אינפיניטי ממשיכים לנסות לאתגר את ההגמוניה הגרמנית ואפילו לחדור בנחישות לצד לקסוס בקרב על שכבת המזומנים העבה של שוק הרכב בישראל. בינתיים, עם הצלחה חלקית בלבד, שכן המותג היפני-אמריקני-רק לאחרונה אירופי, עדיין צריך לעבור כברת דרך לא קצרה ולהזיע בה כדי להשיג את המספרים הנחוצים כדי להיחשב למתחרה ראוי בקבוצה.
החיזוק האחרון למותג מגיע בעזרת ה-Q70 החדשה; מכונית סלון שאמורה להציע טעם אחר למתחרות הקבועות - הסדרה 5 של ב.מ.וו, ה-E קלאס של מרצדס, ה-GS של לקסוס וה-A6 של אודי. היא עושה זאת בעזרת עיצוב חריג למדי, מנוע אטמוספרי שרירי, הבטחה ליכולת דינמית גבוהה ולאחרונה, גם תג מחיר מעודכן (הוזל באופן משמעותי לאחר השקתה בישראל). לקחנו אותה למבחן מהיר ואלו רשמינו ממנה.
הדרמה שבעיצוב
אינפיניטי Q70 נראית שונה וחריגה כבר במפגש הראשון עמה. ראשית, היא נראית גדולה, אולי גדולה ממה שהמספרים המציאותיים קובעים וזאת הודות לעיצוב הבומבסטי שלה. החזית שלה גבוהה ותוקפנית, עם גריל ענק ויחידות תאורה בולטות. זה ממשיך עם כנפיים רחבות וקימורים מוחשיים בפינותיה ומסתיים בחלק אחורי דרמטי לא פחות שכולל דלת תא מטען שמזדקרת בקצה. מבחינת המידות, אורכה כמעט 5 מטרים (498 ס"מ), רוחבה 184.5 ס"מ (ללא מראות) ובסיס הגלגלים שלה נמתח על פני 290 ס"מ. בהשוואה ל-Q50 שמתחתיה, מדובר בתוספת משמעותית של נדל"ן. מבחינת התוצאה, הדבר אמנם תלוי בטעמכם האישי, אבל ה-Q70 לטעמנו מרשימה יותר מאשר יפה. גרסת הספורט-טק שניתנה לנו למבחן מוסיפה עוד לדרמה עם נגיעות צבע ופגושים אגרסיביים יותר, אבל לא מצאנו בה תכונות אלגנטיות בדומה למתחרותיה.
תא נוסעים
תא הנוסעים של ה-Q70 דומה במאפייני העיצוב שלו לזה החיצוני, כלומר גם כנוסעים, החוויה היא של הרמת גבות יותר מאשר התענגות על פיסול נקי ואיכות גבוהה. הדשבורד עצמו קצר למדי, מושיב את הנהג קרוב יחסית אל השמשה הקדמית והוא בנוי כך שיוצר תחושה של מעגל מסביב לנוסעים, עם דלתות דקות וצבע שחור שולט. מרבית החומרים נעימים למגר ואיכותיים למראה, הם מונחים במקומם כהלכה, אבל לא מצליחים להעניק את תחושת היוקרה המצופה.
המושבים עצמם נוחים, רחבים ומיועדים לגדולי גוף, כאשר בזכות בסיס הגלגלים הגדול, המרחב מאחור נדיב וגם נוח לבלות שם בנסיעות ממושכות. תא המטען עם נפח של 500 ליטר מצוין גם כן. מסביב לנוסעים יש אבזור רב שהולם את מעמדה כחברה במועדון היוקרה - פתיחה מלאה והנעה ללא מפתח, תאורה אישית בתא הנוסעים, מערכת שמע סופר איכותית ועוד.
מנוע וביצועים
בזמן ששאר המתחרים עברו כמעט לגמרי לשימוש במנועי טורבו או ביחידות הנעה היברידיות, אינפיניטי בחרו להישאר עם מנועים אטמוספריים בנפח גדול. לנו אין שום בעיה עם החלטה זו, להיפך, אפילו די בעדה כאשר מדובר במנועים מוצלחים כל כך. מנוע ה-3.7 ליטר בנזין V6 של אינפיניטי כבר הרשים אותנו בעבר וגם בדור זה אשר מפיק 320 כ"ס ב-7,000 סל"ד וכן 36.7 קג"מ ב-5,200 סל"ד.
כן, המספרים האלה של ההספקים ובמיוחד התחום שבו הם מושגים לא רק נשמעים גבוהים, אלא גבוהים באמת. כבר שכחנו מה זה מנוע בנזין שמטפס ל-7,000 סל"ד ובונה את כוחו בצור הלינארית ובהחלט היה נעים לפגוש שוב במנוע שכזה. הדחף כאן מתעורר באמצע הסקאלה והמנוע שש לעלות לתחום שמנועים אחרים כבר זנחו. לפי המדידות שלנו, מכונית זו זקוקה ל-6.5 שניות כדי להאיץ מעמידה ל-100 קמ"ש ול-4.8 שניות קצרות כדי להאיץ מ-80 ל-120 קמ"ש, כך שהיא נחשבת למהירה למדי למרות משקלה -1,938 ק"ג. צריכת הדלק הממוצעת במבחן שלנו עמדה על ליטר דלק לכל 8 קילומטרים בממוצע.
למרות זאת, הביקורת שלנו מופנית אל תיבת ההילוכים (7 הילוכים) שלה, אשר מרגישה מעט מיושנת באופיה. היא אינה מסוגלת לבצע "קיק-דאון" של יותר מהילוך אחד, כלומר, אם הרכב נמצא כרגע בשיוט סביב ה-100 קמ"ש בהילוך השביעי ואתם רוצים לבצע עקיפה ורומסים את הדוושה הימנית, התיבה תוריד להילוך שישי ואז לחמישי ואז לרביעי, במקום לקפוץ ישר אל ההילוך הדרוש והדבר מסרס מעט את תגובותיה.
נוחות והתנהגות
הכוח הרב של המנוע עובר אל הגלגלים האחוריים ודי בזה כדי לעורר בנו את החשק לנהוג. אולם לפני שנגיע אל הכביש המפותל, נספר לכם שה-Q70 גדושה במערכות אלקטרוניות שמסוגלות עד מידה רבה לקחת מידכם את ההגה ולנסוע בעצמה. מצלמה והיגוי חשמלי ישמרו אותה בין סימוני הנתיבים (לא בסיבובים חדים מדי), בקרת השיוט האדפטיבית תשמור על מהירות נסיעה תואמת לרכב שלפניכם ומתג על גלגל ההגה ממש יקשה עליכם לעבור תאונה. ה-Q70 תשמור מרחק בטוח מהרכב שלפניכם גם בזחילה בפקק תנועה, תתריע על מכשולים מסביב לרכב ועוד. החיסרון בכך הוא שבנסיעה עירונית המערכות מציקות כמו דודה שהתנדבתם להסיע לקופת חולים.
נוחות הנסיעה טובה מאוד. מישהו כנראה שכח לספר לגרסת הספורט הזו שהיא נועלת חישוקי ענק בקוטר 20 אינץ', שכן בנסיעה זה לגמרי לא מרגיש כך. במקום חבטות קטנות שמקורן במעט מאוד גומי בדופן הצמיג, יש רכות נעימה שממשיכה לאורך כל הדרך ובכל סוג של סלילה. בידוד הרעשים מצוין גם כן, בזכות שימוש רב בחומרי בידוד ואף בחלונות בעלי זיגוג כפול.
בכניסה לכביש ההררי, ה-Q70 ששה אלי קרב, עם כוח במנוע, נשיכה בבלמים ותגובה ראשונית עצבנית למדי בהגה. אולם ככל שהוספנו לתקוף פניות, כך פחתה רמת ההנאה מכך והסיבה, ההגה וההיגוי. אותה נחישות ראשונית להכנסת האף לתוך הפניה מתחלפת מהר מאוד בתת היגוי מוחשי ובתחושה משונה בגלגל ההגה. המקור לכך, מערכת ההיגוי הפרוגרסיבית תלוית המהירות שמותקנת בה. כלומר, מערכת ההגה משנה את יחס ההפניה והקשיחות של ההגה בהתאם למהירות הנסיעה והדבר יוצר חוסר אחידות באופן שבו הנהג צריך להתמודד עם הרכב, שכן כל פניה (בהתאם למהירות הנסיעה בה) מרגישה אחרת ומצריכה מידה אחרת של עבודת ידיים. התוצאה, פשוט אי אפשר להתרגל אליה, גם כשמשלימים עם תת ההיגוי.
תמורה למחיר
אל ה-Q70 מוצמד תג מחיר אטרקטיבי למדי בקבוצת היוקרה - 350 אלף שקל, לאחר ההוזלה המשמעותית שעבר דגם זה. אמנם מקבלים מעט פחות אבזור, אבל המנוע החזק שלה חזק משמעותית מכל מה שניתן לרכוש בקרב מתחרותיה הישירות, כך שאם העיצוב ותפישת החיים של רכב זה מתאימה לכם, מדובר בתמורה טובה מאוד לכסף. גרסת ה'ספורט-טק' שנבנה כאן עולה כבר 450 אלף שקל - תוספת ניכרת עבור סממני העיצוב המובחנים והאבזור בתא הנוסעים, אך גם היא זולה ביחס למתחרותיה. מחיר נמוך לא נחשב בהכרח לגורם המשיכה הבולט ביותר בפלח היוקרה, מותגיות ותחושת פאר חשובים יותר, ולכן יהיה זה מעניין לראות האם וכיצד ה-Q70 תצליח להציע חלופה לב.מ.וו, אודי, מרצדס ולקסוס.
