השוואתי פרמיום: ב.מ.וו X3 מול וולוו XC60 מול לנד רובר דיסקברי ספורט

שיירתנו דהרה בכביש 3199 המסתלסל מערד למצדה, במהירות שכמותה לא נראתה מאז ימי הורדוס. כאשר ירדנו מהכביש אל שבילי המדבר, הגיע זמנם של הקרוסאוברים להשתנק בתדהמה; שטח? אנחנו?... רכבי המבחן אינם הדובדבן בקצפת היצרנים; ל-ב.מ.וו יש את X4, X5 ו-X6, לוולוו יש את XC90, וללנד-רובר יש דיסקברי 'אמיתי' וריינג' רובר.

מחיריהם של גיבורי המבחן גבוהים, אך לא שערורייתיים – X3 עולה 382,500 שקל, XC60 עולה 419,900, ודיסקו-ספורט עולה 439,000 שקלים. לא הצלחנו לצרף למבחן את אודיQ5 (3.0 ליטר טורבו 354 כ"ס, 422,700 שקלים), נבחן אותו בקרוב. המחירים מכתיבים רף ציפיות תובעני ובלתי מתפשר, והשאלה שעמדה לפנינו לא הייתה רק דינמית ומוטורית. מי שמשכיב 400 אלף שקל מצפה לקבל גם איכות ופינוק, נ?ראו?ת ומוניטין, שיגרמו לו לרשום את הצ'ק.

X3 נולדה ב-2003 ורכב המבחן הוא דור שני שהוצג ב-2010. למבחן בחרנו ב-28i המפוארת ביותר, חמושה במנוע 2.0 ליטר כפול מגדשים 245 כוחות סוס, עם תיבת 8-הילוכים. ה-XC60 נולדה ב-2008, ואת ה-6T קיבלנו בגרסת R-Design המפוארת ביותר, חמושה במנוע בנזין 3.0 ליטר טורבו, 6 צילינדרים ו-304 כ"ס ברגל ימין, 6-הילוכים. דיסקברי-ספורט הוא הצעיר שבחבורה; בגרסת HSE הוא מתהדר במנוע 2.0 ליטר טורבו 240 כ"ס, תיבת 9-הילוכים.

בפלח השוק בו אנו עוסקים, לעיצוב החיצוני יש חשיבות עצומה. X3 מהווה שכפול גנטי של השושלת המשפחתית; גם בעיניים חצי עצומות תזהה את ה-DNA האגרסיבי של סדרה X עם שבכת הכליות הקדמית, כונסי אוויר מרושעים, פנסי ישבן טרפזואידים, עם קו מותניים המתרומם לאחור. הופעתו האגרסיבית של רכב המבחן מודגשת על ידי צמיגים אחוריים רחבים מהקדמיים; מלפנים הוא נועל צמיגי 245/45R19, האחוריים הם 275/40R19 רחבים ונמוכים יותר. שוני זה מתאפשר מכיוון שהצמיגים הם Run flat ואין בכלל גלגל רזרבי. יש בסידור זה בעיות עליהן נדבר בהמשך, אבל הוא מעניק הופעה קשוחה וספורטיבית. לטעמנו, ה-BMW הוא הרכב היפה ביותר במבחן. קלאסה!

וולוו T6 נראה בסדר גמור, אלגנטי ומכובד; הוא הכי 'רכב מנהלים' מתוך השלושה, החרטום שלו לחלוטין "וולוו" וכך גם הירכתיים הנושאים יחידות תאורה אנכיות ואופייניות. קו המותניים יורד לכיוון החרטום, בסגנון כאילו-קופה; ה-XC60 נאה ואלגנטי, אבל הוא לא הפעים את ליבנו. בסעיף העיצוב החיצוני תיאלץ וולוו לחלוק את המקום השני עם דיסקו-ספורט.

הדיסקברי נראה יותר פרילנדר-3 מאשר דיסקברי (מה שדי נכון, לעצם העניין), כאילו לא החליט אם לשמר את ה-DNA הזוויתי של אבותיו, או להפוך לבועה אירודינמית על פי צו האופנה האחרון... הו?ר?ד מעל הדיסקו את הלוגו, ולא יהיה לך מושג אם זה מוצר יוקרה אירופאי, או מתחרה מלוכסן. עיצובו של הדיסקו אינו מעורר השראה אבל קשה למצוא בו פגם; יש להעריך את העובדה שבישבן מתחבאים שני מושבים נוספים (הדיסקו הוא 5+2 מושבים, וולוו ו-ב.מ.וו רק חמישה). חישוקי המגנזיום הבריטיים מקסימים, במכסה המנוע מתחבאת כרית אויר להגנה על הולכי רגל.

עוד מפריעה לי, מדבקת DISCOVERY הצמודה לחרטומו הרבוע... מה יש באוטו הזה שמצדיק את השם "דיסקברי"? רק יומרות מסחריות שאיני יכול לפסול אותן, אבל הן מעצבנות אותי. כמו ש-EVOQUE אינו ריינג' רובר, כך גם דיסקו-ספורט אינו דיסקברי כהלכתו. אין לזה חשיבות עניינית אבל ניתן לראות בהענקת כינויים אלה, סטייה מערכי המותג הבריטיים.

עבור לקוחות רבים בסגמנט, איכות, מרחב וגינדור תא הנוסעים, חשובים יותר מביצועי המנוע או אחיזת הכביש. בתא הנוסעים אתה מניח את ישבנך העייף, מפטפט בדרך מהמשרד, אולי זה המפלט היחיד מהמולת הילדים והמשרד? המכונית היא מקדש הפרטיות של הנהג המודרני.

תא הנוסעים של הב.מ.וו. אינו מהפכני אבל תנוחת הישיבה מצוינת, התצפית החוצה מלבבת, חומרי הדיפון נעימים לעין ואיכותיים, בז' בהיר ומאיר עיניים. אין ב-X3 תחושת מרחב גדולה אבל הרכב חובק אותך כמו קוקפיט מתוחכם, מעניק צירוף מצוין של מרחב, הידור, איכות ותנוחת נהג מעולה. לזאת ציפינו אבל הופתענו לגלות שגם מאחור, הב.מ.וו מעניקה מרחב גדול. הישיבה מאחור שקועה יחסית, אבל ה-3X יותר מרווחת מהוולוו – אם כי לא כמו הדיסקו המגודל. איכות הייצור של הב.מ.וו עדיפה על זו של הדיסקו והוולוו, שהשמיעו צקצוקים קלים מכיוון לוח המחוונים. גם כאן, מקום ראשון לב.מ.וו.

אילו היינו בוחנים קרוסאוברים פחות יוקרתיים, היה תא הנוסעים של הדיסקו לוקח את הקופה. למרות שהוא הקצר בחבורה, תא הנוסעים שלו מרווח ומרובע, עם קלף מנצח למשפחות ברוכות ילדים: 5+2 מושבים המכילים שלושה מבוגרים ועוד שני זאטוטים. ניתן להסיט את המושב האחורי קדימה-אחורה, וכאשר הוא מקופל – לרשותך מרחב הטענה עצום, לציוד מחנאות או העברת דירה. גם מלפנים יש מרחב רב וישיבה גבוהה למדי, אם כי לא כמו בדיסקברי 'אמיתי'.

אבל היום אנחנו במבחן 'פרימיום', והשימושיות פחות חשובה מהפינוק וההידור. בסעיף הזה ובתג מחיר הגבוה בחבורה, דיסקברי-ספורט אינו מצליח לעמוד בתחרות. מושבי העור הקדמיים נוקשים למדי, חומרי הדיפון של לוח המחוונים אינם מדיפים ניחוח יוקרה כמו של מתחריו (או אחיו הבכירים). גג השמש הענקי אינו נפתח, חבל. דיסקו-ספורט מאובזר ועמוס במסכי תצוגה וגימורים מהודרים אבל בהשוואה עם הפאר האלגנטי של הוולוו והב.מ.וו, הוא לא יכול להוביל. מקום שני לבריטניה.

יום המבחן הארוך הבהיר לנו כי מושבי ה-וולוו הם המרווחים והמפנקים ביותר בקבוצה; בגרסת R-Design תקבל כורסאות עור משובחות בסגנון מחלקה ראשונה, טובות משמעותית מאלה של המתחרים. גרסת R-Design מגיעה רק בריפוד שחור, דווקא הגרסאות הזולות יותר מגיעות גם ב-בז'. הישיבה מרווחת להפליא, תנוחת הנהיגה מצוינת. אבל תנוחת הישיבה נמוכה ומכלול המצלמות-רדאר במרכז החלון הקדמי, מגביל את תחושת המרחב והתצפית קדימה. מאחור מצאנו מרחב מצוין, אבל התחושה כמעט קלאוסטרופובית; הישיבה שקועה, הכורסאות הקדמיות חוסמות את התצפית החוצה. הנדסת האנוש של וולוו מצוינת, אבל לוקח זמן ללמוד את המתגים. תא הנוסעים השבדי נאלץ להסתפק במקום השלישי.

נזדקק לכתבה שלמה רק כדי לסקור את מערכות האלקטרוניקה, בידור ובטיחות. המתחרים עומדים ברמה דומה, עם יתרון לוולוו עקב מערכת City safety המתריעה בפני סטייה מנתיב, התקרבות לרכב מלפנים ובעיקר, יכולת אקטיבית לבלום את הרכב לקראת התנגשות במהירות עד 50 קמ"ש. רשמו לפניכם כי הבלימה האוטומטית פועלת במיטבה לקראת מכשול מתכתי, כמו מכונית; היא פחות אפקטיבית לגבי הולכי רגל, עצים או חומות בטון.

רוב הלקוחות לא י?מ?צו? לעולם את מלוא יכולות הכביש, אבל דבר אחד הם יודעים לעשות – ללחוץ על הגז. במשחק הזה, הוולוו פתחה מבערים והשאירה את כולם מאחור, עם מנוע 3.0 ליטר טורבו בשרני המספק 304 כ"ס ו-45 קג"מ. תיבת 6-ההילוכים אינה מדהימה אבל זה לא נחוץ, כאשר יש לך כל כך הרבה כוח. בשיוט מהיר הייתה הוולוו מלכותית ונחרצת, בעליות מערד לסדום היא נורתה מפניה לפניה בנחרת V6 מענגת, כייף גדול. היצרן טוען ל-9.3 ק"מ משולב לליטר בנזין, תשכחו מזה, כמובן! במבחן צרכה הוולוו יותר דלק מהדיסקו, פחות מהב.מ.וו. שוב הומחשה האמרה האמריקנית כי "אין תחליף להרבה נפח ויותר צילינדרים". מקום ראשון בביצועי מנוע-גיר, לשבדית הלוהטת.

נתוני היצרן גורסים כי ה-X3 מאיצה טוב יותר מה-וולוו, אבל זה לא מה שגילינו במבחני התאוצה, מעמידה ועד קצה המסלול; באופן עקבי נותרה הב.מ.וו מאחורי הוולוו, מקדימה רק את הדיסקו. מנוע ה-2.0 ליטר 4-בוכנות הגרמני נושם בעזרת זוג מגדשים, מגובה בתיבת 8-הילוכים זריזה ומתגמלת. הב.מ.וו לא הייתה הכי הזריזה, אבל היא ממש לא חילזון מנומנם; תגובת הדוושה והגיר מצוינת, אין מה להתלונן על ביצועי המנוע המבריקים שלה. במצב 'ספורט' היא מעולה, במצב ECO קצת אנמית לטעמנו. X3 הייתה החסכונית ביותר במבחן, 13.5 ליטר תיאורטיים על פי טענת היצרן. ב.מ.וו, מקום שני בביצועי מנוע.

גם דיסקברי-ספורט יודע להתנועע, אבל לא היה לו מה לעשות מול המנועים המבריקים מגרמניה ושבדיה. בכל מבחני התאוצה הוא נותר מאחור, מנוע ה-4 בוכנות שלו מתנשף לשמור על הקצב. תיבת 9-ההילוכים אפשרה לו לשייט ב-130 קמ"ש ב-2000 סל"ד רגועים (וולוו 2500, ב.מ.וו 2250 סל"ד) אבל כדי להישאר עם החבר'ה, הוא התאמץ יותר – צורך יותר דלק מהאחרים (9.6 ק"מ לליטר אופטימיים על פי היצרן, פחות מוצלח במבחן). בנהיגה יומיומית הדיסקו מהנה ומספק בהחלט, אבל הוא חייב להסתפק במקום שלישי בטבלת הביצועים.

רכבי המבחן המוגבהים, פחות יציבים ממקבילי הכביש הטהורים שלהם; לעולם תהיה X3 פחות זריזה מ- 340iנמוכה, אלו חוקי הפיסיקה. למרות זאת יודעים הקרוסאוברים לטרוף כבישים מפותלים בזריזות בלתי חוקית בעליל. לא תופתעו לשמוע שאת מרוץ הארנבות הובילה הב.מ.וו בפער גדול. ה-DNA הבווארי כולל יכולות ניהוג מצוינות, התנהגות ניטרלית, היגוי חד ומתגמל, בלימה מצוינת ונושכנית. לקראת כל קטע ספורטיבי התגודדו הבוחנים אל מול הב.מ.וו, כל אחד משתוקק לבלות איתה את הקטעים המהירים... הבווארית מעניקה הנאת נהיגה צרופה, מלווה בתחושת ביטחון גבוהה מאוד. תרמו לכך מתלים מוצקים וצמיגים נמוכי חתך; זה מצוין לנהיגה ספורטיבית על כבישים משובחים, את המחיר נשלם אחר כך בנוחות הנסיעה. בהתנהגות כביש וניהוג, עוד נוק אאוט רציני לטובת הב.מ.וו.

ה-וולוו הבורגנית גדולה ומתנודדת מכדי שתאיים על הגרמנייה, אבל השבדית הזאת לוהטת למדי. המתלים הרכים גרמו לה להרים גלגל אחורי כמו מיני קופר, אבל ה-XC60 תופרת כבישים בקצב רציני מאוד. המתלים רכים "אמריקניים" וההגה מעורפל ביחס ל-X3, אבל על הכביש הייתה הוולוו מהירה ורהוטה, מנועה הבשרני מקזז את מה שמפסידים המתלים וההיגוי. מקום שני לגטבורג.

פחות זריז על המסלול היה הדיסקו שסבל מתת היגוי בוטה. על המסלול זה לא נראה טוב אבל על הכביש הציבורי היה הדיסקו הרבה יותר טוב. הדיסקו-ספורט מאפשר נהיגה מהירה מאוד בכל מקום: המתלים שלו מצוינים, מעניקים שלווה גם בקטעי כביש משובשים. ההיגוי מוצק ואינפורמטיבי ולמרות הטיית המרכב, הוא מאפשר לזרום מהר מאוד בכבישים מפותלים. למרות זאת ובהיותו הגבוה ביותר בחבורה, הוא נאלץ להסתפק במקום השלישי.

אם חיפשנו DNA בריטי בדיסקו, מצאנו אותו במחלקת המתלים. המתלים הבריטיים מוצקים ונוחים כאחד, פשרה נהדרת בין שיכוך ראוי ונוחות נסיעה. יש לו זוויות גלגול מודגשות משל מתחריו אבל אהבנו את האיזון הסופי, ואת השקט השורר בתא הנוסעים. תנוחת הישיבה מלפנים ומאחור גבוהה ושלטת, זה רכב שנעים לטייל בו, הנוח בין רכבי המבחן. ניצחון ראשון לבריטניה.

ה-וולוו נוחה מאוד בכביש איכותי, אבל מתליה רכים משל האחרים. במהירויות חוקיות היא סופגת הכול בדממה אבל כאשר לוחצים עליה, היא מתחילה להיטלטל על גלי האספלט. היא רועשת יותר משני מתחריה, וגלגל ההגה מעביר לידייך את שיבושי הדרך, במידה מוגזמת. מקום שני בסעיף נוחות. הב.מ.וו בנויה לתלפיות אבל מתליה הנוקשים והצמיגים הספורטיביים, פוגעים בנוחות הנסיעה. במקום שהוולוו והדיסקו לא מרגישים שיבושי אספלט קטנים, ה-ב.מ.וו משדרת לישבנך כל סדק או אבן חצץ. על גדודיות היא מטלטלת אותך כהוגן, ה-X3 פחות נוחה מבין שלושת הנבחנות. מי שרגיש לנוחות הנסיעה יוכל לבחור בצמיגי 245/50R18 נוחים יותר, בפער לא גדול.

"מי יורד עם קרוסאוברים לשטח?", תשאלו אותי בוודאי. נכון, אף אחד. אבל היצרנים מתהדרים ביכולות השטח, ממנפים אותן בפרסומות... וגם אנחנו אוהבים לבחון גבולות, מאז היינו פעוטות בני שלוש. נהגנו כ-200 מטרים בשביל טרשי, ונסוגונו בבהלה – התחושה הייתה שבכל רגע אנו עלולים לפוצץ את צמיגי הכביש הדקיקים, ולאף רכב לא היה צמיג רזרבי בגודל מלא (שלא לדבר על ה-Run Flat של ב.מ.וו, רגישים להפליא ויקרים).

שבילי העפר של נחל סדום היו ראויים וסלחניים יותר, לשם כבר אפשר להיכנס עם מכוניות כאלה. לא היינו צריכים לנהוג יותר מ-300 מטרים כדי לגלות את עליונותו של הדיסקברי-ספורט; המתלים הבריטיים מתמודדים טוב יותר עם השביל, זוויות המרכב טובות יחסית, יש לו צמיגים בחתך 60 ואת מיטב האלקטרוניקה של לנד רובר. בלי להיות רכב שטח אמיתי, ה-ספורט יכול לקחת את המשפחה לטיולי שטח 'רך', ולחזור בלי נזקים של ממש.

הוולוו מסתדרת בשבילים לגמרי לא רע, מסתייעת בצמיגי 60 ובקרת משיכה טובה. ה-X3 מתאימה לשטח פחות מכולם – בקרת המשיכה טובה ומידית, מהלך המתלים לא רע, אבל נוקשות המתלים והחתך הנמוך של צמיגי ה-Run Flat מרגיעים אותך מיד – "מה עושה נערה כמותך במקום כזה"?, ישאל כל מי שיראה את הלימוזינות מעלות אבק בשטח. ניצחון שני לדיסקו-ספורט.

בסביבות 400,000 שקלים, גיבורי המבחן מחייבים ארנק רחב ותשוקה גדולה למכוניות. עם זאת, איננו יכולים שלא להתפלא על התפלגות המחירים. ההפתעה הגדולה היא שהב.מ.וו הוא הרכב הזול ביותר בחבורה... 382,500 שקלים זה הרבה כסף, אבל התמורה ראויה (הצמיגים האחוריים המורחבים הם אופציה ב-3,600 שקלים). הוולוו עולה 419,900 שקלים, סכום גבוה שגם לו ניתן למצוא הצדקה, אצל חובבי המותג השבדי.

מי שמטריד אותי הוא דיסקברי-ספורט העולה 439,000 שקלים, ומתקשה להציג תמורה מלאה למחיר – בכל הנוגע לסעיפי מינוע, עידון ופאר (ועוד לא דיברנו על HSE Luxury העולה עוד יותר). דיסקו המבחן עולה כ-15% יותר מה-3X וזה הריץ אותי לבחון את מחירי רכבי המבחן בצרפת ה?לו?מ?ת הטרור. גיליתי כי לא רק שהדיסקו HSE הוא הזול ביותר בצרפת, פער המחירים בצרפת (בין 56 ל-59 אלף יורו) מתפרש על 5% בלבד. התמחור של לנד רובר בישראל נראה תמוה למדי, מוגזם! גם חלפי הדיסקו יקרים משמעותית משל המתחרים (שגם הם אינם בדיוק 'מכונית לכל פועל').

חייב אני להודות כי למרות האמור לעיל – באופן אישי ובמחירים מאוזנים יותר, הייתי לוקח את הדיסקו הביתה. הוא מספיק מעודן ומאוד מהיר עבורי, נוח ושימושי, והייתי נהנה לנצל את יכולת השטח שלו. אבל אני לא מייצג את מה שפלח הקרוסאוברים-פרימיום-קומפקט מחפש. בכיוון ההפוך, מי שמחפש מכונית מנהלים קלאסית ואינו חושק בתדמית הספורטיבית של הב.מ.וו או המיצוב הסטיישני של הדיסקו, עשוי למצוא את מבוקשו בוולוו הבורגנית והמכובדת.

אבל בסופו של היום הענקנו את המקום הראשון לב.מ.וו X3. הבווארית הצטיינה כמעט בכל הקטגוריות, באופן מבריק ומענג מאוד. לרעתה נזקפת נוחות נסיעה נחותה מזו של המתחרות האחרות. זו מגבלה, אבל לא נחיתות קטלנית. ה-X3 אינה מגודלת כמו דגמי X הבכירים יותר; זה מקל את הרכישה עבור לקוחות שאינם רוצים להתבלט ולהיראות כוחניים מדי. כי לכן אנו שמחים להכריז על ב.מ.וו 3X כעל הקרוסאובר הטוב בין השלושה – וזה, עוד לפני שאנו מתייחסים למחירו האטרקטיבי.

במקום השני מתייצב דיסקברי-ספורט. לא הכי 'דיסקברי' וגם לא כל כך 'ספורט', הוא מציע חבילה מאוזנת והרפתקנית, מגו?ב?ה בנוחות נסיעה מעולה ושימושיות רבה – שלא לדבר על היכולת להסיע משפחה של 5+2. קשה לנו לקבל את הפער הגדול בין המחיר היומרני לבין תא הנוסעים שאינו מספיק עשיר ומעובד, ביחס למתחרים. אבל מבחינת חווית הנסיעה והשהות על הסיפון, דיסקברי ספורט הוא רכב ייחודי ומצוין, היחיד עם 7 מקומות ישיבה.

ל-XC60 יש את המנוע המעולה ביותר, כורסאות מרווחות ומערך בטיחות המתוחכם ביותר; אבל זה לא מספיק כדי לכסות על העיצוב הפושר, תחושת הסגירות בתא הנוסעים, רמת רעש גבוהה, והתנהגות לא מחודדת. XC60 T6 הוא רכב מנהלים מצוין ועבור מי שמסתייג מתחושת ה-Utility של הדיסקו, השבדי עשוי להיות בחירה טובה יותר, שתשמור אותו במקום השני.

עוד הרבה מבחנים חדשים בוואלה! רכב