ב', קשישה ילידת 1927, ירדה לטייל לפני כ-6 שנים ליד ביתה בראשון לציון. רכב שלא נתן לה זכות קדימה במעבר חציה פגע בה והפיל אותה לכביש. בשל הפגיעה סבלה ב' משבר בשוק שמאל, ומשבר בשורש כף ידה.
כבר קודם לתאונה הייתה זקוקה ב' לעזרה, שניתנה לה על ידי המוסד לביטוח לאומי, ואולם בשל התאונה ובשל גילה המתקדם הפכה ב' לסיעודית. ב' אושפזה במוסד סיעודי "עד 120" לתקופה ארוכה, וכאשר השתחררה משם הייתה זקוקה למטפלת סיעודית זרה.
בתביעה שהוגשה על ידי עוה"ד גיל בן ארי, המתמחה בתביעות נזקי גוף, פסק בית המשפט כי חברת הביטוח תפצה את ב' בפיצוי בסך של 900,000 ש"ח ובנוסף נקבע כי ב' תקבל למשך שארית חיה מדי חודש בחודשו סך של 12,500 ש"ח.
עוה"ד גיל בן ארי ערער על פסק הדין בטענה כי 12,500 ש"ח לחודש אינם מספיקים למרשתו לצורך העסקת מטפלת זרה, וזאת משום שהעסקת עובדת זרה כרוכה בתשלומים רבים כולל עלות הוצאות מחייתה של העובדת הזרה, עלות עובדת מחליפה בסופי שבוע, הפרשות לפנסיה, ביטוח בריאות, דמי ביטוח לאומי ועוד.
בהסכם פשרה שאושר על ידי בית המשפט המחוזי בערעור שהוגש, נקבע כי המבטחת תשלם לנפגעת 17,000 ש"ח מדי חודש במקום 12,500 ש"ח שנפסקו על ידי בית משפט השלום. נקבע כי הסכום החודשי הינם בנוסף לתשלומים החודשיים שמקבלת ב' מן המוסד לביטוח לאומי כאישה סיעודית.
לדברי עוה"ד בן ארי, כאשר מחשבים עלות העסקה של עובדת זרה, יש לקחת בחשבון כי המשכורת הבסיסית של העובדת הזרה הינה בגובה שכר מינימום של 4650 ש"ח לחודש, אולם העלות האמיתית של כלל ההוצאות מגיעה ל- 18,000 ש"ח מדי חודש.
עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב