הרכב בתמורה לכלי רכב מפוארים. גם אם הרוכש מעוניין עם יציאתו לפנסיה לרכוש את הרכב בעסקת ליסינג או בהלוואה בנקאית, עדיין, סכומי ההחזר החודשי אותם יידרש לשלם בגין רכישת רכב שמוגדר כרכב ספורט או רכב יוקרה, יגרום לו לחשוב פעמיים.
ההסבר לכך פשוט כמובן: רמת ההכנסה הממוצעת לעובד בישראל עומדת על לא יותר מ-10,000 שקלים בחודש. אולם כאשר בוחנים זאת אל מול ההוצאה הממוצעת לתצרוכת משפחתית שעומדת על 15,000 שקלים בחודש בקירוב המציאות די מאכזבת: על רוב הציבור נגזר להעביר את מרבית הזמן בו הוא עובד, תוך כדי נסיעה ברכב משפחתי "סטנדרטי" - וזה יכול להיות די משעמם.
וכך, עבור רבים, תקופת הפרישה לפנסיה מהווה הזדמנות לממש את החלום. הילדים עזבו את הבית, תשלומי המשכנתא לרכישת הדירה כבר הסתיימו ולכאורה, זו העת בה יתאפשר לחובבי המוטוריקה בישראל להתחדש ברכב חלומותיהם. על כן נשאלת השאלה - עד כמה החלום לרכישת רכב יוקרה או רכב ספורט טהור הינו בר מימוש? האם לישראלי הממוצע יתאפשר עם יציאתו לפנסיה לממש את חלומו? התשובה לכך אינה מאירת פנים. הנתונים המספריים מציירים תמונה קודרת הרבה יותר.
על איזה רכב כולם חולמים?
פנינו תחילה לברר על איזה רכב יוקרה מפנטז מר ישראלי. לצורך בירור סוגיה זו, בוצע לאחרונה סקר מקיף ע"י חברת עוקץ מערכות, שמספקת בין היתר פתרונות ממוחשבים בתחום כוח האדם שכוללים בין היתר אלמנטים פנסיוניים, בקרב 200 מנהלים בדרג בינוני שמרוויחים שכר של עד 20,000 שקלים בחודש. במסגרת הסקר, הוצגו לנשאלים עשר חלופות: מכוניות יוקרה מדגמים שונים, שמחירם כחדש אינו עולה על גבולות הסכום של 400,000 שקלים. הנשאלים נתבקשו לבחור את כלי הרכב הנכסף, בו הם רוצים לנהוג לאחר יציאתם לפנסיה.
במקום הראשון במצעד הרכבים הנחשקים נמצא רכב הפנאי Q5 של מותג אאודי עם שיעור של כ- 13%. לאחריו, בפער קטן הגיע הדגם C250 מבית מרצדס שיעור של 13.2%. במקום השלישי והמכובד נמצא היצרן BMW עם הדגם 335I, כאשר כ- 12.9% מקרב הנשאלים השיבו כי זה הרכב בו הם רוצים לאסוף את הנכדים מהגן. ומי במקום הרביעי? 12.5% מקרב הנשאלים השיבו כי מרצדס CLA 250 הוא כלי הרכב הנכסף מבחינתם. מותג היוקרה יגואר גם הוא מככב ומעיבוד תוצאות הסקר עולה כי כ- 12.7% מעוניינים לרכוש רכב מדגםXF .
את החמישייה השנייה במצעד פותח המותג BMW עם הדגם X3' כ- 11.6% מקרב המשיבים בחרו בו כרכב חלומותיהם, שוב, בהתייחס למגבלת התקציב שהוצבה בפניהם - עלות רכב של עד 400,000 שקלים כאמור. גם המותג אינפינטי נכנס לדירוג ונמצא במקום השביעי עם הדגם Q50; כ- 10.5% סוברים כי זה הרכב עבורם לאחר היציאה לפנסיה וכ-9.1% יבחרו לעשות את ההעברה הבנקאית לנציג המכירות בחברת מאיר ולקבל לידיהם וולוו S60 T6. את שני המקומות האחרונים תופסים המותגים אאודי TT וקאדליאק CTS עם שיעור משיבים של 2% לערך.
לא הכול שחור
אך כאמור, פנטזיות מחד, ומציאות כלכלית מאידך, מסביר עמי ברגמן, מנכ"ל משותף בחברת עוקץ מערכות. "בפועל, עבור מרבית אוכלוסיית העובדים בישראל הפרישה לפנסיה היא תקופה שגוזרת עליהם צמצום ובמקרים מסוימים, גם דוחק כלכלי של ממש". מדוע? לצורך הדוגמא, נאמץ פרופיל של הייטקיסט בן 30 שמשתכר שכר חודשי בגובה של 27,000 שקלים. מדובר אומנם בשכר גבוה משמעותית מהממוצע במשק אולם גם בקרב עובדי היי טק החלום אינו בר מימוש, אז מה יגידו עובדי שאר המגזרים בישראל? ירון בר און מנכ"ל הייטק סוכנות לביטוח וראש תחום הביטוח והפנסיה במועדון החברים הייטקזון: "אם אותו עובד יעבוד ברציפות עד גיל 67 ולא ימשוך מהתוכנית את דמי הפיצויים לאחר יציאתו לפנסיה יערמו בקופתו כ 4.4 מיליון שקל". אז היכן הבעיה? מדובר על חיסכון משמעותי ביותר שיניב לו הכנסה בהיקף של 20-22 א' שקלים.
לכאורה, הכנסה זו יכולה לאפשר לו להתרווח ואף לוותר על חלומות אחרים לצורך הגשמת חלום מוטורי, אך המציאות בפועל שונה. בר און מוסיף, כי "אומדן החיסכון העתידי לצעיר נראה מבטיח אך חשוב לזכור שמדובר על אומדן ורוד דמיוני והתחזית בפועל במקרים רבים אפורה הרבה יותר. הבעיה היא שברוב המקרים לאורך השנים נפגעות תכניות הפנסיה כתוצאה מפדיון ערכי החיסכון, קיטון בשכר כמו גם הפסקת רציפות בהפקדות לנוכח הפסקות עבודה. לפיכך, צבר אירועים אלה יחתכו לאורך השנים עד 50% מהחסכונות הצפויים - דבר שיגרום לירידה משמעותית, עד לכדי קיטון בשיעור של עד 70% בגובה החיסכון הפנסיוני".
אולם החלום אינו מתרחק רק בשל כך, מדגיש בר און: "שוק הפנסיה בישראל מתנהל באופן כזה שבמקרים מסוימים, הסדרי הפנסיה שנתפרו עבור הציבור (באמצעות מנהלי ההסדרים) "מגלחים" מהחוסך סכומי עתק שיכולים להגיע עד לרבע מיליון שקל במצטבר". האם מדובר על עובדה מוגמרת? האם זה סביר כי הגופים יתעשרו ואילו החוסכים יאלצו לגנוז את הגשמת חלומותיהם? התשובה היא לא. עמי ברגמן מסביר כי כיום, לאור התחרות העזה במשק, ישנן קבוצות מגזריות שיכולות לחסוך סכומי עתק בגובה דמי הניהול שהעובדים שמשתייכים אליהן משלמים כגון עובדי ההייטק, עובדה אשר יכולה לקרב עוד צעד את החוסך לעבר הגשמת חלום כזה או אחר.