אין הרבה אנשים במדינה שיכולים להרשות לעצמם לקנות מקלארן חדשה. אפילו בארצות הברית - אחד משווקי רכב הגדולים בעולם - צוות המירוצים הבריטי אשר הפך ליצרן מכוניות על, הצליח למכור מספר קטן יחסית של מכוניות ספורט אקזוטיות, במחיר שנע בין 265 אלף דולר לכדי 1.15 מיליון דולר. אם תתרגמו את המספרים לשקלים ותוסיפו את המסים הדרושים, והייתם מסתכלים על נתון קשיח של החל מ-2 מיליון שקל ועד כמעט 9 מילון שקל. עוד לפני שמחשבים עלויות דלק וביטוח. האם אתם מכירים מישהו עם כזו כמות של כסף פנוי לקניית מכונית? כי אם כן, אנחנו רוצים לפגוש אותם.
למרות זאת, בעולם הגדול יותר, מקלארן מעריכה כי ישנם כ-2,500 לקוחות שהיו מעוניינים לקנות את אחד מדגמי סדרת הספורט החדשים שלה, בכל שנה. אז זה המספר שהחברה מתכננת לייצר בכל שניים עשר חודשים; להגדיל את הייצור שלה באופן משמעותי ביחס ל-1,850 כלי הרכב שנמכרו בשנה שעברה.
סדרת הספורט היא "רמת הכניסה" החדשה של מקלארן, הנמצאת מתחת לסדרה הבכירה (650S) והסדרה האולטימטיבית (P1). במקום המחירים שהוזכרנו לעיל, הקופה 570S - דגם הספורט החדש שנחשף לפנינו כאן לראשונה - תימכר בארה"ב בתמורה ל-184,900 דולר. זה עדיין הרבה יותר כסף ממה שיש לרובנו, אבל תג מחיר זה פותח שוק חדש לגמרי עבור החברה.
אודי, פורשה ומרצדס על הכוונת
במקום להתחרות (כמו שעושים שאר דגמי מכוניות העל ודגמי הקיצון) נגד פרארי, למבורגיני, ו"בוגאטי", סדרת הספורט החדשה מתמקדת בדגמים כמו אאודי R8, פורשה 911 טורבו, ומרצדס AMG GT. אלה עדיין מכוניות מהירות מאוד, וחלקן נחשבות למכונות הנהיגה הטובות ביותר שכסף יכול לקנות, אבל הן בליגה אחרת לגמרי ממכוניות העל האקזוטיות שבהן מקלארן מתחרה בדרך כלל.
עכשיו, אם אתם מסתכלים על ה-570S החדשה וחושבים שהיא נראית דומה מאוד למכוניות על, הצדק עמכם. יש לה את הסגנון הדרמטי, הדלתות שנוסקות כלפי מעלה בפתיחה, הצביעה הבוהקת, המנוע המרכזי... כל מה שהייתם מצפים ממכונית על. היא אפילו נבנתה על פי אותם עקרונות כשל מכוניות על.
כאשר יצרנית הרכב מקלארן החלה את דרכה בשנת 2009, היא פיתחה שלדת סיבי פחמן, מנוע V8 בנפח 3.8 ליטר כפול מגדשים (בשיתוף עם ריקרדו) וכן תיבה כפולת מצמדים עם שבעה הילוכים (בשיתוף עם גרציאנו). כל מה שהחברה ייצרה מרגע זה, מבוסס על יסודות אלה, מה-P1 עם 903 כוחות הסוס שלה ועד ל-570S שאתם רואים כאן עם 562 כוחות הסוס שלה. אז למעשה, הלקוחות ברי המזל של החברה מקבלים עם הדגם החדש את אותם המרכיבים הבסיסיים כמו של מכוניות על במיליון דולר, רק בשישית מהמחיר. מחיר הרכישה לרוב אינו גורם משפיע, בכל הקשור למכוניות על, אבל קשה באמת להתווכח עם הנוסחה החדשה הזו של מקלארן.
כמובן שהחברה נאלצה לבצע כמה קיצוצים פה ושם על מנת להניע את המחיר כלפי מטה - וכדי להצדיק את קיומם של הדגמים היקרים יותר בהיצע שלה. אז אין לה מערכת הנעה היברידית, כנף אחורית אווירודינמית אקטיבית, או מתלה קדמי אדפטיבי כפי שקיים ביתר מכוניות מקלארן.
עדיין סופרקאר
למרות זאת, דבר מכך כמובן לא מונע ממנה להתנהג כמו מכונית על. הודות להיותה בנויה מסיבי פחמן, ה-570S שוקלת 136 ק"ג פחות מאשר אודי R8 - המכונית שמקלארן מחשיבה כיריבה הראשית של סדרת הספורט החדשה. הפער הזה הגיוני, שכן למקלארן 570S יש שני צילינדרים פחות, הפחתה של 1,400 סמ"ק בנפח, הינע רק בגלגלים האחוריים ובנייה מסיבי פחמן במקום האלומיניום של R8. אבל הגישה הזו בדיוק שמקפידה על משקל נמוך היא שמאפשרת לה להגיע ל-100 קמ"ש תוך 3.2 שניות ולהעפיל למהירות מרבית של 328 קמ"ש. אל תטעו, אלה מספרים של מכוניות על אמתיות.
אחרי יום שלם מאחורי ההגה גם בכביש הציבורי וגם על גבי מסלול מירוצים, אנחנו שמחים לדווח כי ה-570S מרגישה מהירה לפחות כמו שהמספרים רומזים. קטע הנהיגה הראשון היה לאורכו של הכביש המהיר, שבו ה"בייבי מקלארן" הייתה מתורבתת בצורה מושלמת. אנשי מקלארן הבטיחו שמקורם של מעט רעשי הרוח שנשמעו במהירות גבוהה בעובדה שמדובר במכוניות אבטיפוס. אפילו מושבי המירוץ הלא מתכווננים ברכב המבחן שלנו הפגינו נוחות מושלמת - ואת זה אומר לכם מישהו שסובל מכאבי גב כרוניים. מערכת הקול האופציונלית של בראון אנד ווילקינס הרשימה גם כן, אבל כמובן שרוב הזמן הקשבנו לצלילי המנוע.
למרבה המזל, ה-570S נשמעת מצוין - דבר שאליו ניתן להתייחס כמובן מאליו, אבל המציאות רחוקה מכך משתי סיבות: ראשונה, מגדשי טורבו בדרך כלל מעמעמים את צליל הפליטה. שנית, מקלארן מעולם לא ייצרה בעצמה את מנועיה שלא לומר תכננה אותם שישמעו טוב כמו האיטלקים או הבריטיים של יגואר ואסטון מרטין. המהנדסים אומרים שזה פשוט לא היה בראש סדר העדיפויות שלהם, עד לרגע שלקוחותיהם שכנעו אותם לשנות את דעתם. אבל קלעו בדיוק לצליל הנכון בדגם החדש.
הכביש הוביל אותנו אל האוטודרומו אינטרנציונל שבדרום פורטוגל, אחד ממסלולי המירוצים המאתגרים ביותר עליהם הזדמן לכותב שורות אלה לנהוג. הפניות העיוורות, העקלתונים ההדוקים, הישורות הארוכות והסלילה הגסה מסוגלים לערער את חוסנן של רוב המכוניות, אבל לא את של המקלארן הזו. המכונית הזו עשתה כל מה שבקשנו ממנה, והתחננה לעוד. בכל הקפה בה החרפנו יותר ויותר את הדרישות הספורטיביות ממנה בבורר מצב הנהיגה, עד שמדריך הנהיגה שהיה לצדנו לקח את ההגה לידיים והראה לנו מה המכונה מסוגלת באמת לעשות. והיא לבטח מסוגלת להמון.
לא מכונית לביישנים
מסלול הנהיגה שלנו חזרה אל המלון לקח אותנו לאורך כבישים הרריים מתפתלים ונתן לנו הזדמנות לגלות איך ה-570S מתנהגת בעולם האמיתי. אנו שמחים לומר שהיא מתנהגת למופת, בלשון המעטה. המתלים קשיחים, אבל לא מדובר בקשיחות מריגה מהמקובל או חלילה מענישה. ההיגוי משרה ביטחון, תמיד ישנן רזרבות כוח במנוע, והתיבה תמיד נמצאת בהילוך הנכון. הראות לאחור טובה מאוד ביחס להיותה מכונית ספורט בעלת צללית נמוכה ומנוע מרכזי ובכל מקום אליו אתה נוסע, ראשים מסתובבים בעקבותיך ברחוב.
מידה כזו של תשומת לב אינה מתאימה לכל אחד, אבל ממילא ביישנים לא ישקלו לרכוש מכונית כזו. מספר לקוחות נלהבים יותר יעדיפו וודאי צמיגים רחבים יותר: החישוקים של ה-570S זהים בקוטרם לאלה של ה-650S וה-P1, רק שהם צרים יותר. הדבר אומר פחות שטח מגע בין הכביש לצמיג אשר יכול להפוך אותה למהנה יותר לנהיגה, אך לא בהכרח לטובה יותר.
למרות זאת, התלונה הגדולה ביותר שלנו שבניגוד לפרארי או פורשה, למקלארן אין סוכנות כאן בישראל. אבל יתכן שזה לטובה, שכן למרות שהמחיר כעת נגיש יותר, בכל מקרה הרוב המוחץ לא יוכל להרשות לעצמו לרכוש אחת כזו.
