פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      האם אזרחים שדרסו מחבלים ומנעו פיגוע, זכאים לפיצוי על הנזק?

      לאחרונה אירעו מספר מקרי טרור שבהם אזרחים דרסו עם רכבם את המחבלים המפגעים כדי למנוע מהם לפגוע באחרים. הדבר אולי זיכה אותם בתעודת הוקרה, אבל מי ישלם על הנזק לרכב? וגם, האם המחבל יכול לתבוע אתכם בחזרה?

      מחבלת שנוטרלה בכניסה לחטמ"ר שומרון, נובמבר 2015 (מערכת וואלה! NEWS , TPS)
      דרסת את המחבלת כדי למנוע ממנה לבצע פיגוע דקירה (צילום: TPS)

      גרשון מסיקה חזר אל הכותרות בשבוע החולף, אבל אל בשל תפקידו הציבורי (לשעבר), אלא לאחר שגילה תושייה וסיקל פיגוע לאחר שניסה לדרוס ברכבו מחבלת מפגעת ולנטרלה לפני שהספיקה לפגוע באזרחים וחיילים. מסיקה ואזרחים כמוהו יזכו ככל הנראה בתעודת הוקרה על פועלם מצד המשטרה, אך כאן עולות שאלות מעניינות מצדו של החוק היבש: האם דריסת המחבל, גם אם מתוך המטרה לסכל פיגוע, תאפשר לנדרס לתבוע את דורסו במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים? ושנית, במידה ונגרם לרכב הדורס נזק, מי ישלם על הנזק? התשובות לשאלות אלה, עלולות להפתיע אתכם.

      דריסת מחבל מוגדרת כתאונת דרכים?

      פנינו ראשית אל ספר החוקים כדי לבדוק כיצד ניתן להגדיר מקרה של דריסת מחבל מפגע מתוך מטרה למנוע פיגוע. סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הינו סעיף ההגדרות והוא קובע ש"תאונת דרכים" הוא מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". מסעיף זה אנו למדים שאירוע דריסה בו נגרם נזק גוף למחבל עונה באופן בסיסי להגדרה של תאונת דרכים ולכאורה, הנדרס רשאי לתבוע את הנהג וחברת הביטוח שלו על נזק הגוף שנגרם לו בתאונה.

      לכאורה מדובר בתוצאה אבסורדית. אולם המחוקק היה ער לבעייתיות שיכולה להתעורר ממקרים כגון אלו ועל כן קבע בסייפא של אותו סעיף: "ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי".

      ולכן, במקרים כאלו, בהם הנהג דרס את המחבל כדי לסכל פיגוע, הוא עשה מעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו של המחבל. כאשר הנזק נעשה במתכוון, קבע המחוקק חד משמעית שהאירוע אינו נכנס לגדר חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ועל כן אותו מחבל לא יהיה זכאי לתבוע את נזק הגוף שנגרם לו במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד).

      אולם האם הדבר מונע ממנו לתבוע מכוח חוק הנזיקין? סעיף 8 לחוק הפיצויים קובע כי מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על ידי אדם אחר במתכוון. כלומר, במקרים בהם האירוע אינו עונה להגדרת תאונת דרכים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, רשאי הנפגע (המחבל), לכאורה, לתבוע את הנהג הדורס על הנזק שנגרם לו על פי פקודת הנזיקין. במקרה זה, לכאורה, חשוף הנהג אשר בא לסכל פיגוע לתביעה בשיעור מאות אלפי שקלים מטעם המפגע.

      אולם לסיכום שאלה זו, נציין שבית המשפט לא ייתן יד למקרה שכזה ולא יכיר בתביעה כזו, אלא אם יצליח המחבל להוכיח שלא בא לפגוע באזרחים ולא בא לבצע פיגוע ואירוע הדריסה אירע במכוון מצד הנהג ללא כל מעשה מצדו.

      מי ישלם על הנזק? חברת הביטוח תנסה להתחמק

      אז המחבל לא יצליח לתבוע אתכם על שפגעתם בו, שכן הוא התכוון לבצע פיגוע. אבל מה על הרכב שלכם שניזוק כתוצאה מדריסת המחבל? מי ישלם על הנזק שנגרם לו? המחשבה הראשונה היא שביטוח מקיף אמור לכסות גם נזק שנגרם לרכב עקב אירוע של סיכול פיגוע. האומנם? לא בהכרח, שכן פוליסת הביטוח המקיף נועדה לכסות נזק לרכבו של אדם, אך גם לפוליסה הזו סייגים רבים, שהרלוונטי במקרה זה הוא "אם נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי מי מטעמו במתכוון, פטור המבטח מחבותו".

      במקרה של דריסה של מחבל מפגע, אין ספק שהנהג גרם לתאונה במתכוון, שהרי הוא רצה לסכל פיגוע ולכן דרס ביודעין את המחבל. במקרה כזה, באה הפוליסה התקנית ואומרת שחברת הביטוח תהיה פטורה מתשלום עבור הנזק. לכאורה, תוצאה אבסורדית. הנהג שלנו בא לסכל פיגוע ונותר עם נזק לרכבו שחברת הביטוח פטורה מתשלום? כן.

      בית המשפט העליון נדרש לסוגיה דומה לפני שנים רבות ובהחלטה שספגה ביקורות רבות נקבע שכאשר המבוטח גרם לתאונה במתכוון בשביל לזכות בתגמולי ביטוח, אזי חברת הביטוח פטורה מתשלום, אבל במקרים בהם פעל המבוטח במתכוון, אך לא בשביל לזכות בתגמולי ביטוח לא ניתן יהיה לפטור את חברת הביטוח מתשלום. כאמור החלטה זו של בית המשפט העליון ספגה ביקורות רבות ולא בטוח שכיום הפסיקה הזו תעמוד איתן.

      המשמעות היא שכיום ישנו חוסר וודאות במקרה זה. חברות הביטוח יודעות כי במקרה של חוסר וודאות ידן על העליונה שכן להן המשאבים להתמודד עם אותו נהג בכל הערכאות עד לפתחו של בית המשפט העליון. לנהג שלנו לא תמיד יש את המשאבים והיכולת להתמודד איתן והתוצאה עלולה להיות התחמקות של חברות הביטוח מתשלום על תיקון הרכב, כאשר זה שמש לדריסת מחבל ומניעת פיגוע. ומה זה אומר על מר מסיקה? שיתכן שיאלץ לשאת בעצמו בעלות תיקון הרכב שלו אשר שימש אותו למניעת פיגוע והצלת חיי אדם.

      *תודה לעו"ד טל זהבי, מומחה לדיני נזיקין על הסיוע בהכנסת הכתבה.

      עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב

      לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל