ועידת הרכב 2015: אתגרי התחבורה של ישראל

ענף הרכב הישראלי התכנס היום (רביעי) בקרית שדה התעופה, במסגרת ועידת הרכב 2015 בהפקת חברת "מידע נכסים", לדון במגמות השונות שמשפיעות על הצרכן ועל כוחות השוק. נכון להיום, אם לא תהיינה הפתעות של הרגע האחרון, אנו עומדים בפני שיא מסירות שיעפיל מעבר ל-250 אלף מכוניות חדשות ב-12 חודשים. ובשנה הבאה - הצמיחה תהיה גדולה עוד יותר.

על פניו, נדמה שהצרכן הישראלי משנה מעט את הרגלי הרכישה והשינויים שיגיעו בשנים הקרובות ישפיעו עוד יותר על דפוסי ההתנהגות בכבישים. למרות זאת, קיימת ביקורת חריפה בקרב האכולוסיה על תפקוד הרשויות, משרד התחבורה והרגולטורים. האם למשל הרכבת הקלה תוכל בסופו של דבר לשנע אלפי אנשים בצורה ראויה ומהירה? האם התשתיות מסוגלות להתמודד עם כל כך-הרבה מכוניות? וכיצד רואים במשרד התחבורה את השימוש באופניים חשמליים ועד מתי ישלמו רוכבי דו גלגלי תעריפים שערורייתיים על ביטוח?

שוק הרכב נמצא בצמיחה מתמדת, ולפי הערכות שונות בענף לא רק שהשנה תהיה שנת שיא של כל הזמנים, אלא גם שנת 2016 תמשיך לשבור שיאי מסירות. אחת הסיבות, כך מעריך יהודה רודד, מנכ"ל איגוד יבואני הרכב בישראל, היא הגדילה בכמות מכוניות המיני על הכבישים. מחיר זול, זמינות דגמים והעלאת המודעות לשימושיות של כלי רכב אלו בסביבה הפקוקה. עוד מוסיף רודד, כי ממוצע המיסוי היום על רכב המיובא לישראל נע בין 100 ל-112%. "בסך הכול, נתחי השוק משתנים בין היבואנים, וזה מעיד על תחרותיות, למרות הכול".

בהסתכלות על שוק הליסינג, אומר דני שביט, מנכ"ל קל אוטו כי תפישת הרכב היא "תפישת מוצר הצריכה". ועוד מוסיף "כי היום לכל משפחה יש שניים או שלושה כלי רכב בשל השינוי בסביבת הריבית". עו"ד ורו"ח יואל רטנר, אומר כי למרות שעובד הייק טק משכורתו הממוצעת היא כ-12 אלף שקלים, כיום עובד למעשה מממן את המעסיק שלו - כלומר נתן זכות למעסיק לבצע בו נסיעות פרטיות".

בהמשך, נשאל אליחי אל יגון, מנכ"ל ליס 4 יו, כיצד מתנהג השוק לאחרונה בתחום הליסינג התפעולי. לדבריו, "השוק נבלם. אבל אין נטישה של ליסינג. הנטישה אינה מהליסינג, אלא מהסדר הרכב הצמוד. אותם עובדים עוברים למסלול ליסינג פרטי. חברות הליסינג רוכשות סדר גודל של חמישים אחוז מענף הרכב בישראל. יש לנו כוח קניה עצום, כוח שיווק. יבואני הרכב מרווחים הרבה, אבל חברות הליסינג מדשדשות. בסופו של דבר את הקופון גוזרים היבואנים".

האם התחרות בענף הרכב קיימת, או שמא דבריו של שר התחבורה היו ריקים מתוכן? לכך, מתייחסת עו"ד וד"ר חגית בולמש, שותפה במשרד פרל כהן צדק, לצר וברץ ומי שמתמודדת בימים אלו על תפקיד הממונה להגבלים עסקיים. "אני בעד תחרות בייבוא כלי רכב. ואני חושבת שהחוק הולך להוזיל בצורה משמעותית את המחיר לצרכן. אני חושבת שאחד הדברים היפים בחוק הזה זה ההוזלה בחלפים, והתיקונים לרכב. אבל, אין ספק שההוזלה צריכה לבוא עם אחריות ואמינות. ואני מאמינה שההוזלה תחלחל לכיוון הביטוח. הרפורמה מבורכת. השר כץ צדק בערכותיו".

ומה לגביי היבוא מקביל? הערכות בארץ מדברות על 800 כלי רכב בשנה. האם יש סיכוי ליזמים לעמוד בתחרות הזו מול הקשר של היבואנים הקיימים בחו"ל? "אני חושבת שכמו כל רפורמה ייקח לזה זמן. כשהצרכן יידע שיש לו בית ומישהו לסמוך עליו אז הייבוא המקביל יצמח. זה יקרה ולא עוד הרבה שנים".

לא מעט דובר על היקף המכוניות על הכביש והרגלי הרכישה, ולדברי ערן יעקב, בכיר ברשות המיסים, הנימוק לכך הוא שרוב המכוניות כיום על הכביש ממוסות ב-60%.

"כשיש רכב חדש ב-60 אלף שקל זה מאפשר לציבור לשקול את צעדיו מה מתאים לו. אם פעם ליסינג דחף אותך לדגם מסוים, היום אתה יכול לבחור ברכב שמתאים לך - לא רק 1.6 אוטומטי, ויש גם את עניין האבזור הבטיחותי. וכשמסתכלים על זה, נראה שזה ייקח כמה חודשים, וצריך גם להתייחס לעובדה שבשוק הרכב ישנם תחלואים שלוקחן זמן לטפל בהם. תזכרו שפעם סובארו היה הרכב הנמכר ביותר. דברים משתנים. יש המון מה לתקן וצריך לראות את חצי הכוס המלאה, ואת ההנגשה במחיר המכוניות".

למרות העוצמה של מכירות רכב חדש, נדמה ששוק המשומשות נרדם. אלא שבפועל, מתרחשות 500 אלף עסקאות בתחום זה שלא מגיעות לכותרות. לדברי תומר דותן, מנכ"ל משותף רשת אוטודיל ויבואן אסטון מרטין, שוק היד שנייה בעשר השנים האחרונות מתפתח והתחרות קשה. "כשהשוק החדש חזק - השוק של היד שניה חלש. כלומר השקל חזק, הריבית נמוכה ויש תחרות. אבל ביד שנייה הלקוחות רוצים בטחון. לדעת שיש אחריות ולדעת שאפשר להחליף את הרכב בעתיד. אנשים היום, מעדיפים טרייד אין. להגיע למקום מסודר. מעין מרכזי כוח. והשוק הוא חד. איך מוכרים? באגרסיביות. צריך לגלגל את המלאי".

מה בעצם אומרים ללקוח כשהוא ניגש לרכוש רכב יוקרה, נניח פורשה או מרצדס ואודי? "ביוקרה הטרייד אין הוא מאסט. זיהינו ביקוש גדול מאוד של רכבי פרמיום. ויש גידול בשוק היוקרה החדש - מעל 10 אלפים מכוניות בחדשה. אנשים רואים פה מכוניות ספורט כמו פרארי, אסטון מרטין. זה שוק מעניין ומתקדם. אסטון מרטין למשל העלו לכבישים 20 כלי רכב חדשים".

דני שביט: "אם הצרכן יכול לקנות היום רכב בהנחה של 20%, אז הרגולטור צריך להבין שאם ייצר מצב של ייבוא מקביל ואם אחרי חמש שנים לא קורה כלום - אז זה לא אמיתי". לכך מוסיף מי-ירון מ"לוי יצחק": כשיש מבצעים ויש הנחות - זה משפיע על שוק המשומשות. דבר נוסף שקרה בשוק המשומות, אנחנו שמים לב שהג'יפונים נמכרים במחירים קרובים או זהים למשפחתיות. וזה משפיע ישירות על המגמה שיש בשוק. המגמה שהיינו רגילים אליה. הציבור נוטש את מכוניות הסדאן לכייוון הג'יפונים. מגמה נוספת, היא שהמכוניות הקטנות תוספות תאוצה כמובן. ואפילו מכוניות קטנות ידניות ממריאות ונוגסות בפלח גדול. אנשים הפנימו שכדאי להם".

ומה צפוי לנו בשנה הבאה?

יהודה רודד: "הצמיחה תהיה בסביבות 5%. המכוניות שיובילו הו מקבוצת הקטנות והפנאי. אולי יהיה שינוי במבנה הענף, כלומר מעבר זיכיון בין יבואנים. יש תנועה. מחפשים איפה להוריד הוצאות. דני שביט מוסיף כי תרבות הצריכה משתנה והגידול באכולוסיה ישפיע. "סגמנט נוסף שצומח הוא רכבי האספנות - שהוא משליך על תרבות הנהיגה העצמית ברכב".

כל אדם שמחפש רכב משומש, למעשה מגדיר את הרכב שלו לפי האופי שלו - ורואים את המגמות המובחנות בחיפושים בלוחות המשומשות, כפי שמסביר יבין גיל מור, מנכ"ל אתר יד 2. "כשאנחנו יושבים ומנתחים לראות מה רוצים הגולשים, אנחנו מסתכלים ברמה של מותגים או תתי דגמים וזה לא מפתיע שבשנים האחרונות אין שינוי והיפניות מובילות. בעשר השנים האחרונות, אולי יש היפוך ביו יונדאי לטויוטה אבל בסך הכול זו אותה כמות חיפושים. אבל כרגע ליונדאי יש פשוט יותר מכוניות בחוץ, ולכן לקונהיש יותר כוח בצד שלו, ואילו בטויוטה הכוח הוא בצד המוכר".

עוד אומר יבין, כי ברמת הפרט, הדגם המבוקש ביותר הוא מאזדה 3, אחריו טויוטה קורולה, פוקוס וכו. כלומר מתוך כך אפשר להבין שרכב נמצא על המדף בהתאם לביקוש שלו. כלומר ממוצע משפחתית הוא 29 יום בלוח. במיניוואנים 28 יום. ג'יפונים בערך 27 ימים".

אין ספק שאחד הנושאים המדוברים ביותר ב-2015 הוא מצב הפקקים בכביש והאלטרנטיבות לתחבורה פרטית. האם הרכבת הקלה תושיע אותנו מימים אומללים ומייאשים במושב הנהג, או שמא אנחנו ניצבים בפני מצוקה גדולה עוד יותר שמחכה לנו בעשור הקרוב ונגזר עלינו להירקב בנתיבי איילון?

קובי ליאני, עורך וואלה! רכב: "האם כבישי ישראל יכולים לעמוד בעומס של 300 אלף מכוניות בשנה"? לדברי שי סופר, המדען הראשי של משרד התחבורה אנחנו בנקודת תפנית. "אני חושב שבעשורים הקודמים מדיניות ממשלתית בכלל ובישראל בפרט היא קידום הרכב הפרטי. הוא נוח. מודרני. מגיעים מנקודה לנקודה בנוחות ולא לקחו בחשבון גודש וכדומה. אבל יש התפכחות כואבת בהיבט הזה. הגודש הופך להיות בלתי נסבל. זיהום אוויר שהוא ברמות גבוהות מאוד. זה לא הפתרון לנו ולא לאחרים בעולם. ואנחנו מקדמים שלושה אלמנטים. א. תחבורה ציבורית - ואם צריך לפלח, אז מסילתית. יש 50 מיליון נוסעים בשנה ברכבת. מעבר לכך, הרכבת הקלה חשובה ובירושלים מתוכננים עוד 4 קווים. ושר התחבורה לקח החלטה אמיצה מאוד להמשיך ולעבוד על זה. אם היו בונים אותה בשנות ה-30 היינו במקום אחר אבל עדיף עכשיו מאשר לעולם לא. מעבר לכך, יש הטבות לחברות שיעברו לאוטובוסים בגז טבעי. זאת ועוד, ממשיכים לקדם נתיבי אופניים וכמובן רכב חשמלי. יש בזה התקדמות אדירה. בחנו כלים שונים או קוואדרוסייקליים, זה כלי נהדר. אופנועים, קטנועים חשמליים. זה נהדר".

עוד אומר סופר, כי הוא מקווה שישראל תגיע למצב דומה בוהלנד. "שם משתמשים ברכב רק בסופי שבוע. זה לא יום יומי. וגם הסיפור של הרכב הצמוד הוא רע מאוד וזה מוסיף לעומס בכבישים. וצריך לזכור ש-40% מקרב ההרוגים בכבישים הם הולכי רגל שנפגעים מכלי רכב פרטיים. זה נזק בל יתואר".

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב: "ישנם תהליכים שקורים וחלקם ברמת המדינה. מבנה השכר במשק בעצם מעודד בעלות על רכב, ורואים איך ביד אחת המדינה רוצה לחסום הגעה למרכזי הערים ומצד שני ממשיכה לשלם לעובדי המגזר הציבורי תוספת על החזקת רכב. אנחנו ועריית ירושליים מוכנים לצאת לפיילוט עם העיריות ולאפשר להם להמיר את הרכב לחלופה אחרת מבלי לגרוע משכרם. אולי זה יפחית את העומס בערים. עוד אומרת להבי שיש בעיה חמורה ברגולוציה. כל נושא שמעלים בעריית תל אביב בנושא התחבורה הוא מאוד מורכב ואינו בידי רשות מקומית. לגבי דו גלגלי בתל אביב, אומרת להבי כי זה פתרון מצוין אבל המערכת לא תמיד מסכימה. "אני נלחמת שיינתן מעבר 1.20 להולכי רגל ונכים, אבל חניה לדו גלגלי היא בעיה רצינית כי המרחב מצומצם. בבוא העת כששוקלים על מי להקשות, אנחנו רואים שהולכי הרגל נלחמים בכולם. אני חושבת שבסופו של יום צריך לקצץ מקום מהרכב הפרטי. והכוונה היא נתיבי נסיעה לא מחניה. כי לצערנו כשאין תחבורה בשבת זו בעיה".

בנושא אופניים חשמליים, אומר שי סופר כי קיימת בעיה באכיפה, ונראה שהכי קל לרשיין. אולם בסך הכול, זה ענף חיובי. "הרבה אנשים החליפו רכב פרטי באופניים חשמליים. אחוז הפגיעות לא גדול כמו שחושבים אבל המצוקה היא בתחום התשתיות. צריך הרבה יותר נתיבים. זה כלי נהדר, ואנחנו מסדירים אותו ויש לו תקן עם בדיקות במכון התקנים ונקווה שילווה באכיפה מסיבית יותר. עם תרבות נכונה זה יצליח".

עבודות הרכבת הקלה גורמות לשיבושים קשים. האם זה יצליח ואם באמת היא תשמש רבים במטרופולין של גוש-דן במקום אוטובוסים או רכב פרטי. אלון מסר: "אם לא תהיה אלטרנטיבה, אנשים ישבו עוד שעה בפקקים. בירושלים, הרכבת הקלה עובדת מצוין. וצריך להפיק לקחים בתל אביב ממה שקרה בירושלים. אבל בניגוד למה שחושבים בתל אביב, הרכבת הקלה חייבת עוד קווים, וצריך לדבר במונחים של מערכת. כדי שאנשים ישתמשו בה במקום ברכב הפרטי, חייבים מערכת קווים". עוד כמה שנים תהיה תל אביב חסומה? להערכת מסר, קשה לדעת. אבל מסביב קמים עוד נתיבים מהירים בינתיים. אנשים היום לוקחים שאטלים ומניחים את הרכב מאחור. יותר מ-10 אלפים אנשים שמים את הרכב בצד ועולים לשאטלים".

פנחס גרשון, המהנדס הראשי של אגד, מתייחס לצפיפות באוטובוסים ולשימוש המועט בהם בקרב אלו שיש להם רכב פרטי. "קודם כל נבין מה זה אוטובוס. אוטובוס זה מוצר פרדוקסלי. כי איך מייצרים מנגנון שכולם מרוצים בו? באופן כללי, אין צפיפות באוטובוסים. העבודות בתל אביב למשל, הוכיחו חד משמעית - אין בעיה. עיריית תל אביב הקצתה מגרשי חניה, יש שאטלים ומה אתם חושבים שהאוטובוסים מלאים? אחוז האנשים שמוותרים מרצון על רכב פרטי, הוא בסך הכול 3%".

תחבורה שיתופית היא הצלחה בחלק מהמדינות במערב, אבל בארץ איש אינו רואה בכך חלופה. תמר קינן, מנכ"ל 'תחבורה היום ומחר'. "איכות החיים במקום עם תנועה תמידית של כלי רכב נמוכה. והתפישה שלנו היא שצריך לחיות בעיר שופעת בתחבורה ציבורית. אבל הפתרונת הם גם וגם. צריך לקחת נתיבים מהרכב הפרטי. כל חתך הרחוב משתנה - צריך יותר מקום למדרכות, להולכי רגל. וצריך חניה לקאר-פול. למה אין את זה בישראל?".

במבט על תחום הדו גלגלי, אומר גדי אבירם, מנכ"ל מטרו מוטור, כי בעולם המערבי רואים פער גדול בין תחבורה פרטית לדו גלגלי. "ביחסים בשנת 2008, כ-11% מהמסירות היו דו גלגלי, ובשנת 2015 הנתון הוא 5%. השוק יורד, ושוק המכוניות עולה. קודם כל, אין לגיטימיציה. כלומר זה מתחיל ברשויות. תל אביב תומכת אבל יש עיריות אחרות שמתנגדות. ואני רוצה להתייחס בעיקר לחברות הביטוח. הטענה העיקרית היא שהתעריפים גבוהים ומשרד התחבורה לא עושה מספיק. רוכב דו גלגלי לא עובר מאופנוע לאוטובוס אלא למכונית".

עוד אומר אבירם, כי "כאשר עלות הביטוח בישראל היא חסרת פרופורציה וגם פה ממשיכה חוסר המקצועיות, התוצאה היא פגיעה נוראית. בנוסף, אין שום התייחסות למצב בקטגוריות הביטוח. היום קטנוע 300 סמ"ק הוא הכי בטוח, הוא מצויד במערכת למניעת נעילת גלגלים, אבל הוא משלם יותר מקטנוע 250. למה? כי חברות הביטוח עם אותן קטגוריות שמתאימות ללפני 20 שנה. ושיא האבסורד, בימים האחרונים החילו הנחה בביטוח החובה ברכב 4 גלגלי, כאשר בדו-גלגלי ישנן מערכות מקבילות, אך משום מה לא מעודדים שימוש בהן וכרגע לא מקבלים בגינן הנחה בביטוח.

לסיכום אומר גדי אבירם, כי ישראל בפיגור גדול בתחום הדו גלגלי וחייבים לטפל בביטוח החובה. בעניין מצוקת החנייה של תל אביב אמר אבירם:"8 דו גלגלי חונים במקום בו חונה רק רכב אחד בודד. אז לפני שהעיר הזאת מתפוצצת, בואו תעשו את המתמטיקה".

עדכון ראשון: 12:10

אם נכנסתם למכונית פרטית מודרנית בזמן האחרון, וודאי שמתם לב שאת הקונסולה הפשוטה החליפה קונסולה גרפית עשירה, שופעת אפשרויות, אלמנטים וחיבורים לכל המכשורים הקיימים. איפה נכנסת הטכנולוגיה לחיינו וכיצד היא תשפיע על השימוש ברכב שלנו בעתיד?

אסף בר-שי, icar: "התוכן של המכונית משתנה באופן אקטיבי. אם כל העניין המוטורי התחיל ברכבות או אמצעי צבא, זה הפך להיות מצרך שאנשים קונים לעצמם - ועכשיו זה הופך להיות שירות. היכולת לדבר עם מכוניות אחרות, עם אנשים אחרים מסביב לנו. אבל צריך לזכור שתהליכים לוקחים שנים. כלומר אף אחד לא יקריב את הרכב הפרטי שלו כל כך מהר. נדרש כאן שינוי תפישתי. עד שזה יקרה, אני חושב שכל בעלי העסקים צריכים לקחת זמן ולהתארגן.

חנן פרידמן, מייסד חברת trucknet: "אנחנו חברה מאילת. פתחנו מערכת שעושה שיתוף ואופטימזציה לכלים כבדים בכבישים. בארץ נעים 380 אלף כלים כבדים בכל יום נתון. צריך לקחת בחשבון ש-30% מהתאונות הקשות הן באשמת כלי רכב כבדים, וזה פועל יוצא של כמה דברים - עייפות נהגים בראש ובראשונה. הרעיון הוא לעשות Sharing בין הנהגים ולמנוע מצבים מסוכנים בכבישים".

פג' שמולביץ, פיתוח עסקי WAZE: "אין ספק שיש עוד הרבה מה לעשות, בין אם בנושא של קישוריות או אפליקציה שמזהה אם נגמר הדלק או הפעלה של מגבים, התראות שונות וכו'. גם נושא המכונית האוטונומית מעניין אותנו. וגם נושא חדש שהוא נסיעה שיתופית שהרעיון הוא להקל על העומס וכן לעשות שירות שיש לו גם אוסף תכונות עם היבט עסקי לטובת הנהגים".

בועז ממו, מנכ"ל אקומושן: "אני גר בתל אביב ואני לא משתמש ברכב פרטי. נראה שהעתיד הוא רכב אוטונומי עם שירות תמיכה, כמו בגוגל או כפי שאמרו כאן בוויז. בסופו של דבר אנשים רוצים רכב שייקח אותם ממקום אחד לאחר. ושיהיה נוח".

חנן פרידמן מוסיף, כי "השוק אמנם מתקשה לחבור אחד לשני., אבל אנחנו מצליחים לאט לאט ליצור את החיבור הזה. זה יקל עלינו כלכלית, יקל עלינו בכבישים. צמצום התנועה בכבישים מאוד חשוב. הנושא של איכות הסביבה מאוד משמעותי ולא מדברים עליו מספיק. רואים שכולם מגלים התעניינות בטכנולוגיות שיתוף ומידע. הנושא של הנהג האוטומטי - אני לא חושש ממנו. כי אין דרך אחרת. בזכות זאת שאנחנו מדינה הקטנה היכולת שלנו להפעיל תחבורה שיתופית הוא הרבה יותר קל. כולם מכירים את כולם. אני מאמין שגם במערכות האוטונומיות יהיה צורך בשיתוף".

טכנולוגיית מימן, שנכנסת בהדרגה ליצרניות, לא גזלה נתח ניכר מהדיון אך זכתה להתייחסות בעקבות שאלה מהקהל: "מדובר בסופו של דבר במכונית חשמלית. הסיפור המרכזי הוא איך אתה משתמש בחשמל בצורה אפקטיבית? הטכנולוגיה של תא דלק היא יעילה יחסית, אבל היא לא בהכרח בלעדית. תא דלק הוא מסלול יציב. אבל לא היחיד".

בארץ ישנן 300-400 חברות הזנק בתחום רכב, אומר בועז ממו מאקומושן. ומוסיף כי רק לשם השוואה, ביחס לעולם עשינו 10 מיליארד דולר בשנה באקזיטים ו-IPO סביב הנושאים האלו. "כל הזמן רואים עוד ועוד חברות בתחום".

עדכון אחרון: 13:02

עולם פרסום הרכב הוא מנוע צמיחה משמעותי לכל יצרן או יבואן. אם בעבר כל ענף הפרסומות היה מתמודד על מרחב מחייה בעתון המודפס, אסטרטגיית השיווק נעה כיום בכיוון אחד בלבד - רשת האינטרנט. בין אם זה בפייסבוק או באינסטגרם, כל כלי מקוון הוא נשק לגיטימי להביא את הלקוח למוצר.

ערן גוטדנקר, סמנכ"ל שיווק ומכירות וואלה!!NEWS: "עשינו מהפך רציני בכל מה שקשור באתר שלנו, ובנינו אולפן שקוף ובסך הכול הכיוון של וואלה! ברור - ההתמקדות היא בתחום של התוכן. בווואלה! הטמענו מערכות שבכל זמן נתון יש לנו שלוש שכבות מידע על הגולש. מה בעצם הוא מחפש. בתוך זה עשינו הרבה תחת מעטפת של וואלה פלוס, ושיווק התוכן שלנו מכיל הרבה פתרונות ללקוח. זה ערך מוסף".

עוד אומר גוטדנקר, "אני חושב שמסביב, המספרים משקפים את מה שקורה בעולם בענף הפרסום הדיגיטלי. בארץ הוא יחסית קטן לעומת העולם ואנחנו בפיגור גדול. הייתה למשל השקה של אופל השנה שבגרמניה שמו את כל התקציב באינטרנט והאפקטיביות הייתה טובה יותר, ובתקציב נמוך יותר. ההסתכלות על הדיגיטל היא הסתכלות של ביצועים. בסופו של דבר שמפרסמי רכב בארץ משקיעים פרסום באינטרנט מודדים אותו בביצועים טהורים. אינטרנט הוא מדיד. מה שעושה את ההבדל במשתמשים הוא בתוכן. בארה"ב לדוגמא משתמשים המון בתוכן - פורד הכפילו השקעה בתקציב דיגיטל. התוכן מאפשר לייצר DATA. בנוסף לזה, אפשר לייצר מאגרי מידע גדולים שתורמים לספקי תוכן אחרים. ואני יודע להגיד שמישהו אצלי באתר מחפש לקנות רכב בזמן נתון לפי חתך סוציו-אקונומי מסוים".


אופירה אבישי, סמנכ"לית תקשורת שיווקית בטויוטה: "בעצם העולמות מתחברים. ענף הרכב הוא יחסית זהיר בשיווק, אבל בתקופה שאני נמצאת עובר משהו. היום לקוח רכב מגיע לאולם התצוגה מוכן - עם שתי אופציות. אז מי שלא יהיה שם פשוט לא יהיה במשחק. זה גם לא פשוט ודורש הרבה מאוד עבודה ומשאבים. אנחנו נהפכים לאנשי טכנולוגיה וצריך לצאת מאיזור הנוחות. וכן, מגייסים טאלנטים גם".

עדכון אחרון: 13:54