צילומים: קובי ליאני
קשה לי לספור את כמות ההרצאות בנושא איכות הסביבה ותחבורה בהן נכחתי בעשור האחרון. על מה אני מדבר, אני אפילו לא יכול לספור כמה כאלה היו רק השנה. כל יצרנית רכב פתאום הצמיחה רגשות סביבתיים, חלק שותלות עצים במקומות שכוחים מסביב לעולם, אחרות מצלמות את הקרחונים הנעלמים, אבל כולן ללא יוצא מן הכלל משקיעות היום חלק עצום מתקציב המחקר והפיתוח שלהן בצמצום גזי הפליטה. כבר לא מדברים על סוסים, לא על ריגושים וגם כל השיח על חומרים משופרים שעושים לכם נעים באצבעות כשאתם מקישים על הדשבורד נדם. רק גזים. רק פליטות. רק CO2, NOXים וחלקיקים ממלאים את האוויר, תרתי משמע.
היפניים אוהבים חשמל, האמריקנים נאחזים בקושי באינצ'ים המעוקבים שלהם והאירופים עושים דיאטה. כי כדי לרוץ מהר, צריך קודם כל להוריד את הצ'ימידן המיותר מהגב. השרירים כבר יתאימו את עצמם לאורך הדרך. וכשהדרך הזו רצופה בתחנות ממוספרות עם לוחות זמנים קשיחים תחת השם 'יורו' וכל חריגה של 1 גק"מ מהיעד תגרור קנס של 95 יורו על כל מכונית שאתה מוכר, אתה עובד קשה כדי לנקות את האגזוז עוד ועוד.
המכונית החסכונית התורנית שלנו היום היא סיאט איביזה. כן, איביזה. לא איזה גרסה מחושמלת של לאון או מיי. אבל לא סתם איביזה, אלא כזו שכיווצו לה את המנוע לכדי נפח של שקית חלב כדי שתחסוך בדלק. אז לקחנו אותה למבחן, נתנו קצת גז ואז קצת הרבה כדי לראות עד כמה מבאס לחסוך בדלק. האמת, הופתענו.
מנוע שלושה צילינדרים אמרתם?
היציאה מהרצליה פיתוח, היכן שממוקם אולם התצוגה של סיאט, אל התנועה הדחוסה בואכה תל-אביב איילונה לא תאתגר שום רכב. חוץ מכאלה שיש להם תיבת הילוכים רובוטית עם מצמד יחיד. אבל זה לא המקרה כאן. בספרדייה הזו קיימת תיבת ה-DSG המוכרת עם 7 הילוכים ונראה שהכיול החדש שנעשה בה שיפר מאוד את ההתנהגות שלה בתנועת עצור וסע מאה פעמים עד שצולחים את כביש 20 העמוס.
בקיבוץ גלויות כביש 1 משתחרר, אני רומס את הדוושה והאיביזה זזה בנחישות קדימה. הרבה יותר נחושה ממה ששערתי שמכונית עם מנוע 3 צילינדרים בנפח ליטר תהיה. רגע, שלושה צילינדרים? אז לאן נעלמה הרעידה? תחושת המתפרה של האוהלים המוכרת ממכוניות עם מנועים מסוג זה? כלום. קדחת. הספרדיה הקטנה חלקה, שקטה ונעימה. דגש עם נעימה. למנוע הזה יש מגדש טורבו והוא נושף שם חזק וחלק, ובכניסה לשכונה בישוב בו אני גר, אני משתהה לנוכח היכולת של המנוע הזה לפעול בין 1,000 ל-2,000 סל"ד בלי לשהק, לפהק או להסס. זוחלים קצת ומגלים שעבורה לנוע ב-30 קמ"ש בהילוך רביעי זה ממש טבע שני.
זה מצוין כמובן לחיסכון כי ככל שהצילינדרים עובדים פחות, הם שורפים פחות. אבל הדבר לא אומר שהמנוע הזה לא יודע להזיז את המסה בקצב הרבה יותר תזזיתי. מעיכת הדוושה משחררת כוח לגלגלים מהר וללא שום השהיית טורבו, ממריצה את הקצב למהירות תלת ספרתית, מייצרת עקיפות בזריזות שגורמת לי לגרד במעט השיער שעוד נשאר לי בקודקוד ולהודות - הצליח להם לספרדים המנוע הזה. הסטופר אישר את התחושה. רק קצת יותר מ-9 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש וזמן זהה להאצה מ-80 ל-120 קמ"ש. אחלה.
נוח להאיץ
אתם בטח שואלים איך האיביזה הזו עושה את מה שהיא עושה עם כל כך מעט מנוע. אז התשובה היא כי הגרמנים שבנו את המנוע הזה הצליחו לחלץ ממנו 110 כ"ס (ב-5,000 ועד 5,500 סל"ד) ו-20.4 קג"מ (בין 2,000 ל-3,500 סל"ד) ולבנות אותו כך שיהיה מאוזן מאוד מבחינת רעידות ופעולה הרמונית, כך שרק כשדוחקים בו קרוב למנתק ההצתה ובעומס מלא, נשמע גרגור קל של מנוע תלת-צילינדרי.
הגמישות של המנוע של האיביזה הזו גורמת לה גם לשייט בנינוחות בכבישים מהירים סביב המהירות החוקית. 100 קמ"ש ייצבו את הסל"ד על כ-2,200 בהילוך השביעי, יחס העברה מעט קצר מהמקובל, אבל הגיוני לנוכח קוטנו של המנוע והצורך במומנט שידחוף קדימה. ועדיין, היא תעשה זאת בדממה, בלי רעשים מיותרים ולא פחות חשוב, בלי זעזועים.
המתלים שלה מכויילים על הצד הרך של הסקאלה וזה טוב, כי ממילא לא מדובר במכונית ספורטיבית, אפילו לא בכזו שמנסה להיות ספורטיבית ובעיר ובפקק, תודו על האמת, הכי חשוב שיהיה נוח. לנו היה נוח. המושב חיבק את הגוף, תנוחת הנהיגה טובה (גם נשים מאותגרות גובה יכולות למצוא מקום) וגם ילדים... חכו. זה הסעיף הבא.
תא נוסעים
כן. ילדים. בעיה. אמנם האיביזה אינה קטנה כמו המיי הממש קטנה, אבל היא עדיין די קטנה. שני ילדים יכנסו שם מאחור, אם אין להם מושבי בטיחות גדולים מדי שגוזלים מקום, אבל לשני מבוגרים יהיה פחות נוח שם בעיקר בגלל מרחב הרגליים המצומצם. תא המטען מצדו מציע נפח סביר ולא מדהים של 292 ליטר, אבל לפחות הוא נגיש וקל להטענה.
בקבינה של האיביזה יש כעת דשבורד חדש שדומה כעת יותר לזה של הלאון. החומרים בו טובים ורכים ובמרכזו יש מערכת מולטימדיה איכותית, עם מסך (הגם אם קטן) מגע שקל לתפעל. המולטימדיה הזו מתחברת אל הסמארטפון, משמיעה מוזיקה ללא עיוותים בטווח ההגיוני וגם מאפשרת תפעול מההגה של העוצמה והתחנות. פחות אהבנו את הדיפון הקשיח של הדלתות לעומת הדשבורד הרך וגם לא את הריפוד למרפק בדלת - הוא מחוספס, דוקר ולא נעים. לא לעניין.
מסביב מצאנו גם משענת יד נוחה, מחזיקי כוסות, כיסים שונים לאביזרים, שקעי חשמל ו-USB, כך שבגדול, מדובר כאן בחבילה מאוד מאובזרת. גם חבילת הבטיחות טובה מאוד עם התראת התנגשות, מערכות ייצוב ואחיזה ועוד. אבל חסרו לנו קצת כריות אוויר. יש רק 4 במקום 6 שכבר מזמן הפכו לסטנדרט בעולם.
יופי של רכב
מעט התעלמנו מאיך שהאיביזה הזו נראית, כי אמנם היא עברה מתיחת פנים קלה שהביאה עמה פנסים חדשים וקצת ליטושים לגוף, אבל א. זה לא מספיק ניכר. ב. בצבע הלבן הזה היא נראית משעממת ומשעמם להביט בה. אבל לגמרי לא משעמם לנהוג בה. כלומר, קצת כן, אבל זה בסדר גמור, כי היא כאן קודם כל משום שהיא עולה מעט (86 אלף שקל) ושנית, כי היא נועדה לחסוך בדלק ומכוניות שחוסכות בדלק בדרך כלל משעממות. אבל זה לא לגמרי נכון במקרה של האיביזה כי היא מצליחה להיות מעניינת (לפחות) לנהיגה בזכות הביצועים והמנוע הראוי וגם האיכויות הגבוהות שהיא הגיעה אליהן בדור המעודכן וגם, שוב, בגלל צריכת הדלק.
באותה נשימה, נספר לכם שלא הצלחנו לראות את הנתונים הגרנדיוזיים של היצרן. אפילו לא להתקרב אליהם. 18.8 ק"מ לליטר בעיר? תלוי באיזה עיר. אולי בעיר ווירטואלית. כי בגוש דן מדדנו לה רק 11 ק"מ לליטר ובנסיעה משולבת לא ראינו 22.7 ק"מ לליטר, אלא רק 14.5. העולם האמתי בכל זאת רחוק מהמעבדה.
עוד על סיאט בוואלה! רכב
קונים רכב חדש? כדאי שתבקרו כאן קודם
לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל
