פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      רכב צמוד מהעבודה – סוכריה חמוצה

      עובדי הייטק משלמים שווי שימוש גבוה מאוד על מכוניות צמודות והמעסיק אינו מסבסד עבורם דבר מלבד שירות שגרתי. "עובד שטווח נסיעותיו השנתי אינה עולה על 25 אלף קילומטר, יפסיד כסף אם יבחר לחדש את עסקת הליסינג התפעולי"

      מכוניות (ShutterStock)
      (אילוסטרציה: Shutterstock)

      "את הטבות המס שקשורות ברכב צמוד ממקום העבודה צריכה מדינת ישראל לחסל לחלוטין", כך נכתב לאחרונה בדו"ח החצי שנתי של ארגון ה-OECD. המלצה זו מתבססת על טענה פופוליסטית, שחיציה מכוונים כרגיל למטרה קלה: עובדי ההיי-טק המחזיקים ברכבי ליסינג. כאילו לא די בשווי השימוש השערורייתי שמשלמים כיום נהגי הליסינג (2.48% משווי הרכב), ממליץ ה-OECD להגדיל עוד יותר את המיסוי הקיים. אין גבול לניתוק ולניצול.

      את הדרישה המופיעה בדו"ח מנמקים ב-OECD בטענה שגורה: לכאורה, נהגי הליסינג מנצלים סבסוד בדמות נסועה בלתי מוגבלת במימון המעסיק, וזה מתמרץ אותם לחרוש את כבישי הארץ מצפון לדרום בכל ימות השבוע, לזהם את המדינה בתוצרי בעירה ולמנוע ממנה הכנסות משמעותיות ממיסים. את הטענה הזאת תומכים כלכלני ה-OECD בנתונים שמפרסם הלמ"ס, והמראים כי היקף הנסיעות של רכבי ליסינג גבוה משמעותית מזה של רכבים פרטיים.

      אלא שהטענה שהמעסיק מסבסד את נהגי הליסינג היא שגויה ומטעה: המעסיק אינו מסבסד את נהגי הליסינג. כל עלויות השימוש ברכבים ממומנות על ידי העובדים עצמם. חברת הייטק המחזיקה צי רכבי ליסינג גדול מעניקה לעובדים בעיקר שירות, שכיום כבר אין בו כל הטבה כספית. התשלום החודשי שגובה המעסיק מהעובדים כבר מגלם בתוכו את עלויות הדלק לפי היקף הנסועה האמיתית הממוצע בקרב נהגי הליסינג בארגון, ולכן אין בו כל הטבה חבויה לעובד.

      לאחרונה ערכנו בהייטק-זון בדיקה מעמיקה, במסגרת ניתוח שנתי של התמורות בתחום התחבורה. מהנתונים עולה כי נהגי הליסינג מקרב ההייטקיסטים משלמים בשורת הנטו סכום ממוצע של 4,200 ש"ח בגין עלות השימוש ברכב, וזה כולל בתוכו את המס בגין שווי השימוש.

      לשיטת ה-OECD, עובדי ההיי-טק חורשים מידי יום את כבישי הארץ לצורך ביצוע נסיעות פרטיות/ בפועל, שיעור ההיטקיסטים שעושה שימוש פרטי יום יומי ברכב ממקום העבודה - נמוך. ולא בכדי, עובד ההייטק הממוצע מבלה את מרבית השבוע בישיבה במשרד. והרי גם אם רכב הליסינג משמש את העובד לנסיעה משפחתית לאילת פעם בשנה, בכמה כבר תגדיל נסיעה כזאת את היקף הנסועה השנתית?

      סוחר רכב (ShutterStock)

      ליסינג תפעולי כבר לא אטרקטיבי

      אך רמת הניתוק של כלכלני הארגון מהנעשה בתחום הליסינג בראי עובדי היי-טק, אינה תמה בכך. במהלך השנים האחרונות אנו עדים לירידה מתמשכת ועקבית בשיעור העובדים שממשיכים לחדש את עסקאות הליסינג התפעולי, והסיבה לכך ברורה - הירידה בכדאיות עד לכדי הפסד כספי משמעותי בגובה של אלפי שקלים בשנה. כיום, עובד שטווח נסיעותיו השנתי אינה עולה על 25 אלף קילומטר, יפסיד כסף אם יבחר לחדש את עסקת הליסינג התפעולי. העובדה כי רבים מעובדי ההייטק בחרו לוותר על המנעמים המסוימים שכרוכים בעסקת ליסינג תפעולי, נובעת מחישוב כלכלי טהור וברור ומההבנה כי החלופות שקיימות כיום בשוק, משתלמות הרבה יותר.

      יש להבחין בין רכב המשמש לעבודה לבין רכב צמוד

      הדיסנאיפורמציה אינה תמה בכך: על פי נתוני הלמ"ס מ?2014 מכונית ליסינג נוסעת 30.6 אלף ק"מ בממוצע, זאת לעומת 14.5 אלף קילומטרים לרכב בבעלות פרטית. בפועל, הבעיה בחישוב הזה היא כי הסטטיסטיקאים משקללים את הנתון בלא שהם מפרידים את אלו שהרכב משמש אותם לצורך ביצוע יום יומי של מטלות העבודה, לאלה המסתייעים ברכב כדי להגיע לעבודה. אין ספק כי ההתייחסות לקבוצה כמקשה אחת חוטאת לאמת ומעוותת את המציאות. חשוב להבין כי הממוצע שמפרסם הלמ"ס לרכבי הליסינג כולל בתוכו גם רכבי צמודים לצרכי עבודה. אך האם דין רכב המשמש טכנאי של בזק או הוט וגומע 50,000 או 60,000 ק"מ בשנה כדין רכב המשמש את עובד ההייטק לנסוע בעיקר הלוך וחזור אל מקום העבודה?

      הבה נודה על האמת, המדינה מכורה למס שווי השימוש וכל רעיון בדמות שינוי במדיניות המיסוי והמרתה בחיוב על פי נסועה- לא באמת יבשיל וייושם בפועל. המדינה התרגלה לקבל על מגש של זהב את המיסים שנגבים ללא כל מאמץ וכל הצהרה של פוליטיקאי כזה או אחר על רפורמה קרובה אינה יותר מאשר מס שפתיים ובעיקר ניסיון להוליך שולל את הציבור עם רפורמות סתומות ותקועות.

      עדיף כי מקבלי ההחלטות יצדיקו את האמון שניתן להם ואת השכר שאנו משלמים להם באמצעות מציאת פתרונות תחבורה יעילים. אין כל סיבה שבשנת 2015, עובד שמגיע ממודיעין לאיזור התעשייה ברעננה ייאלץ לעשות זאת ברכב פרטי אם אינו רוצה להשחית שעתיים מחייו על נסיעה בתחבורה ציבורית מקרטעת. ההתנכלות השיטתית לעובדי ההייטק שנמנים על המגזר שנחשב לאחד מקטרי הצמיחה המשמעותיים של המשק הישראלי - מקוממת. אך מדובר על קורבן שקל להתעמר בו. נראה אותם מצליחים לפגוע בכיסם של הוועדים הגדולים במשק ולא בכיסם של "החננות" מצומת רעננה.

      הכותב הוא מנכ"ל משותף במועדון הצרכנות "הייטקזון", שעורך בימים אלו את מבצע שבוע הרכב.

      עוד הרבה חדשות בוואלה! רכב

      לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל