עד כמה השפיעו עבודות הרכבת הקלה על שיעור הפקקים בתל אביב?

לפני חודש ימים החלו עבודות בניית הרכבת בתל אביב ורבים ציירו תמונת מצב אפוקליפטית בנוגע לפקקי הענק בתל אביב שייווצרו וישנו באופן חסר תקדים את המסוגלות של התושבים להגיע ממקום למקום בתל אביב בזמן סביר. אולם נתונים שמפורסמים בבלעדיות בוואלה רכב! מגלים כי השד אינו נורא, לפחות עד כה. סקר שנערך לאחרונה ע"י חברת עוקץ מערכות בחן את השינוי שחל בעקומת האיחורים של העובדים למקום העבודה במהלך טווח התאריכים 01-09/09/15 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. על מנת לבחון זאת, עיבדה החברה את נתוני הנוכחות וזמן ההגעה לעבודה של 405 עובדים ועובדות שמקום עבודתם ממוקם בסמוך למקום ביצוע העבודות.

בכל הנוגע לשיעור המאחרים לעבודה בבתי עסק שנמצאים באזור תל אביב, הרי שעיבוד נתוני הסקר מעלה כי חלה עליה בשיעור של 14% במספר העובדים שלא אחרו כלל לעבודה בפרק הזמן הנבחן במהלך שנת 2014, בהשוואה לתקופה שלאחר תחילת ביצוע העבודות, מרמה של 33.9% בספטמבר 2014 לרמה של 29.0% בספטמבר 2015.

עליה קלה בשיעור של 7% חלה בעקומת האיחורים של עד 5 דקות: מנתוני הסקר, נמצא כי בספטמבר 2014, 40.1% מהנבדקים אחרו בפרק זמן של עד 5 דקות, ואילו השנה, לאחר ביצוע העבודות – 43.1% מהם הגיעו לעבודה באיחור קל מאוד. עליה מתונה אף יותר בשיעור של 6% נרשמה בשיעור המאחרים לפרק זמן של עד 10 דקות, מרמה של 15.1% בשנת 2014, לרמה של 16% בשנת 2015. ומה באשר למאחרים הכרוניים שמגיעים באיחור של ממש – מעל 15 דקות? נתוני הסקר מלמדים כי חלה עליה בהיקף של 9% במספרם, מרמה של 10.9% בשנת 2014, לרמה של 11.9% בשנת 2015.

לדברי עמי ברגמן, מנכ"ל משותף בחברת עוקץ מערכות שעוסקת באספקת פתרונות ממוחשבים בתחום כוח האדם, "יש לקחת בחשבון כי רבים נמצאים בימים אלו בחו"ל, וניתן להניח כי לאחר החגים, תחול עליה מסוימת בשיעור המאחרים. אולם אף אם מעלים באופן משמעותי את שיעורי המאחרים, עדיין, אנו רחוקים ממימוש תחזיות האימים שנתנו טרום תחילת העבודות" .לצד זאת, מבהיר עמי ברגמן "כי לא ברור אם מה שבלם את העלייה בהיקף האיחורים זה למעשה שינוי בזמן היציאה של העובדים מביתם". ולכך, יש השפעה בלתי מבוטלת שכן, בישראל של שנת 2015 מעסיק אינו נדרש לשלם לעובד שכר בגין הזמן שהקדיש לצורך הגעה לעבודה.

לדברי עו"ד עו"ד מיכל זהר-נישטיין, מומחית בדיני עבודה, משרד עו"ד הרמן-מקוב ושות: "אף אם בפועל זה התארך והוגדל בשיעורים ניכרים. החוק אינו מקנה לעובד את הזכות לדרוש מהמעביד שכר בגין הזמן הזה ולמעשה, אף אם הוצאותיו של העובד בגין הגעה לעבודה עלו בעקבות התארכות משך הנסיעה, עדיין המעביד נדרש לשלם לו החזר עד התקרה שנקובה בצו ההרחבה. קרי 26.40 שקלים ליום. נכון הדבר גם באשר למקרה בו העובד נאלץ להגיע למקום העבודה במונית ולא באוטובוס , מפאת שינויים בהסדרי התנועה . גם במקרה כזה – אין המעביד נדרש לשלם לו החזר שגבוה מהנקוב בצו.

לדברי נמרוד רטנר, סמנכ"ל חברת SAVE TAX העיוות לא מסתיים בכך: "בשנת 2009 בוצע תיקון 170 לפקודת מס הכנסה, שכונה "תיקון המטפלות", במסגרתו נקבע כי הוצאות שהוצאו לשם הגעה למקום ההשתכרות ולשם חזרה ממנו אינן מוכרות במס. כלומר, לשיטת רשות המיסים, נסיעה מהבית לעבודה ובחזרה ממנה הינה נסיעה פרטית. כן, למרות שרבים מהמועסקים השכירים עובדים בדרך מהבית למקום העבודה הקבוע ובחזרה ממנו, אין מדובר על זמן עבודה, אלא על נסיעה פרטית"

לדברי רטנר, "אנו חיים בשנת 2015, בה הניידות והזמינות מפקיעים למעשה את הבלעדיות של המשרד כמקום העבודה היחידי וביתו של העובד הפך לסניף של מקום העבודה. לפי נקודת מבט זו, נסיעה מהבית למקום העבודה העיקרי וחזרה הינה נסיעה בין סניפים של מקום העבודה ולפיכך יש לסווג את הנסיעה הזאת ככל נסיעה עסקית. ומה המשמעות של סיווג הנסיעה כעסקית ולא כפרטית? מבחינת מחזיק הרכב הצמוד, הוא זכאי לקבל החזר מס אם יוכיח למדינה כי הנסיעה לא שרתה את צרכיו הפרטיים ולעובד אין כל טובת הנאה בנסיעה זו".

עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב
לייק אחד ואתם בקהילה המוטורית הגדולה בישראל