הבשורות שיצאו מוועדת הכלכלה בדיון על שוק הרכב

"עונת המלפפונים" היא תקופה מצוינת לפעילות פרלמנטרית וממשלתית. בחום של 38 מעלות עם 90% לחות, כאשר רוב הציבור נמצא בחופש או בהכנות לחופש, והפעילות המנטלית של האזרחים הנותרים מאחור מתמקדת בפרוזן יוגורט, אפשר לקדם בקלות נושאים ציבוריים שנויים במחלוקת (ע"ע "מתווה הגז"). עובדה היא שגם חלק מוועדות הכנסת עובדות "שעות נוספות" בפגרה. הישיבות אמנם מתקיימות עם נוכחות מזערית של פרלמנטרים אבל זה דווקא עשוי להיות יתרון למי שמעדיף להעביר החלטות עם מינימום אופוזיציה וחשיפה ציבורית.

כך, למשל, התקיים בתחילת החודש בוועדת הכלכלה הדיון הראשון, בקדנציה הנוכחית, בהצעת "חוק שירותי הרכב" של משרד התחבורה. למי שהחמיץ את הפרקים הקודמים, להלן תקציר העלילה: מדובר בהצעת חוק בת מאות סעיפים, שאמורה להסדיר תחת חוק אחד שלל תקנות והוראות ישנות וחדשות, הנוגעות לכל תחומי הרגולציה של ענף ייבוא הרכב, החלפים, המוסכים והשמאות.

כיוון שמדובר בהצעת חוק המשפיעה על אינטרסים כלכליים בהיקף של כ-30 מיליארד שקל בשנה, התנהלו בקדנציה הקודמת "קרבות מאסף" סביב כל סעיף וסעיף שנדון בוועדה. לחוק הוקדשו עשרות ישיבות על פני יותר משנה וחצי עד שהדיון בחוק הופסק בשל הבחירות. עיקר המחלוקת היה סביב "סעיפי הליבה" שעסקו בשוק ייבוא הרכב. כאן ניסה משרד התחבורה לקדם החלטות מרחיקות לכת שנועדו להסדיר את הפעילות החוקית של יבואנים "עקיפים" מסוגים שונים - ייבוא אישי, ייבוא מקביל וייבוא זעיר - להסיר חסמים מפעילותם ובמקביל להגן עליהם באמצעות הענקת סמכויות הרתעה וענישה נרחבות לשר התחבורה כנגד היבואנים הסדירים.

הדיון הנוכחי בהצעת החוק התקבל לאחר שהכנסת הנוכחית אישרה "דין רציפות" לגביה. המשמעות היא שהיו"ר החדש של ועדת הכלכלה איתן כבל יכול על פי שיקולו להמשיך את הדיון מהנקודה שבה הפסיקה הוועדה הקודמת (אחרי שכבר אושרו כמחצית מהסעיפים בחוק) או לפתוח את הכול לדיון מחדש, מה שכמובן יכול להרחיק מאוד את סיום הדיון בחוק.

כיוון שמדובר גם בוועדה חדשה וביו"ר חדש, לא מעט אורחים ונציגים מכובדים קטעו את החופשה שלהם והגיעו לישיבה הראשונה של הוועדה בחוק למרות מזג האוויר המהביל, ואף שהיה די ברור כי הדיון הראשון לא יגיע להחלטות אופרטיביות משמעותיות.

כמו בקדנציה הקודמת, עיקר ה"אקשן" סביב הדיון המחודש התנהל בין השורות, מאחורי הקלעים ובטריטוריה של הלוביסטים, מפעילי הלחצים, "מחלקי הסוכריות" ושאר המושכים בחוטים. זו הסיבה שאף שהפרוטוקול של דיוני הוועדה פתוח לציבור, הבנתו מחייבת בקיאות בשפה הצינית, שהיא השפה השלטת בכנסת.

כבר ציינו בעבר שעמדתו של היו"ר החדש איתן כבל בסוגיית חוק רישוי הרכב היא בבחינת תעלומה. אחרי הדיון הראשון התעלומה עדיין לא נפתרה. מצד אחד, כבל, כמו קודמו בראשות הוועדה וכמו כל פרלמנטר עם מיקרופון פתוח בימינו, לא החמיץ הזדמנות לקשור בין החוק החדש לבין יוקר המחיה והמחירים. כמו קודמו הוא גם הצליח להתחמק באלגנטיות מדיון בשאלה הקריטית של ההשפעה על יוקר המחיה של המיסוי האגרסיבי, שמוטל בישראל על רכב, דלק וחלפים. מפרלמנטר, שחרט על דגלו את השוויון הכלכלי היינו מצפים שינצל את הבמה לפחות לאיזו קריאה סמלית לממשלה ולאוצר לבצע רוויזיה ארוכת טווח של מדיניות המיסוי על רכב, שהיא גם הגורם האמיתי ליוקר המחיה בתחום וגם המפתח היחיד והיעיל ביותר להורדת מחירים משמעותית. אבל היו"ר הטרי העדיף שלא לשבור את ה"טאבו" חוצה המפלגות והמצעים בנושא מיסוי הרכב והשאיר את המיקרופון פתוח למנכ"ל משרד התחבורה, שחזר על משנתו של ישראל כץ כי קבלת החוק תחולל ניסים ונפלאות ביוקר המחיה.

מצד שני, בניגוד לקודמו בראשות הוועדה, הפגין כבל עמידות יוצאת דופן בפני הלחצים - האגרסיביים לעתים - שהפעילו נוכחים בישיבה. הוא לא נכנע לטון האגרסיבי של חבר הכנסת דוד ביטן, אחד מאנשי המעגל הקרוב של ישראל כ"ץ, שדרש להמשיך את הדיונים בחוק בדיוק מאותו מקום שבו הפסיקה הוועדה הקודמת, ולא נפל למלכודות הניסוח של משרד התחבורה בתקנות קריטיות כמו הצורך בהסכם כתוב עם דילרים כבסיס לייבוא מקביל.

כבל גם התייחס בציניות לא מבוטלת לניסיונות של נציגי יבואני הרכב לטעון כי המבנה הקיים בשוק ייבוא הרכב הוא תחרותי לחלוטין וכי אין לו שום השפעה שלילית על המחירים. כבל גם הגביל - לפחות למראית עין - את כוחם של הלוביסטים ומפעילי הלחצים ה"אישיים" מכל הצדדים וקבע כי כל מי שיש לו השגות וטענות בנושא החוק יפנה אותן לוועדה בכתב (ועל פני לא יותר משני עמודים). בקיצור, בהחלט שינוי מרענן לעומת ההתנהלות בוועדה הקודמת, אך זו רק תחילת הדרך.

הדיון בוועדת הכלכלה נערך על רקע חקירת המכס את התנהלות שוק הייבוא המקביל של כלי רכב והמעצרים המתוקשרים בחברת אלבר. לפיכך ציפינו מראש לזליגה כלשהי של האירועים המתוקשרים לדיוני ועדת הכלכלה בחוק שירותי הרכב. אבל האמת היא שלא ציפינו לניסיונות התערבות כה בוטים ואגרסיביים בפעילות המכס.

מה שאמור היה להיות דיון ענייני בניסוח של תקנות ייבוא הפך בפועל להשתלחות בגוף האחראי על אכיפת חוקי הייבוא בניצוחו של חבר הכנסת ביטן ובליווי להקת קולות חיזוק מיציע המוזמנים והאורחים.

"היום יש ייבוא אישי מחו"ל, והמכס עושה הרבה מאוד בעיות עד כדי כך שאי אפשר לייבא. אם זאת התוצאה של העניין אז מה זה משנה?", אמר חבר הכנסת ביטן. הוא האשים את המכס כי הבדיקות היסודיות שלו את כלי הרכב המיובאים בייבוא אישי מחסלות את שוק הייבוא האישי וטען כי "בגלל שחלק מהמייבאים עוברים על החוק בכך שהם מקטינים את המחיר של הרכב או מכניסים כל מיני תוספות במחיר הישן, המכס עושה בעיות לכולם. לא יעלה על הדעת דבר כזה". לבסוף הוא אף טען לאפליה כיוון ש"למכס יש אינטרס שהייבוא יהיה מהיבואנים הרגילים כי המחיר של הרכב יותר גבוה ואז יש יותר מכס".

מאוחר יותר התרחבו ההאשמות נגד המכס גם לתחום הייבוא המקביל, שבו, כאמור, נערכת כיום חקירה פתוחה, שחלקה עדיין לא נחשפה לחלוטין, נגד תופעות עם משמעויות פליליות רחבות כביכול.

נזכיר בהערת אגב שלחלק מהסעיפים המעשיים שבהם דנה הוועדה, כמו האפשרות לייבא רכב בייבוא מקביל ללא הסכם כתוב עם דילר בחו"ל אלא באמצעות הסכם בעל פה בלבד או "בלחיצת יד" - עשויה להיות השפעה מהותית בעתיד על יכולת המכס לאכוף עבירות כביכול של הנמכת חשבוניות וזיוף מסמכי ייבוא.

אז מה הפתרון שהוצע על ידי יו"ר הוועדה? "אני אומר שיישב מנכ"ל משרד התחבורה יחד עם מנהל המכס וייתנו לנו את מכלול התשובות וההתייחסויות שלהם הנוגעות לייבוא אישי ולייבוא מקביל או כל ייבוא שהוא לא דרך החברות המייבאות הראשיות. למה אני צריך להגיד התכוונתי לזה, התכוונתי לזה. אני לא מתכוון לכלום. אני יודע שיש כאן שאלה מהותית וכבדה שחברי הכנסת מבקשים עליה תשובה, ואנחנו נתייחס לעניין הזה".

היינו רוצים מאוד להאמין שמדובר כאן בחוסר הבנה שלנו או בשיבושי ניסוח, שנובעים מהעדר עדכון או אפילו מחום יולי-אוגוסט ולא, חלילה, בניסיונות של המחוקק להתערב בחקירות פליליות קיימות ועתידיות של גופי אכיפת החוק. אבל נראה שבהחלט יהיה כדאי לעקוב אחרי ההתפתחויות בדיונים.