צילום: יצרן
עריכה: רן צימט
הסרטון צולם באמצעות מצלמות האקסטרים של נילוקס
FASTR SONS, זה השם שחברת ימאהה בחרה לתת למשפחת האופנועים הקוליים החדשים שלה. הבנים אמנם מהירים יותר, אבל זה לא אומר שהאבות שלהם איטיים כלל וכלל. הם המקור לגנים וההשראה לכלים החדשים שמגיעים אלינו מכל עבר בשנים האחרונות.
הם הגיעו מדוקאטי (סקרמבלר), מב.מ.וו (RnineT), מהונדה (CB1100), מוטוגוצי (V7) טריומף (שלא מגיעים לישראל) ומעוד רבים וטובים אחרים בכמות שכזו שאילו חייזר היה ניגש לסקר את עולם הדו-גלגלי, היה סובר כי כולנו חלינו ברמה כזו או אחרת של טרפת וינטג'.
הזיהוי של שוק אופנועי ה'רטרו' אינו מקרי. במספר רב של הזדמנויות, יצרני ויבואני האופנועים הלינו באוזנינו כי גילם של הרוכבים עולה בהתמדה ורוכבים צעירים מבוששים להגיע. אין פלא שרוכבים בוגרים אלה מדי פעם חוטאים בחלומות רכיבה על האופנוע שהיה שלהם בצעירותם, שהיה של אביהם או סתם נראה ככזה שהיו רוצים שהיה להם לפני ששיבה זרקה בשערותיהם. ואולם, ממש כאשר אותן יצרניות שוב מתגאות במספרי המכירות העולים בקבוצה זו, צצה ועולה שאלה קיומית, לא פחות. האם ההתרפקות על השורשים והעיצובים 'של פעם' הנה כאן כדי להישאר או שאינה יותר מאשר טרנד, אופנה חולפת? התשובה קשה. קשה מאוד.
ימאהה מאמינים
אם שואלים את ימאהה, בתחילה הם קצת יגלגלו עיניים לשמיים ויספרו שמבחינתם הם ירכבו על הסוס הזה כל עוד הוא מנפנף בזנב, אבל אחר כך מגלים שהם ממש מאמינים בז'נר הזה, תופעה או לא. מותג שלם הם הקימו עבורו, כאמור תחת השם FASTER SONS והם מתדלקים אותו במגוון רחב של אופנועים, חלקם מודרניים יותר, חלקם פחות, אבל שכולם עוצבו ברוח התקופה - סקרמבלרים, בוברים, לואו-ריידרס, קפה רייסרס ומה לא.
ומה כן? כמו שעשו ב.מ.וו לפניהם וגם קצת דוקאטי וטריומף (וכל הרשימה בעצם שלעיל), גם הם שלחו צו 8 למספר סדנאות מפורסמות מסביב לעולם (קימורה-סאן מלוס אנג'לס, JVB מגרמניה ועוד), כדי שיתייצבו תחת דגל השמש העולה ויתנו לאזרח היפני החדש צבע, אופי ולוק של אחד שהיה שם, לפני שהפייסבוק שינה את העולם. את כל זה הם עטפו בקטלוג אופנה שלא היה מבייש את השמות הגדולים בעולם ואז הביאו אותנו לטעום מהכל בסרדיניה האיטלקית.
הפעם, האח החדש במשפחת הבנים המהירים יותר, עונה לשם SXR700 (בקרוב נספר לכם גם על ה-XJR1300 ומה שאתם מפסידים) ובהתאם לפילוסופיה, הוא לוקח קרביו של האח המודרני MT07 ומלביש עליו עיצוב חדש, עם שלל פריטים קטנים כדי לתת לכם סיבה אמתית להוסיף עוד כמה ג'ובות ולרכוב על משהו עם קצת יותר סטייל.
האח החתיך של
במפגש הראשון פנים אל פנס עם ה-XSR700, ניסינו לחפש את אותם אזכורים עיצוביים ל-XS650 של ימאהה מלפני 40 שנים ויותר, אבל לא ממש מצאנו. רק את העיקרון הבסיסי של מנוע חשוף מצאנו, אבל הדבר כלל לא גרם לנו להתאכזב, חלילה. האופנוע החדש לא רק נראה מצוין, הוא נראה נכון. בין אם לזה מכל דלק ירוק או כזה שחושף את האלומיניום החוצה, מושב עם שני מרקמי עור, פנס חזית עגול וגדול, פשוט תענוג להביט בו תחת אור השמש. אהבנו גם את לוח המחוונים העגול והקטן, אשר בעזרת תצוגת LCD חכמה, מציג שפע של מידע לרוכב (מהירות, הילוך נבחר, דלק, חום, סל"ד ועוד). עם מה היה לנו קצת קשה? עם הפנס האחורי העגול והמוגזם שקצת הזכיר לנו זנב של ארנב. ובכלל, יש לימאהה משהו עם פנסים אחוריים מוגזמים - הביטו על ה-MT09 למשל.
כשעוברים למצב אינטימי יותר עם האופנוע החדש, יושבים עליו וממששים את החלקים הקטנים, מוצאים שימאהה הקפידו הקפדה יתרה בכל הקשור לסעיפי האיכות והגימור. זהו אופנוע זול ולא רק יחסית, אלא זול בכל קנה מידה של מחיר, אך הדבר כלל לא ניכר ברמת הגימור וההקפדה כאן. לא מצאנו שום דבר להלין עליו או כל חלק אחר שהצלחנו, אם רק רצינו, לשלוף ממקומו בכוח וללא כלי עבודה. רק ש... צריך להתלבש נכון לפני שעולם עליו, כדי לא ליצור התנגשות בין ציוד מודרני עתידני זרחני לבין המראה הקלאסי של היפני הזה.
קול יעקב וידי עשיו
מתחת לכל נגיעות העיצוב האלה נמצא כאמור ה-MT07, וזה דבר טוב כמובן. שכן כפי שלמדנו במבחנים קודמים, אם הגרסה החדשה השכילה לשמור על התכונות הטובות של אותו אופנוע עממי זול ואולטרה מגניב, הרי שיש לנו כאן פוטנציאל להכלאה משובחת של גזעים.
אז אם נשים בצד את כיסויי האלומיניום למכל הדלק ואת מושב העור וגם את לוח המחוונים החדש, הרי שכל השאר זהה עד רמת הבורג ל-MT המקורי. יש כן את אותה שלדת פלדה קטנה וידידותית, את אותו מנוע טווין מקבילי בנפח 689 סמ"ק שעובד עם קראנק 270 מעלות ומפיק 75 כ"ס ב-9,000 סל"ד וכן 6.9 קג"מ ב-6,500 סל"ד (קיימת גם גרסה מוגבלת הספק ל-47 כ"ס), אותה תיבת הילוכים, אותם מתלים בסיסיים (מזלג רגיל מלפנים, שבגרסה זו נראה בול במקום), אותם חישוקי 17 אינץ' (חישוקי שפיצים היו מעיפים לנו את הפוני, אם היה לנו פוני) ורק תנוחת הרכיבה השתנתה במעט. המושב הוגבה בסנטימטר בודד לכדי 81.5, הכידון גבה, התרחב (74 ס"מ במקום 66.1) והתקרב לרוכב והרגליות נשארו במקומן. הבלמים פה מגיעים עם דיסקים גליים בקוטר 282 מ"מ מלפנים, קאליפר 4 בוכנות ומערכת ABS כסטנדרט. על החישוקים היצוקים מולבשים צמיגי פירלי פנטום ספורטסקומפ במידות קונבנציונליות.
כמקובל בקרב אופנועי ה"לכו לסדנה ותעשו בהם מה שבא לכם", גם ימאהה אימצה את הגישה שמאפשרת לרוכב לפרק בעזרת כלים פשוטים את זנב השלדה לטובת מראה מקוצץ וספורטיבי ומשם להמשיך בעוד מגוון התאמות אישיות מתוך קטלוג האביזרים למכל הדלק, לכיסויי הגלגלים, לאגזוז, למושב, למשקף החזית ועוד. יותר מ-40 גרסאות עיצוב נמצאות שם בין הדפים, אז תשתוללו. זה המסר.
יצאנו לרקוד
לא בכדי הארכנו בדברים עד שהגענו לפרק הרכיבה. גורם העיצוב והיכולת ההתאמה האישית משחקת כן תפקיד מכריע עבור ימאהה וקרוב לוודאי שגם מקור למזומנים, אבל זו כבר החלטה שלכם. אנחנו באופן אישי התאהבנו בגרסת ה'סופר 7' של JVB מוטו הגרמנית שלקחה את ה-XSR והפכה אותו לנקי, דיאטטי ופצצה של דבר לרכב עליו בזכות טיפול במתלים ובבלמים. אבל גם האופנוע המקורי, הבסיסי שימאהה יעמידו בסופו של דבר למכירה, לא קוטל קנים. הוא כיפי בטירוף ואין ספק שכבישיה המדהימים של סרדיניה עזרו לנו מאוד להבין זאת.
לא היינו זקוקים לכל 200 הקילומטרים שרכבנו כדי להבין שפה בין הרגליים יש לנו חתיכת אופנוע מגניב לרכיבה. ה-XSR700 החדש זהה כמעט לגמרי ל-MT הקטן וזה אומר שהוא לא פחות כיפי ממנו, שכן התמהיל המצוין של הרכיבים נשמר גם כאן. למרות הפשטות של המתלים (היינו שמחים למעט הקשחה שלהם כהתאמה למשקל שלנו, 86 ק"ג), הם מצליחים גם לספוג שיבושים ברכיבה עירונית וגם לתמוך ברכיבה ספורטיבית ששוחקת את הגששים ברגליות.
הכל כאן עובד חלק וקל. המנוע דוחף מ-3,000 סל"ד קדימה, שמח לנשום בין 5,000 למנתק ההצתה, כשהוא מפיק צליל בס נעים ומגיב בדיוק מושלם למצערת. מאוחר יותר ברכיבה גם רכבנו על הגרסאות שקיבלו מערכת פליטה של אקרפוביץ' ושם תגובת המצערת התחדדה יותר וגם הצליל היה יותר מנעים לאוזן. פעימות קצובות ספורטיביות, אבל לא רועשות מדי כדי להציק לשכנים.
הכבישים בסרדיניה סלולים בהתאם לתוואי הקרקע ולא עוברים דרכה וזה אומר שפיתולים יש כאן בשפע, הרדיוסים מדודים והאחיזה פנטסטית אז יש אור ירוק למשחקי רכיבה שבהם ה-XSR700 תומך בשמחה. 186 קילוגרמים כולל נוזלים זה בכלל לא הרבה בעולם אופנועי הכביש וזה מאפשר לימאהה הזה להתקפל מפניה לפניה בלי מחאות, בלי להעמיס מדי על המתלים ובלי להכביד על הבלמים. אלה מצוינים אגב, עם דיוק ותחושה טובים וגם תגובה בול בזמן של מערכת ה-ABS - לא רגע אחד מוקדם מדי.
התגובות היידידותיות של ה-XSR בהחלט נספרות לזכותו, שכן מצד אחד הוא מצליח להציע שלל יכולות גם לרוכב המנוסה שיודע להפיק ממנו כל מה שהוא יכול (והוא יכול המון) ומצד שני, לפנות גם לרוכב שנמצא יחסית בראשית דרכו. הוא ממקם את הרוכב עליו בתנוחה כמעט ניטרלית עם רכינה קלה מאוד לפנים שאינה מאמצת את הידיים, קל לחבוק אותו עם הברכיים כשצריך ולמרות גובהו של המושב, גם לרוכבים נמוכים יהיה קל להגיע עמו לקרקע. גם אחרי יום שלם של רכיבה תובענית עליו, לא הרגשנו עייפים. להיפך, רצינו להמשיך עוד, אם רק ניתן היה.
תחרות קטנה גדולה
באמצע הרכיבה, רגע לפני שעצרנו למלא את הבטן, ימאהה ארגנו עבורנו במפתיע תחרות דראג קטנה, ל-100 מטר. קצר, אבל מספיק כדי לשבור את שגרת הרכיבה עם יצר מעט תחרותי. הדגל ירד, הברגנו מצערת וניצחנו את הספרדי שהיה לצדנו (זה הזמן גם לאחל הצלחה לוולנטינו רוסי מול שני הספרדים שלצדו במירוץ המוטו GP ביום ראשון הקרוב).
התחרות הקטנה הזו היא רק המחשה מטאפורית לתחרות שימאהה תצטרך לנהל אל מול שלל המתחרים שלצדה, שלרובם כבר יש מוניטין וגם מספרי מכירות. אבל את אלה יש גם לימאהה וגם המון קבלות על הצלחה בשנתיים האחרונות מסביב לעולם. האם ה-XSR700 יתקבל באהדה? לטעמנו יש לו את כל היכולות לכך אשר מגובות גם בתג מחיר אטרקטיבי של כ-60 אלף שקל כשיגיע לישראל - 5,000 שקל יקר יותר מה-MT07 העממי עליו הוא מבוסס. האם כדאי לשלם מעליו את הפרמיה? כן, ולו רק בשביל העיצוב. עכשיו צריך רק לקוות שעולמם של אופנועי ה'רטרו' יתרחב מעבר לגבולות הטרנד, או לפחות ימתח אותו על פני שנים לא קצרות, כי הטרנד הזה מביא לנו אחלה של אופנועים חדשים.
