פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ענף הרכב הישראלי ב-2016: המכירות חזקות והרגולטור הלך לישון

      אחרי שנת השיא של 2015, כדור הבדולח של השנה הבאה אינו צופה שינויים דרמטיים בשוק הרכב הישראלי ■ השנה תיפתח חזק, הניתוק ממצב המשק יימשך, תעשיית הרכב העולמית עדיין במשבר והרגולטור איבד מוטיבציה

      סוחר רכב (ShutterStock)
      (אילוסטרציה: Shutterstock)

      שנת המכירות 2016 נמצאת מעבר לפינה, אך בפועל שוק הרכב הישראלי כבר נמצא בעיצומה. אפקט "תחילת שנת הדגם" מורגש בשטח ובסוכנויות הרכב אוגרים במרץ הזמנות מוקדמות לאספקה מינואר הקרוב ואילך. על פי הערכות לא רשמיות, מדובר בצבר מוקדם של יותר מ-12 אלף הזמנות והקצב צפוי לגבור בשבועות הספורים שנותרו עד סוף השנה.

      מהנתונים המוקדמים הללו אפשר להסיק לפחות שתי מסקנות קצרות-טווח לגבי השנה הבאה. הראשונה היא שגם ינואר 2016, כמו ינואר 2015, יהיה חודש מסירות חריג בעוצמתו. לא ברור אם יישבר השיא החודשי של השנה - יותר מ-32 אלף מסירות - אבל אם לא יחולו שינויים חיצוניים דרמטיים, אפשר לצפות לפתיחה של כ-30 אלף מסירות, פלוס מינוס. נזכיר שבפלח רכבי היוקרה והפרימיום, למשל, ההמתנה ל"ראש השנה" כבר הפכה לחלק אינטגרלי מהתנהגות הלקוחות ומהמתווה העונתי.

      עוד מסקנה היא שבינתיים לפחות נשמר הנתק פסיכולוגי בין שוק הרכב החדש לבין המשק הישראלי. בעוד שהמצוקה הביטחונית הותירה חותם ברור על הקניונים ועל רשתות השיווק, חודש אוקטובר היה חודש מכירות "נורמלי" בשוק הרכב, עם יותר מ-20 אלף מכירות, וגם בנובמבר נרשמת היענות לא מבוטלת למבצעי מכירות. כמובן, המצב הביטחוני היה ונותר גורם בלתי צפוי ובלתי מבוקר בכל תחזית משקית, אולם בהנחה שיימשך המצב הנוכחי של "מקולקל נורמל" (כמאמר "הגשש החיוור"), אפשר להניח ששוק הרכב ימשיך להפגין חסינות.

      תחזיות ארוכות-טווח להמשך השנה בשוק הרכב הן כבר יותר מורכבות ותלויות בשורה של משתנים חיצוניים ופנימיים. הנה עיקריהם.

      הריבית: העיניים נשואות לפד

      באופן פרדוקסלי, הגורם החשוב ביותר, שעשוי להשפיע על מכירות הרכב החדש בישראל ב-2016, יוכרע הרחק מעבר לאוקיינוס. החלטת הפד בארה"ב על הריבית בדצמבר עשויה להניע כדור שלג עם השפעה לא מבוטלת על כמעט רבע מהמכירות "הפרטיות" בשוק הרכב הישראלי. כבר אמרנו לא פעם, שהריבית האפסית במשק אחראית לחלק גדול מההתנפחות המהירה של שוק הרכב הישראלי. היא תורמת לתחושה של "רכישת רכב חסרת סיכון" והיא מנתקת את הקשר בין התזרים שמתקבל ממכירת הרכב המשומש לבין ההחלטה על רכישת רכב חדש.

      יש להניח שהעלאה קלה של הריבית בארה"ב (ובעקבותיה גם בישראל) לא תשפיע מהותית על מכירות הרכב בישראל ושחלקה ממילא ייספג על ידי היבואנים. מנגד, העלאה משמעותית יותר, שתלווה בהיסטריה תקשורתית, עלולה להוציא במהירות את האוויר מבועת האשראי של שוק הרכב הפרטי וליצור לחץ לא מבוטל גם על שוק הרכב המוסדי, שאף הוא שגשג בסביבה של ריבית אפס.

      בשנים האחרונות התרגלנו כל כך לשקל החזק עד ששכחנו את הימים שבהם פיחות היה מביא להתייקרות כמעט מיידית של מחירי הרכב ולירידה בביקוש. נכון להיום שערי החליפין משפיעים על שוק הרכב הישראלי בעיקר מאחורי הקלעים: הם מאפשרים ליבואנים להגדיל את הרווחיות ולצבור "שומן" ובמקביל לצבור יתרון תחרותי באמצעות הגדלת ההנחות לחברות הליסינג.

      מהבחינה הזאת, שנת 2015 בהחלט חייכה ליבואנים, מי יותר ומי פחות. נכון להיום האירו נחלש מתחילת השנה בלא פחות מ-10.5% ביחס לשקל, הין היפני נחלש בכ-2% ואפילו הדולר שמר על יציבות, אם כי הוא עדיין בנחיתות ביחס לשאר מטבעות ייבוא הרכב. כיוון שרוב היבואנים בענף צמודים כיום לאירו ולין, אפשר להניח שלאף יבואן לא תהיה סיבה להתלונן כשיוצג לו המאזן השנתי של 2015.

      כרגע, לפחות, לא נראים באופק שינויים דרמטיים בחזית שערי החליפין. גם למדינות גוש האירו וגם ליפנים יש סיבות טובות לשמור על חולשת המטבע שלהם והאמריקאים לא יוכלו להרשות לדולר להתחזק ללא גבול. אם לא יחולו שינויים מקומיים דרמטיים, שישפיעו לרעה על השקל, גם בשנה הבאה שערי החליפין ימשיכו להשפיע על שוק הרכב, בעיקר מאחורי הקלעים.

      מנגד, צריך לזכור שגם מצבם של היצרנים לא מזהיר (ע"ע) ויש להניח שחלקם - במיוחד אלה שצמודים לאירו - יעלו את המחירים ליבואנים הישראלים בכמה אחוזים כדי לפצות על הפיחות באירו, מה שיהווה גורם מאזן/ממתן של השוק.

      תעשיית הרכב: בדרך להוריקן

      סוחר רכב (ShutterStock)

      תעשיית הרכב היא כמו מכלית ענק שמשייטת באוקיינוס. היא נעה במסלול כללי שתוכנן מראש, אבל קשה לה מאוד לבצע פניות חדות ולהסתגל לשינויים בלתי צפויים. נכון לעכשיו מתקדמת תעשיית הרכב מכוח האינרציה לתוך סופת הוריקן מסוכנת, שספק רב אם תצליח להתחמק ממנה בזמן.

      שוק הרכב של רוסיה וסין, למשל, נתפס עד לפני שלוש-ארבע שנים בתור "העתיד של תעשיית הרכב". עשרות מיליארדים הושקעו במפעלי ייצור בתוך המדינות הללו ועבורן, והיקפי ייצור אדירים תוכננו לספק את הביקוש הצומח. קריסת השוק הרוסי הותירה את חלק מתעשיית הרכב עם עודפי ייצור לא מבוקרים ואם גם הביקוש לרכב בשוק הסיני לא ייתייצב אחרי המשבר בשוק ההון, מצבם של היצרנים יהיה בכי רע.

      עודפי ייצור בעולם דווקא פותחים הזדמנויות לשוק הרכב הישראלי, הן בייבוא סדיר והן בייבוא מקביל. אפשר להניח שמלחמת המחירים בין קיה ליונדאי שראינו השנה, למשל, או התמחור האגרסיבי של רכבי סוזוקי-הונגריה לא היו מתאפשרים אלמלא שאפו יצרניות הרכב להגדיל את ניצולת הייצור של מפעליהן באירופה, שתוכננו במחשבה על צמיחה ברוסיה. אלה רק דוגמאות.

      לפיכך, המשבר בתעשייה צפוי להיות גורם ממתן שימשיך לדחוף את המחירים של דגמים חדשים בישראל כלפי מטה ב-2016 וישפיע לחיוב על הביקוש לרכב.

      הרגולטור: הלך לישון

      מסירות רכב, גלובס (גלובס)

      לשני מוקדי רגולציה יש יכולת להשפיע באופן משמעותי על שוק הרכב הישראלי. המוקד הראשון הוא רשות המסים, אולם היא, כך נראה, כבר מיצתה בעשור הקודם את כל אנרגיית הרפורמות שלה בתחום הרכב. נכון לעכשיו, התייחסות האוצר לשוק הרכב היא כאל אווזה שמטילה ביצי זהב לקופת האוצר, עם צמיחה בריאה בהכנסות נטו משנה לשנה.

      לפיכך, המטרה היא לא לשנות ולא לקלקל שום דבר. קשה לנו מאוד לצפות שהאוצר ישלוף ב-2016, ולו גם לצורך דיון אקדמי, איזו יוזמה או רפורמה (נחוצה ומבורכת) דוגמת הצגת מתווה ארוך טווח להורדת מס הקנייה הברוטלי, שדרוג ובחינה מחדש של נוסחת המס הירוק ותועלתה, הטלת מס גודש, רפורמה באגרות וכו'.

      מוקד הרגולציה השני הוא משרד התחבורה שמתחילת העשור מקפיד לעשות הרבה מאוד רעש בנושא פתיחת שוק הרכב לתחרות. אנחנו לא מזלזלים בכך, חלילה: גם לרעש ולגודש מילולי יש אפשרות להשפיע על השוק ועל התנהגות צרכנים. אבל אחרי כל כך הרבה כותרות דרמטיות שנעלמו ברקע (מישהו זוכר את "ועדת זליכה"?), הבטחות חסרות כיסוי כמו הבטחתו של שר התחבורה לירידת מחירים דרמטית בשוק הרכב, וניסיונות עקרים להרחבת אפיקי הייבוא לישראל, ספק אם מישהו מתרגש.

      תיאורטית, ב-2016 אמור להבשיל "חוק שירותי הרכב" של משרד התחבורה, שנטחן בכנסת מזה כשנתיים. אך גם אם הוא יגיע לקו הסיום - ולא היינו מהמרים על זה - נראה שגם הציבור וגם המקורבים לצלחת כבר מבינים שדרמות לא יהיו כאן. מקסימום שינויים שוליים.