איך זה שעד שנת 2015 אף שר אוצר לא ראה לנכון לערוך רפורמה מקיפה בביטוחי החובה לרכב בישראל? פוליסות אלה הפכו למעין "מס" תנועה בדרכים ונועדו לכסות את הפסדי המדינה כתוצאה מנזקי תאונות הדרכים, בהתאם לחוק פיצוי נפגעי תאונות דרכים (1975). לפני כעשור, העבירה המדינה את האחריות על ביטוחי החובה מידיה לידי חברות הביטוח. מאז חווה הציבור ייקור של הפוליסות ושאר הכבדות, כאשר חברות הביטוח מצדן מרוויחות מענף ביטוח זה מאות מיליוני שקלים בשנה.
לחברות הביטוח ישנה יכולת השפעה עצומה על מקבלי ההחלטות במדינה בכלל ובמשרד האוצר בפרט, ולעתים נראה כי דווקא הגוף אשר אמור לדאוג לציבור מפני תאבונן הבלתי נדלה של חברות הביטוח, משרת דווקא את אלה ולראיה, רשימת האנשים שכהנו בתפקיד המפקח על הביטוח במשרד האוצר, אשר בסיום הקדנציה קיבלו כיסאות בכירים בחברות הביטוח. זו, ככל הנראה, אחת הסיבות לחוסר המוטיבציה של אנשי האוצר למנוע עיוותים בענף הביטוח בתחבורה בישראל.
קחו לדוגמה את ביטוח החובה; ביטוח זה כמו שמו, הנו חובה על כל בעל רכב בישראל ותפקידו לכסות נזקי גוף בלבד כתוצאה מתאונות דרכים. ביטוח זה הפך בשנים האחרונות לדיפרנציאלי, בכך שהוא משתנה לפי מאפייני הנהג (המבוטח), ההיסטוריה התעבורתית שלו וכדומה. אולם מאחר והוא מכסה נזקי גוף בלבד, מדוע הוא משולם בנפרד לכל רכב? במקרים בהם לאותו אדם ישנם שניים או יותר כלי רכב, כל אחד מהם חייב בביטוח חובה נפרד, למרות שאין המבוטח יכול לנהוג בכולם יחד באותו זמן. מדובר בעלות של אלפי שקלים אשר משולמת שלא לצורך ובטח שאינה משקפת את הסיכון אותו הפוליסה אמורה לשקף, וללא ספק מעשירה את קופת חברות הביטוח.
איך עולם הביטוח אמור היה להראות?
שונה מאוד, ולבטח מיטיב יותר עם הצרכן. ישנן מספר דרכים לשקף את הסיכון הגלום בכל נהג על הכביש ודרך אחת מהן היא לקבוע את ביטוח החובה בהתאם לאדם הנוהג ולא הרכב. כך למשל, ניתן לתמחר את פוליסת ביטוח החובה בהתאם לדרגות הרישיון של אותו אדם, כך שלנהג לו דרגת רישיון אחת (רכב פרטי עד 4 טון לדוגמא) ישלם פחות מנהג אחר שלו היתרי נהיגה גם במשאיות כבדות, כלי דו-גלגלי ועוד.
גם הנסועה של הרכב יכולה להיכלל בחשבון. כך למשל, אין סיבה שנהג שנוהג מספר מועט של קילומטרים בשנה ברכבו ישלם סכום זהה לזה שנוהג מרחק הגדול בהרבה מהממוצע (כ-16,000 ק"מ בשנה, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). נהג שמבלה זמן רב על הכביש, אמנם צובר ניסיון גדול, אך הוא חשוף יותר לתאונות ולמצבים מסוכנים ביחס לנהג רכב שנוהג ברכבו למרחקים וזמנים קצרים.
פיתרון שלישי המקובל בעולם, מעודד אנשים לנהוג בזהירות מוגברת כדי לזכות בהנחות משמעותיות בביטוחי החובה. לדוגמה, ישנן מדינות בהן נהג רכב אשר שילם ביטוח חובה במשך שלוש שנים ולא היה מעורב בתאונות דרכים (הכרוכות בהגשת תביעה לפיצוי נזקי גוף), זכאי להנחה של 50% בתעריף ביטוח החובה בשנה הרביעית וכיסוי חינמי לחלוטין בשנה החמישית, באם צבר ארבע שנים ללא תביעות ביטוח.
לצד שלושת הפתרונות הקודמים, אשר לבטח יביאו לצמצום תעריפי פוליסות ביטוח החובה וגם לקיטון ברווחי העתק של חברות הביטוח, ישנו פיתרון שלישי שנחשב לכמעט מושלם: הוצאת האחריות על ביטוח החובה מידי חברות הביטוח וגילום עלותו במחירי הדלק.
בשנת 2014 צרכה מדינת ישראל כשבעה מיליארד ליטרים של דלק לתחבורה (כלי רכב פרטיים ומשאיות) והוציאה כשמונה מיליארד שקלים על נזקי תאונות הדרכים בכללותן - פיצוי נפגעי תאונות, אובדן שעות עבודה במשק, נזק תשתית ורכוש ועוד. כלומר בייקור של מעט יותר משקל אחד לליטר דלק, ניתן לכלול את את כל הפסדי המדינה מתאונות הדרכים, או בכ-40 אגורות בלבד את כל עלות פיצוי נזקי הגוף של נפגעי תאונות הדרכים.
תוספת זו למחיר לכל ליטר תבטיח גילום הסיכון של כל כלי רכב על הכביש באופן מיטבי. לדוגמה, משאית כבדה המסוכנת לסביבה יותר מאשר מכונית קטנה וחסכונית ואו כלי דו-גלגלי, צורכת באופן טבעי יותר דלק ולכן תשלם יותר על נסיעתה בשל הסכנה המוגברת. תועלת נלווית לשיטה זו מבטיחה למעשה כי כל רכב אשר תודלק בישראל, מקבל כיסוי אוטומטי בביטוח חובה ובכך מחוסלת כליל בעיית הנסיעה של כלי רכב שאינם מבוטחים בכבישי ישראל.
צריך שר אוצר אמיץ
מדינת ישראל אינה חריגה מאוד בהנהגתה חובת קיום פוליסה ייעודית לפיצוי נזקי גוף מתאונות דרכים, אך היא לבטח אינה ההוגנת שבמדינות. בזמן שבחלק ממידנות המערב, כלל אין ביטוח חובה ובמקומו ישנה הרחבה לביטוח הבריאות הכללי, ברבות אחרות תעריפי הביטוח זולים באופן משמעותי מישראל, בוודאי בכל הקשור לתעריפי ביטוח החובה בכלי רכב דו-גלגליים.
שר האוצר משה כחלון הוא אולי האדם היחיד שבכוחו לבצע את השינוי והוא גם זה שהוכיח כי הוא גם מסוגל לכך, כפי שעשה כנגד התעריפים הדרקוניים של חברות הסלולאר בישראל כשכהן בתפקיד שר האוצר. משרד התחבורה ורשות המסים הודיעו לאחרונה כי הם בוחנים אפשרות להוזלת תעריפי ביטוח החובה לדו-גלגלי בזכות התועלת התחבורתית שלהם במניעת גודש בערים וזיהום אוויר, אך האם לצד ההוזלה שאם תגיע, יפסק גם העיוות בניהול שוק ביטוחי החובה בישראל? נחיה ונראה.
לייק אחד ואתם בקהילה המוטורית הגדולה בישראל