פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שערוריה: קו העצירה היה מחוק, החייל נתבע על לא עוול בכפו

      חייל הואשם כי לא עצר לפני קו עצירה באזור אורים, אך במהלך הדיון התברר כי התביעה הצבאית נמנעה מלהביא לבית המשפט את תיק הראיות, שכן במקום ביצוע העבירה אין סימונים תקינים על הכביש. סנגורו: "לא ברור כמה חיילים הורשעו במהלך השנים בגין ביצוע העבירה במקום המסוים"

      כביש (ניר בן טובים , דניס קניאזיוק)
      אזור העבירה המיוחסת. קו העצירה קרוב לכניסה לצומת, אין הסימן אינו ברור בכלל (צילום: דניס קניאזיוק)

      כנגד הנאשם, חייל בקבע, הוגש כתב אישום בגין אי ציות לתמרור עצור. בהתאם לעובדות שמפורטות בכתב האישום, בתאריך 21/05/15 בצומת אורים, נהג הנאשם מכוון צאלים לכוון אורים ברכב צבאי ולא עצר את רכבו טרם הכנסו לדרך החוצה ובהגיעו לקו העצירה לא עצר את רכבו כנדרש. לרוע מזלו של החייל, ארבה לו שוטרת צבאית בדרגת סרן ששימשה בתאריך התאונה כמפקדת המשטרה הצבאית באורים.

      הקצינה העידה לצורך ההבהרה, כי זו אינה מכמונת התמרור הראשונה שעשתה במהלך תפקידה בשירותה הצבאי כי אם אחת מתוך מאות.

      לכאורה, מדובר על תיק בו ההרשעה היא וודאית, כל שצריך על מנת לגרום לכך הוא להביא בפני בית המשפט את העדות של השוטר הצבאי אשר אכף את העבירה. נטיית בית המשפט היא להאמין כי בניגוד לנאשם שמבקש להחלץ מאימת הדין, לתביעה אין אינטרס להאשים חייל מסוים בביצוע עבירה שלא ביצע, וזאת כאמור במידה ואין ראיות שוסתרות את עמדת התביעה - אז עדות יש גם יש.

      במהלך הדיון, העידה הקצינה בבטחון רב כי הנקודה בה ביצעה את האכיפה הינה תקינה ומאושרת – היא חתמה על תקינותה ואת חתימתה אישרה קצינה בדרגת סא"ל.

      לדבריה, קיימת חובה לעצור לפני ובסמוך לקו העצירה שאינו נקבע באופן שרירותי. התובע הצבאי הסביר לבית המשפט כי השוטרת התמקמה במקביל לתמרור ולדבריה "הגיעו שני רכבים לצומת, כאשר רכבו של הנאשם היה הרכב השני. העדה ציינה בעדותה כי הרכב הראשון עצר בקו העצירה ולאחריו עצר רכבו של הנאשם. כאשר הרכב הראשון חצה את הצומת, הנאשם החל בנסיעה ולא עצר פעם נוספת".

      הביאו אליי את הראיות

      הרשעה בדין מצריכה מהתובע לשכנע את בית המשפט באמצעות הבאת ראיות מוצקות כי הנאשם אכן ביצע את העבירה. אולם במקרה המסוים, במהלך הדיון עלתה הסוגיה של קיומו של הקו, אשר היה מוטל בספק.

      לפיכך, בשעה שהעידה הקצינה כי יש תיק ובו ראיות שמתעדות את הקו היטב, היה מצופה מהתביעה להגיש את התיק, על כל מסמכיו ובכלל זה גם את הצילומים שבו, ככל שהם קיימים לבית המשפט, על מנת להגיע להחלטה צודקת ומבוססת. אך היא נמנעה מלעשות זאת. ייתכן כי בשל העובדה שבמועד התאונה, כלל לא היה מצויר על הכביש קו עצירה נראה לעין? או במילים אחרות וכפי שטען בא כוחו של הנאשם, עו"ד אלירן בלוטמן ממשרדו של אלעד שור, מומחה לדיני תעבורה, "זה לא שיש קו עצירה מבלבל או דהוי או לא בולט מספיק - אין קו עצירה".

      הנאשם הציג לבית המשפט צילום בו קשה עד בלתי אפשרי לראות כי יש שם קו עצירה, אך לדברי בא כוחו, התביעה נמנעה מלהביא את התיק לבית המשפט על מנת שיתרשם "זה מחדל. תפקידה של התובעת זה להגיע לחקר האמת . אם יש ראיות שיכולות לשפוך אור על המקרה והיא נמנעת מלהביאם , הפסיקה אומרת שיש לפרש זאת לטובת הצד שכנגד".

      אז היה קו עצירה או לא היה? במסגרת הכרעת הדין כותב השופט כי השוטרת בחקירתה הראשית "וידאה שקו העצירה אינו בלוי ונראה לעין" אולם, כאמור, בתמונות שהביא הנאשם נראה כי אין קו עצירה , אולי בעבר היה, אך נכון למועד האירוע, לא ניתן להבחין בו.

      הכרעת הדין

      בסופו של יום, קיבל השופט את עמדת הסנגור, וכתב "שעולה מהתמונות הנ"ל שבצומת קשה מאוד, ואף לא ניתן, לראות את קו העצירה".

      עו"ד בלוטמן מציין כי היה כאן ניסיון של התביעה הצבאית לבסס האשמה של חייל על ידי עדות מלאת סתירות של קצינה תוך המנעות מהבאת ראיות אשר יכולות להפריך את גרסתה. הקצינה מעידה כי בכל חצי שנה היא עוברת על כל הנקודות ובודקת כי התמרור נמצא במקום ברור לעין והוא לא מוסתר ובמידה ויש קו עצירה, מתפקידה לוודא שהקו לא בלוי ונראה לעין.

      אין ספק שבמקרה הזה היא לא ביצעה את תפקידה וייתכן בהחלט כי חיילים רבים הואשמו והורשעו על לא עוול בכפם. ככלל, מוטב כי כל נאשם בין אם חייל ובין אם אזרח, יפעל ויצלם את זירת האירוע בכל מקרה בו הוא סובר כי הדו"ח ניתן לו שלא בצדק. רק כך יתאפשר לנאשם להדוף את גרסת השוטר , לבטח אם הוא מציגה בפני בית המשפט באופן שנראה לכאורה אמין וחסר פרצות".

      עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב