מסע במוטורהום מדרום צרפת, לסקנדינביה הסתווית

החלל הקטן היה אפוף אדים וניחוחות מענגים; על הלהבה הימנית הצטמצם רוטב פירות ים, עם צדפות וסרטנים שנ?שלו? הבוקר מהים הבלטי. על הלהבה המרכזית ביעבעו קונכיות פסטה בעוד הסלמון רוחש בקדרה משמאל, משתכשך באגן חמאה בר?ט?ונ?ית. לרגע יכולנו לחשוב שאנו במטבח ממותג של שף סלבריטאי, אך לא-היא; ארוחת השחיתות התבשלה בחללו האינטימי של מוטרוהום קשיש בן 23 שנה, מטרים ספורים מחוף האוקיינוס. צרחות השחפים מבחוץ השתלבו בקולות הבישול שבפנים, והנצנוץ הכתום בחלון לא היה רמזור תל-אביבי קצר סבלנות - הייתה זו קרנו המתהפכת של המגדלור הישן ב-Hirtshals (דנמרק), חלופה בת 150 שנה ל-GPS מודרני.

גם מסענו מאג?ד קצוות מנוגדים כמו דחף נדודים צועני ושימוש בתקשורת מודרנית, פיג'ו קדמוני וקרון מגורים מפנק, דילוג מרתוני על פני אירופה ושהייה עצלה בפיורדים המדהימים של נורבגיה. אני בטוח שיש קוראים האומרים לעצמם – מה זה הסיוט הזה? אין סוויטה, אין לובי, נוסעים ב-80 קמ"ש, קונים אוכל בשוק ומבשלים לבד? שאני אשטוף כלים? ב?ע?בו?ר זה יצאתי לנתב"ג? כך אפשר לראות את הדברים אבל עבורנו, מוטורהום הוא גן העדן הנכסף, החופשה האולטימטיבית להשבחת הזוגיות ודרך מושלמת לטייל בעולם.

הוצאת הקראוון מהטריטוריה הישראלית המוגבלת במרחב ומקומות חדשים, תצרף אתכם לקהילה של מאות אלפי טיילים באירופה, אמריקה, אוסטרליה ואפריקה הנידחת. בתור התחלה, בואו איתנו לטיול של חודש וחצי מ-Bordeaux שבדרום צרפת עד ל... לאיפה? האמת היא שעוד אין לנו כרטיסי טיסה חזרה, איננו יודעים כמה שבועות נטייל, והיכן נשאיר את המוטורהום. יצאנו אל ממלכת הוויקינגים ואת השאר נחליט תוך כדי תנועה. חופש אמיתי!

מאז ומתמיד ראיתי בטיילי מוטורהום לא יותר מאשר מטרד מוטורי, המפריע לי לנהוג בכבישים. בטיולים אישיים ובהשקות עיתונות לא אהבתי את הקרונות הגדולים שהשתרכו בכבישים, חוזרים ומשבשים את קצב הנהיגה שלי. כך עד 2009 אבל אז, החלטנו לקנות מוטורהום. רכשנו את הקרון הראשון שלנו בקליפורניה, טיילנו לאלסקה בשני מסעות של שנה על גלגלים. לאחרונה מכרנו את ה'פורד' המגודל וקנינו פיג'ו צרפתי קשיש, בו אנו מטיילים היום. השבוע לא נאריך בסיפורי המסע, כי אנחנו נמצאים בשלב מנהלתי – להעלות את הקרון 2200 קילומטרים מ-בורדו שבדרום צרפת, אל הפיורדים של נורבגיה. זה עדיין לא 'טיול' אלא שלב מנהלתי אותו אנו מנסים לדחוק לכמה שפחות ימים – כדי להשאיר מספיק זמן לנורבגיה הקסומה.

הנסיעה צפונה היא שלב טכני הכרחי, ארוך ומעייף; המוטורהום שוקל 3100 קילוגרם והדיזל האטמוספרי מספק 72 כ"ס עייפים. הוא מסוגל להגיע ל 110-120 קמ"ש אבל זו הדרך המהירה לחסל אותו, ולהרוס לעצמנו את השמיעה... קבענו לעצמנו קו ברזל של 95 קמ"ש אך בדרך כלל נשייט בסביבות 80-90. זה אומר שכדי לעבור 500-450 קילומטרים ביום צריך לבלות שעות ארוכות על הסיפון, בנהמת מנוע בלתי פוסקת, ללא מזגן (בתחילת המסע היו בחוץ 32 מעלות). הנהיגה במוטורהום הזה היא מסע במכונת זמן – אין כאן אלקטרוניקה ותפנוקים, אין חלונות חשמל ואין מיזוג. ABS, ESP ? הצחקתם אותי, תגידו תודה שקיבלתם הגה-כוח והילוך חמישי!...

ומצד שני, זהו רכב 'רטרו' אמיתי, קסום ומוצק – הוא בן 23 שנה אבל נסע רק 85,000 קילומטרים, קיבל יחס מעולה מבעליו הקודמים. מנוע ה-2.5 ליטר נוחר בקול בריא ומחוספס, המצמד ותיבת ההילוכים (בורר ההילוכים מותקן על ההגה, כיאות לצרפתי קלאסי...) פועלים ללא רבב, המרכב נקי ובוהק, קרון המגורים מושלם, אפילו ריפוד המושבים נראה ומרגיש חדש ובשרני – הפיג'ו בילה את כל שנותיו במחסה סגור משמש וגשם. כאשר קנינו אותו ב-9,300 יורו היינו בטוחים שנצטרך להשקיע ב'יישור קו', אבל לא כך היה. לאחר נסיעת מבחן של 2000 קילומטרים לחבל בר?ט?אן החלפנו שמן וצמיגים (הוא עוד נעל מישלין מקוריים, בני 23 שנים...), הרכבנו מערכת צליל שתוכל להתחרות בקקפונייה של המנוע, פשטנו על הסופרמרקט הסמוך, ויצאנו לדרך. איזה כייף!

כזוג פנסיונרים אנחנו מרשים לעצמנו לצאת לטיולים ארוכים, לאכסן את המוטורהום במחסנים אותם נמצא בהמשך הדרך וליהנות מחופש מוחלט; אבל חשוב לציין כי גם זוג המטופל בילדים ובעבודה, יכול ליהנות מדרך החיים הזאת. אם משאירים את המוטורהום בקרבת שדה תעופה נגיש, קל להיכנס לשגרה של טיול או שניים בשנה, ומדוע לא להתחלק בהשקעה ובהנאה עם זוג נוסף?

לאחר טיול הבתולין ל-בר?ט?אן איפסנו את המוטורהום ב-אסם סגור, בו חיכה לנו בצייתנות (30 יורו לחודש). כשחזרנו אליו הוא כישכש באגזוז והניע במכה ראשונה, ואנחנו התחלנו בסדרת עבודות. בעוד דורית מארגנת את קרון המגורים החלפתי שמן עם ידידי הצרפתי Remi, והרכבנו מערכת צליל מחודשת. הוספתי נקודות טעינה 12-וולט המחוברות למצבר הקרון (ולא למצבר המנוע), צ'יפרתי אותנו עם צמיגי יונירויאל חדשים, ופשטתי עם דורית על מדפי הסופרמרקט. צרפת היא גן העדן הגסטרונומי, ולכן מילאנו את המזווה והמקרר בכל טוב – יינות, גבינות ונקניקים, ירקות. דורית החליטה שהיא לא יכולה לצאת לדרך ללא נ?רות ועציץ על שולחן הסלון, אז ביקרנו גם במשתלה.

יצאנו לדרך וליבנו מלא שירה, הרדיו משמיע 'שלמה ארצי' והקלטות ישנות של 'שבת עברית'. טיול מוטורהום עלול להפוך למלכודת מוות לזוגיות, אבל לא אצלנו; דורית היא פרטנרית אולטימטיבית למסעות, מתבשמת מהקילומטרים ויכולה לנהוג שעות, בלי להתעייף – מתת אל! זה הזמן לציין שלפני שאתם בוחרים פלטפורמה מוטורית או יעד גיאוגרפי, כדאי לכם למצוא את בת (או בן) זוג למסע - ת?א?ב?ת נדודים, גמישה ומסתגלת, אוהבת ותומכת. את בת הזוג תחפשו בעצמכם, בואו נדבר על רכישת מוטורהום.

קניית מוטורהום בחו"ל כדאית למי שמתכוון לצאת פעמיים-שלוש בשנה, לטיולים של לפחות שבועיים-שלושה; אחרת, זה לא שווה את ההתעסקות, הסיכון הכספי והמנהלות. אם כבר טיילתם במוטורהום שכור והתאהבתם, אפשר להתחיל לחשוב על רכישה. ההחלטה הראשונה היא, מה סוג המוטורהום? האם אוטו-בית אחוד כמו שלנו? אנחנו בחרנו בתצורה הזו מכיוון שהיא מאפשרת לרכוש ולתחזק רק רכב אחד (ולא נגרר + רכב גורר) והיא מתאימה לסגנון הטיול שלנו – מסע צועני המתגלגל בדרכים, כאשר רוב החניות הן של יום או יומיים לכל היותר. אם אתם מתכננים חניות ארוכות יותר (למשל, להשתקע שבועיים בכפר יווני נידח), אולי עדיף לרכוש רכב גורר + קרון נפרד? כך תוכלו להחנות את הקראוון בקמפינג הסמוך, ולהתנייד עם מכונית קטנה וזריזה.

מה הגודל הרצוי? יש המטיילים עם יאכטות יבשתיות באורך 12 מטרים, אחרים בוחרים בטרנספורטר, דוקאטו או טרנזיט קומפקטיים. הגודל מפריע בזמן נהיגה, אבל מסייע בחניון – יש יותר מקום, עם מרחב לשניים או ארבעה אנשים. בזמנו עוד השתעשענו במחשבה לקנות טרנספורטר 4X4 ולטייל איתו באיסלנד, מזרח אירופה וכיו"ב. הבעיה היא שבטרנספורטר אין מקום למקלחת ושירותים – בעיה של ממש באירופה הגשומה, בה אתה עשוי לחלוק חניון עירוני עם ארבעים טיילים שוויצריים. הכלי הקטן ביותר בו ראיתי מקלחת ושירותים נורמליים היה פורד טרנזיט בעל שלדה ארוכה

אנחנו בחרנו בקמפר אחוד-מרכב באורך 6.20 מטרים; הוא נותן לנו את כל הפינוקים ועדיין, נוח לנהיגה בעיר ובכפר. משקל המוטורהום הוא 3,100 קילוגרם, וזה חשוב – בהרבה אתרים באירופה מוגבלת כניסת כלים השוקלים יותר מ-3.5 טון, עבורם גם נדרש רישיון נהיגה למשאית. אחד היתרונות הגדולים בקמפר ארוך הוא שיש בו מיטה קבועה + פינת אוכל. מבנה כזה חוסך את הצורך לקפל את המיטה והשולחן בכל ערב ובוקר, ומאפשר לשני בני הזוג להמשיך בענייניהם; בבוקר אני מקליד על השולחן בעוד דורית ממשיכה לישון, בערב מתהפכות היוצרות.

החלטה קריטית היא גובה התקציב; את טיוליי הראשונים באירופה עשיתי עם טרנספורטר T2 אותו קניתי באמסטרדם עם זוג מזרונים, ג'ריקן מים וערכת קפה. לפני ארבעים שנה זה היה מושלם, אבל היום אני מצפה לקצת יותר פינוק – וזה לא בהכרח עולה ביוקר. במהלך חיפושינו מצאנו טרנספורטרים 4T מקסימים ומסודרים למחנאות, במחיר 5000 יורו. האוטו שלנו עלה כ-10,000 ויש מבחר גדול של מחירים. במגרשי מכירה יציעו לכם קאמפרים משוכללים יותר במחירים בין 15,000 ו-40,000 יורו והמחיר יכול להמריא עד 80 או 160 אלף יורו, ככל שיחפצו הדמיון והארנק. הבעיה שלנו (וגם שלכם...) הייתה, שלא היה לנו מושג מה יעלה בגורל המוטורהום שלנו – האם נמכור אותו כעבור 4-3 שנים בירידת ערך מינימאלית? האם יקרוס מחירו כמו כלכלת יוון? האם ניאלץ לנטוש אותו בטרנסילבניה, מאבדים את כל ההשקעה? הקו המנחה היה למצוא את תקציב המינימום בו נקבל אמינות ופינוק סבירים, אבל להיות מסוגלים לספוג קריסה טוטאלית של ההשקעה. בינתיים לא נראה שזה יהיה גורלנו, אבל אי אפשר לדעת כלום.

אז יצאנו לדרך. בשבועות הבאים נספר לכם על טיולנו במחוזות הצפון, ונמשיך ב'מדריך למשתמש' בקראוון: כיצד ואיפה קונים קראוון באירופה, איך מתנהלים חיי היום-יום על הסיפון, כיצד מנווטים ואיך מוצאים חניון, מתי לנסוע (ובעיקר מתי לא), איך מאכסנים את הכלי בין הטיולים... יש על מה לדבר!

הפרק הראשון במספרים: מ-Bordeaux (צרפת) ל-Hirtshals (דנמרק). 2200 קילומטרים מהירים, עצירות ביניים ב-ארדנים (בלגיה) ו-מאסטריכט (הולנד). תצרוכת דלק ממוצעת באוטוסטרדות, 12 ק"מ לליטר (5.0-5.5 שקלים לליטר סולר). מחיר לינה ממוצעת, 17 יורו ללילה.

אם החלטתם לקנות מוטורהום-אחוד, תצטרכו גם לבחור בין Profille כמו שלנו (עם גג מוגבה במקצת מעל החלון הקדמי) או Capoucine, כזה עם מיטה נוספת מעל לתא הנהג. מבנה ה'פרופיל?ה' קומפקטי ואירודינמי יותר; הוא מאפשר לי להשיג תצרוכת דלק מצוינת של 12.0-10.5 קילומטרים לליטר סולר. מבנה ה'קאפוסין' פחות אירודינמי (ולטעמי האישי גם פחות אסתטי), אבל הוא מאפשר להלין זוג אנשים נוסף בלי לקפל את פינת האוכל, או לשמש כחלל אכסון גדול. אם אתם מתכוונים לטייל ברביעייה או יותר, אתם חייבים 'קפוסין'. אם אינכם מצפים לאורחים רבים, שווה לשקול 'פרופילה'.

לייק אחד ואתם בקהילה המוטורית הגדולה בישראל