בשבוע שעבר פרסמנו מאמר הנוגע לפארסת הפער בגין שווי הרכב לבין גובה המס אותו ישלם המשתמש ברכב הליסינג. הקוראים סערו, זעקו 'מחדל', אולם זה רק קצה הקרחון בשערוריית האופן בו המדינה מטפלת בסוגיית הרכבים הצמודים לעובדים. הפעם, בחרנו להתייחס לדפוס פעולה מטריד ביותר, שמוכיח שוב ובאופן ברור, כי למדינת ישראל נוח הרבה יותר לבוא בחשבון עם עברייני המס הקטנים, אך מעלימה עין מאלו שפוגעים בקופה הציבורית באופן חמור הרבה יותר.
שערו בדמיונכם מצב בו נישום דורש כי יכירו לו בהוצאות כוזבות של כ- 6 מיליארד שקל לפרק זמן של 10 שנים. רשות המיסים לאחר שתגלה זאת, תפתח בהליכי חקירה שבסיומה מדינת ישראל תגיש כנגד המעסיק כתב אישום. העונש הצפוי למעסיק לפי רף הפסיקה האחרון, הינו כ -10 שנות מאסר וקנס כספי גבוה. אולם המציאות מלמדת כי מסתובבים בישראל מאות מנהלי כספים של חברות הייטק, שמבצעים עבירה זו מידי חודש, ואף אחד מהם לא קיבל זימון לחקירה במשרדי הרשות.
מאות אלפי עובדים בישראל מקבלים ממעסיקם רכב צמוד שמשמש לצורך ביצוע נסיעות פרטיות בלבד, אולם הדבר אינו מפריע לחברות היי-טק רבות, להציג הוצאותיהם בגין העמדת הרכב לשימוש העובד, כהוצאה מוכרת.
מדובר בעבירה, שכן לשון החוק קובעת כי על מנת שהוצאה כלשהיא תהיה מוכרת לצרכי מס, חייב הנישום להוכיח כי ההוצאה הינה לשם ייצור הכנסה. ובמקרה שלפנינו חייב המעביד להוכיח כי ההוצאה הנדרשת על ידו בשל העמדת הרכב המשמש את העובד הינה לשם ייצור הכנסה בידיו. אולם מאחר וכל נסיעותיו של העובד הינן נסיעות פרטיות - הדבר אינו יכול להיחשב כ "הוצאה שיצאה כולה בייצור הכנסה".
עבריינים ברישיון
לפי פרסומי רשות המיסים, בעשור האחרון היו בממוצע כ - 330,000 רכבים "צמודים" ששימשו עובדים ואשר נדרשו כהוצאה בידי המעביד. להערכתנו, כ- 15% מהרכבים משמשים לצורך ביצוע נסיעות פרטיות, דהיינו 50,000 רכבים. הנזק לקופת המדינה דרמטי: עלות שנתית ממוצעת לאחזקת רכב משפחתי (רכב ליסינג), הנוסע בממוצע כ- 32,000 ק"מ מוערכת על ידנו בכ- 60,000 שקלים . מכאן עולה כי בשל 50,000 רכבים דורשים המעבידים הוצאה שנתית בסך כולל של כ- 3,000,000,000 שקלים (3 מיליארד ש"ח) בשנה.
אולם מאחר שהעובד משלם בפועל "שווי שימוש", מידת הפגיעה בקופת המדינה קטנה יחסית וכך, על פי אומדנים שנעשו, מדובר בתופעה אשר פוגעת בקופת המדינה בכ- 600 מיליון שקל מידי שנה. מנגד, ישנם בישראל עשרות אלפי עובדים שהרכב שניתן להם משמש במקביל גם לצורכי עבודה, אולם באופן אבסורדי, המדינה אינה מיידעת אותם לגבי העובדה שבית המשפט קבע שזכותם לשלם מס אמת רק בגין נסיעותיהם הפרטיות ולא מס שווי שימוש קבוע, בגובה של אלפי שקלים בחודש.
אמצעי מעקב
את תופעת רישום הוצאות רכב "כוזבות" - יכולה רשות המיסים לגדוע, ע"י כך שתחייב את המעסיקים להתקין ברכבים פתרונות טכנולוגים רלוונטיים, לערוך ביקורת מדגמית על יומני הרכב ולחייב את העובדים שמרבית נסיעותיהם ברכב הצמוד הן נסיעות פרטיות, בשווי שימוש רכב אמיתי וכלכלי. רשות המסים יכולה לחייב באופן מדויק את המעסיקים שדורשים לקבל החזר בגין הוצאות אלה, בסכום של טובת ההנאה האמיתית לפי הוצאות הרכב ולפי אחוז הנסיעות הפרטיות בפועל.
לסיכום, ראוי שבמדינה מתוקנת יגבה מס אמת. כך קובע החוק. נכון לעכשיו, כל נושא המס לגבי השימוש ברכב הוא כיאוטי וראוי כי רשות המסים תתאים את עצמה למציאות המשתנה. כשם שרשות המסים לא מזמנת מעסיקים לחקירה בגין בקשתם להחזר מס עבור העמדת רכב צמוד, עליה לאמץ פתרונות שיפרידו בין השימוש הפרטי לעסקי ברכב כדי לגבות מס אמת מכולם. מדינת ישראל תרוויח פעמיים- גבית המסים לא תפגע ורמת האמינות של הציבור עוד עשויה לגדול.
ותחשבו על זה.
הכותב הוא סמנכ"ל חברת SaveTax