לפני מספר ימים נכנסה לתוקפה הרפורמה במיסוי רכב דו גלגלי לפיה תבוטל האבחנה בין אופנועים לקטנועים, יתווספו דרגות זיכוי חדשות לכלים בעלי מערכת למניעת נעילת גלגלים (abs) ותינתן הטבת מיסוי לרכב תלת-גלגלי בטיחותי. מדובר על מהלך מבורך אולם על מנת להביא שינוי של ממש , יש לטפל במקביל במספר חוליים נוספים שמאפיינים את התחום והמשמעותי ביותר בהם - מדיניות התמחור השערורייתית של פוליסות החובה.
נדמה כי אין זמן טוב יותר להצית מחדש דיון ציבורי על הסוגיה שכן לצד ההפחתה במיסוי, החליט שר התחבורה ליזום מהלך שיאפשר לרוכבי הדו"ג לרכב בנת"צ באזור תל אביב מהלך הכרחי נוכח תופת פקקי הענק שצפויים לשבש את זרימת התנועה באזור. אולם הפוטנציאל המשמעותי שטמון בדו"ג "כחולץ פקקים", רחוק מכדי מימוש שכן נכון להיום, התמחור אינו מגשים את ייעוד הכלי ולמעשה "מטביע בתשלומים". ולכך יש השלכה כבדת משקל על פני התחבורה והשפעתה על איכות החיים בישראל. יהיה זה בגדר עוול להמשיך ולשמר את מודל התמחור השערורייתי.
המספרים האמיתיים
ראשית, אין חולק כי כלי דו גלגלי הוא הכלי היעיל ביותר להפחתת פקקי תנועה. שלל מחקרים מצביעים על כך ובכללם גם מחקר שנערך עבור איגוד המכוניות והאופנועים הבלגי (FEBIAC) על ידי מחלקת התחבורה והתנועה ואוניברסיטת ליובן, בו נמצא כי עליה של 10 אחוזים בשימוש בכלי רכב דו גלגליים תפחית את העומס בכבישים והפקקים ב-40 אחוזים. בריסל בירת בלגיה היא אחת מהערים הגדושות ביותר באירופה, ועורכי המחקר ביססו את מסקנותיהם על פי צפיות בציר המוביל מליובן אליה (כביש E40) בשעות השיא.
ומה שנכון עבור הבלגים, סביר להניח כי נכון גם עבורנו, לבטח כאשר בוחנים את איכות שירותי התחבורה הציבורית שם שמבוססת על אוטובוסים, רכבות קלות (Tram), רכבות תת-קרקעיות (Metro), אופניים להשכרה, וקצת תחנות רכבת.
ואצלנו ? עוד קודם לעבודות הרכבת הקלה, חוסר היכולת של התחבורה הציבורית להעניק שירות הולם ויעיל לצורכי האוכלוסייה, הניע רבים לעלות על אוכף הדו"ג והצורך רק ילך ויגבר. אולם אלפים רבים יצטרפו למעגל הרוכבים, אך לא למעגל המבוטחים. כבר כיום, הערכות גורסות כי שיעור בלתי מבוטל מהרוכבים אינם רוכשים ביטוח חובה. מדובר על דפוס פעולה מסוכן ביותר אשר דן אותם לכדי שואה כלכלית במקרה של פגיעה. עבור בחור צעיר, שקורע תחת נטל יוקר המחיה, הוצאה חודשית בגובה של 400 שקלים רק לצורך מימון פוליסת חובה זו משימה על גבול הבלתי אפשרית. וזאת עוד בטרם דיברנו על כך שאלפים אינם מבוטחים בביטוח צד ג'. משמעות הדבר היא כי מחד, המדינה מאלצת את הציבור לעבור לחלופה תחבורתית הכרחית נוכח הסדרי התנועה המגבילים אך מאידך, אינה מאפשרת להם לממש אותה בבטחה.
ההשלכות העצומות על הכלכלה
האינטרס של המדינה אינו מסתכם רק בלויאליות כלפי בטחון אזרחיה. השלכות העומס התחבורתי פוגעות במישרין ובעקיפין במשק. הערכות זהירות גורסות כי העלות המצטברת של הנזק שנגרם בשל כך מגיע לכדי מיליארדים רבים מידי שנה. הערכות אחרות מדברות על סכומים גבוהים הרבה יותר.
ומה עם החלופה בדמות אופניים חשמליים? זו מעניקה פתרון מסוים לאלו שמתגוררים באזור תל אביב, אולם אינה מספקת מענה יעיל ובטוח לעשרות האלפים שרק עובדים בה, אך גרים בערים הסמוכות.
המדינה יכולה כמובן לעצום את עיניה תוך שהיא סוברת כי הבעיה אינה קיימת וכי למדיניות תמחור הפוליסה אין השלכות משמעותיות על המשק הישראלי ועל רווחת חיי האזרחים, אולם יהיה זה חוסר אחריות ופספוס של ממש שלא לטפל בבעיה תוך הפניית זרקור לכך בעת המדויקת העת בה המוני נהגים יבקשו למלט את עצמם ממלתעות הפקקים.
הכבישים נסתמים במכוניות - אז חוזרים לאופנועים
לצד זאת, יהיה זה גם חסר אחריות לפתוח את השוק תוך הקטנת גובה הפרמיה, ללא הגברת האכיפה על התנהלות ילדותית וחסרת אחריות של רוכבי דו"ג, כמו גם הכבדה משמעותית של האכיפה כלפי עבירות של נהגים בכלי רכב המסכנות את חיי הרוכבים.
הכותב הוא מנכ"ל חברת עוקץ מערכות