צילומים: קובי ליאני, יצרן
על גבי מסלול מטוסים קלים, בחצי הגובה של הרי האלפים השוויצריים, ניסאן העמידו עבורנו הפתעה קטנה במסגרת אירוע הקרוסאוברים של החברה. הפתעה קטנה ושרירית במיוחד - את הג'וק R 2.0. מבחוץ מדובר בג'וק, מעט מנופח, מעט מוארך ועם תוספת של כונסים בגריל הקדמי. הכונסים האלה מזרימים אוויר לנשימה ולקירור עבור אחד המנועים הכי מרגשים בתעשיה - שישה צילינדרים מוגדשים שמפיקים 600 כ"ס שנשתל עמוק בחזית הרכב. כן, מתחת למעטפת החשאית בצבע שחור מט, לא שוכן עמוד שדרה של ג'וק קונבנציונלי, אלא ניסאן GTR לכל דבר ועניין. קצת מקוצצת, קצת מקוצרת, אבל GTR. גם מערכת ההינע המתוחכמת שם וגם כל הסוסים שאי פעם תרצו להעביר לגלגלים כדי לשרוף את הכביש.
רכסנו את הקסדה מתחת לסנטר, הדקנו את רתמת ה-4 נקודות שלוחצת הגוף אל תוך מושב הבאקט, התקרבנו אל ההגה ולחצנו על מתג ההתנעה. ברררר... אגרסיבי בעבע אל תוך תא הנוסעים, מרעיד את השלדה ברטט של מכונית מירוץ לא מלוטשת. בעצם, זו מכונית מירוץ, מלבד המירוץ עצמו. אני יושב נמוך ואחורנית בקבינה שלו, שהוזזה בגלל המקום שדרוש למנוע הגדול, מסביבנו כלוב בטיחות ומערכת כיבוי אש, אבל חוץ מלהשפיל מכוניות 'על' בישורת, היא לא לקחה חלק באף מירוץ אמיתי. אבל אין לנו זמן להתעכב על מחשבות מיותרות; ניסאן מספרים שהרכב הזה מסוגל להגיע ל-100 קמ"ש תוך 3.0 שניות ואני רוצה להרגיש את זה. לתת גז במכונית שאשכרה מפיקה ביצועים של סופרבייק עם מנוע ליטר.
התיבה עוברת למצב D, המומנט בחיבור התיבה בועט קלות את הרכב קדימה ואני משחרר את הבלמים כדי להתקדם אל עמדת השיגור. האף ישר קדימה בין הקונוסים ורגל ימין מועכת את דוושת הדלק עד לעצר. המנוע לוקח לעצמו כמה עשיריות שניה למלא את הצילינדרים בדלק ואוויר ומעיף אותנו קדימה כאילו ירו אותנו מתותח. שלוש השניות האלה היו קצרות מדי, קולניות ומקמטות שרירים, כי הג'וק הפרוע הזה עף קדימה, אבל אז צריך לרדת על הדוושה השמאלית (בלמים, אין מצמד), כדי לייצר נשיכה סביב צלחות סיבי הפחמן שלו. ההאטה אגרסיבית אפילו יותר מההאצה ואני מסובב את ההגה המהיר ימינה ומיד שמאלה כדי לחלוף על פני השיקיין המלאכותי שמנע מאיתנו להעפיל למהירות מסוכנת למדי. מתלי האבן שלו בכלל לא מתכווצים והג'וק משנה כיוון כאילו הבחין בכפכף שעמד לרדת לו על הראש. ואז שוב האצה, שוב בלימה, פניית פרסה וכל הדרך חזרה. זו בהחלט מכונה להתפעל ממנה. יחידה מסוגה, שספק אם תגיע אי פעם לייצור מעבר למספר יחידות בודדות למקורבים, אבל בהחלט מצריכה אומץ בייצורה ובלתת לנו לנהוג בה.
מלא ג'וקים
בכלל, הג'וק זהו רכב אשר צריך אומץ כדי לייצרו. אי שם בעשור החולף, כשניסאן החליטה להפתיע את העולם ולשחרר לייצור סדיר רכב שנראה חריג כל כך, היה ברור לכולם שהם עלו על גל חדש ומספרי המכירות מעלימים כל ספק באשר לסיכויי ההצלחה. הג'וק הוא להיט ולמרות שבסך הכל מדובר במכונית בינונית למדי ביכולותיה, מסביב לעולם לא יודעים ממנה שובע והיא נערצת במיוחד בקרב נשים ובני הגיל השלישי.
אבל לא רק גרסאות עממיות יש לג'וק הזה. במהלך 2013 קיבלנו ונהגנו בג'וק הכי מוגזם שבאמת ניתן היה לקנות לכביש הציבורי, ג'וק ניסמו. למעשה מדובר באותו ג'וק, עם שדרוג מוחשי לרמת הכוח (200 כ"ס), המתלים (קשיחים בהרבה) והבלמים (חזקים יותר) כדי למשוך אולי קצת קהל גברי סביב גילאי 25-35 לעולם המקקים. הצלחה של ממש הוא לא נחל הניסמו הזה בישראל ולכן ככל הנראה לא תזכו, גם אם תרצו, לקנות את הג'וק ניסמו RS החדש בו נהגנו על כבישי האלפים השוויצריים.
ניסאן ג'וק ניסמו RS
הג'וק ניסמו RS הוא למעשה דור שני ומוקצן יותר, אך אם כשחוזרים למבחן שערכנו לג'וק הקיצוני המקורי, אנחנו נזכרים במכשיר מהיר למדי, חד בהרבה מהגרסה העממית, אבל כזה שהתיבה הרובוטית סרסה מדי, שנטה להרחיב מדי את קו הפניה ובסוף הנהיגה השאיר רושם מאוד מבולבל משום שלא היה ספורטיבי כפי שהוצהר. "מה הרכב הזה רוצה להיות?" תהינו לא מעט ועדיין אין לנו תשובה ברורה, אבל הדור השני, RS, עבר טיפול שורש מקיף שנועד לתקן את נקודות החולשה, לפצות על החוסרים ובעיקר להקצין יכולות.
קפיצת המדרגה מתחילה במנוע - 1.6 טורבו שקיבל תוספת של 18 כ"ס, כך שההספק עומד כעת על 218 סוסים עם תיבה ידנית והנעה קדמית או 215 כ"ס עם תיבה רציפה והינע לכל הגלגלים (הגרסה בה נהגנו). יש לו גם 27 קג"מ במקום 25.2 בדור הקודם, תיבת הילוכים רציפה שעברה כיול מחדש וגם הבטחה לביצועים משופרים של 7.8 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש במקום 8.2 שניות. בהמשך הדרך ישנה גם מערכת פליטה חדשה שמשחררת צלילים משמעותיים יותר, יש בלמים שהוגדלו ל-320 מ"מ עם חירוץ שמגביר את החיכוך, צמיגים דביקים יותר והכי חשוב, מערכת הינע חדשה מתקדמת בהרבה שעושה הבדל עצום, מסתבר.
השדרוג הראשון שמוצאים בתא הנוסעים הוא מושבי הספורט. מגלים אותם ויזואלית ומרגישים אותם כשמנסים להיזרק פנימה ומקבלים מהם בעיטה לעמוד השדרה. הם קשיחים, רציניים ולא מיועדים לקשישים. הם כאן כדי להחזיק את הגוף ולהתניע בכם את התחושות הספורטיביות עוד לפני שלחצתם על מתג ההתנעה. האמת? הם מצליחים. בשונה מקודמו, הניסמו RS מעורר את בלוטות החשק (עד כמה שג'וק יכול לעורר אותן) מוקדם מאוד בשלב ההיכרות עמו.
מהר יותר, חזר יותר, פונה יותר
מסלול ההשקה שהוכן עבורנו על ידי המארחים היה קצר ומעורר רחמים במידת הפיתולים שנפרשו לאורכו. המזל הוא שאנו נמצאים למרגלות האלפים השוויצריים וכמעט כל חמיקה אל כפר לצד הדרך מסתיימת בכביש ההררי מפותל שבכל יום יכול היה להיחשב למסלול מירוצים בישראל, אלמלא הייתה בו תנועה נגדית וטרקטורים עם באלות של חציר.
הג'וק נחוש מאוד, מאיץ בדריכות של GTI ובצלילים של אופנוע יפני. תיבת ההילוכים אולי עברה טיפול, אבל היא הראשונה שאנו מנסים להוציא מהמשוואה כי היא עדיין לא "זה" לגמרי. תיבות רציפות מצוינות לחיסכון בדלק, פחות לשימור ביצועים והעברה ישירה של הכוח לגלגלים. כל שיכולנו לעשות היה לעבור למצב הידני ולדפדף בין יחסי ההעברה הקבועים (אלקטרונית) באמצעות המנופים שמאחורי ההגה ואז המצב השתפר מאוד. הג'וק מגיב היטב ללחיצה על המצערת מזנק קדימה בקלות ופשוט מזנק בזריזות.
הפניות ההדוקות מצריכות בלימות חזקות וכאן הבלמים הטובים שלו נכנסים לפעולה. הנשיכה חזקה, מוחשית מאוד. מסייעת לשמור על קצב גבוה, שכן כושר קיזוז המהירות הוא בדיוק כפי שהיינו מצפים ממכונית ספורטיבית. קצת יותר עמידות בהתעללות ובכלל היינו מאושרים עד הסנרוף. בפניות מהירות יותר שבהן מספיק להרפות מעט מדוושת הדלק, הג'וק מעביר תחושה של מכונית ראלי. ההגה לא עשיר בתחושה וגם מעט ארוך מדי לטעמנו (צריך לסובב אותו סיבוב מלא כדי לפנות פניות של 90 מעלות), אבל מדויק מאוד וקל לקבוע את מיקומם של הגלגלים בהתאם לאספלט המשתנה וקו הפניה.
ג'וק פרוע, סוף סוף
הג'וק ניסמו RS מתנהג מצוין גם בתוך פניות וזה מחזיר ואתנו לשינוי הטכני הכה חשוב שנעשה בו. הגרסה הידנית שמעבירה את הכוח אל הגלגלים הקדמיים מצוידת בדיפרנציאל מוגבל החלקה, אבל זו שמעבירה את הכוח לכל הארבעה, מצוידת מאחור בדיפרנציאל אחורי מתקדם (טורק-ווקטורינג) שדומה בפעולתו לזה של מיצובישי איבולושן 10 עליה השלום. מה זה עושה לו? תחשבו על הג'וק שמתרוצץ לכם בבית אחוז אמוק כשאתם דולקים אחריו וכך הג'וק של ניסאן מרגיש. תזזיתי, עצבני, אבל מהיר רצח ובעיקר בטוח, נשלט וחד בפניות. גם ביטול הבקרות האלקטרוניות לאחיזה ויצבות, לא גורם לו לאחיזה להתנתק ולקו הפניה להישבר. הג'וק הזה מוריד כוח לאספלט מוקדם מאוד ביחס למכוניות הנעה קדמית ויוצא מהן חזק. חזק מאוד קדימה.
את קטע הנהיגה המפותל עשינו הלוך ושוב והסיבה שבגינה חרגנו בצורה כה פושעת מה'דד-ליין' להחזרת הרכב, היא פשוט כי נהנינו. הג'וק ניסמו RS החדש עובד ועובד טוב מאוד, כי הדור הזה מצליח להשלים את החבילה כנכונה למכונית ספורטיבית. יש כוח ובשפע, יש צלילים, יש תחושות, יש מתלים הדוקים (גם הנוחות סבירה בהתאם לייעוד הרכב ולמרות הצמיגים דלי הדופן), יש בלמים חזקים, יש התנהגות טובה בזכות מערכת הינע משובחת ובמקרה שלו, זה לגמרי מספיק. כן היינו עושים בו עוד קצת ליטושים כמו קיצור מהלך מסרק ההגה והחלפת תיבת ההילוכים הרציפה בכל אופציה אחרת, אבל די במה שנעשה בג'וק הזה כדי לגרום לנו לחייך באמת.
כפי שאמרנו בתחילת הכתבה, הסיכוי שהג'וק ניסמו RS החדש יגיע לישראל, קלוש כמו שאיראן תסכים לוותר על תוכנית הגרעין שלה, כי חבל. אמנם המחיר יהיה גבוה (כ-200 אלף שקל), אבל הדבר יגרום ללא מעט אנשים לנשום לחייך.
