כמעט 6 מליארד שקל, זה אומדן הסכום אותו מאבד בשנה המשק הישראלי עקב פקקי התנועה בכבישי הארץ, בעיקר בשעות ההגעה לעבודה. ובהנחה כי לא לא יחול בשנים הקרובות שינוי, הרי שאנו מדברים על הפסד כספי מצטבר בפרק זמן של חמש שנים שעומד על סכום דמיוני של למעלה מ-30 מיליארד שקל. ולא , לא צפוי שינוי לטובה בשנים הקרובות. וכן, יום אחד תקום וועדת חקירה שתבחן איך הגענו לחרפה הזו, שכל כולה תולדה של תכנון לקוי. לא כוח עליון, לא שיקולים מדיניים ובטחוניים שלכאורה הכתיבו בחירה מאולצת, אלא כאמור, הליכה בעיניים פקוחות לעבר התהום.
על הפיגור העצום בתשתיות התחבורתיות בישראל, נכתב כבר פעמים רבות. במחקרים של משרד התחבורה ובנק ישראל, וגם בביקורות של מבקר המדינה, נטען כי ישראל מפגרת בהתפתחות כבישיה ומסילותיה. אך נשאלת השאלה, מה מידת ההשפעה שיש לפקקי התנועה מבחינת הפסד שעות העבודה במשק? לצורך כך בחנו לאחרונה את הסוגיה.
כסף שנזרק
במסגרת החישוב לא כללנו את אובדן שעות העמידה בפקקים לאחר שעות העבודה, ולא בימי חופש, שבתות וחגים, אלא רק את אומדן ההפסד בתפוקה כתוצאה מעמידתם של נהגים בישראל בפקק בבוקר במשך שעה בלבד, ולא שעה וחצי, ולעתים גם שעתיים ואף יותר, כפי שנהגים רבים יוכלו להעיד. בבדיקה אף לא התייחסנו לעלות השימוש הנוסף בדלק בפקקים, להגברת הבלאי וכו'.
לצורך האומדן, יצאנו מנקודת הנחה כי 100 שקלים הינו סכום שמשקף את התוצר הפוטנציאלי של שעת עבודה במשק הישראלי. בנוסף, התבססנו על אומדן באשר לכמות כלי הרכב שנכנסים מידי יום לערים הגדולות. ולהלן התוצאות:
הערכות גורסות כי בכניסה לתל אביב עומדות כל יום 100,000 מכוניות במשך 60 דקות. לפיכך בכל יום אובדות 100 אלף שעות. בהנחה כי כל שעה שווה 100 ש"ח, הגענו לכדי אובדן של 10 מיליון שקל ביום.
בנוסף, בכניסות לירושלים עומדות בכל בוקר ולפני הצהריים בהערכה גסה כ-30,000 מכוניות. בסך הכל אובדות כך (ב-30 דקות של עמידה בפקק) 15 אלף שעות עבודה. בשאר חלקי הארץ (חיפה, הקריות, מטרופולין גוש דן, באר-שבע, אשדוד וכו(' מוערך מספר כלי הרכב, שעומדים 45 דקות בפקקים בשעות הבוקר, ב-100 אלף. הלכו עוד 75 אלף שעות עבודה.
לפיכך, אם סוכמים את סך כל שעות העבודה שירדו לתהום הפקק, מגיעים לכדי 190 אלף שעות. ערך שעת עבודה עומד על 100 שקל. כך מבוזבזים להם ביום אחד 47.5 מיליון שקל משעות עבודה אבודות. תכפילו ב 300 ימי עבודה בשנה ותקבלו סכום של 5 מיליארד ו 700 מיליון שקל.
למה שום דבר לא ישתנה בקרוב
ברגע שהפקקים עוברים את גבול 35-37 השעות פר נהג בשנה (או בערך 4.5 דקות עיכוב על כל נסיעה בכיוון אחד), חלה האטה בקצב גידול המשרות. והמצב בישראל גרוע בהרבה וחורג משמעותית מהרף הנקוב.
החישוב לא כלל את רכיב ההמתנה בפקקים לאחר הכניסה לערים, כאילו שכיום, לא נדרש פרק זמן של בין שעה לשעתיים, על מנת לחצות את תל אביב בשעות הצהרים מהקצה אל הקצה. המצב בערים הגדולות האחרות בישראל טוב רק במעט. המשמעות של העניין היא הפסד כספי נוסף של מיליארדים רבים.
וכאמור, אין שום סיכוי כי תחול הקלה בשנים הקרובות מהטעם כי את פירות ההשקעה בהשבחת שירותי התחבורה הציבורית אנו נראה בתקווה בעוד מספר שנים נכבדות. והרפורמות שמנסים לקדם במשק בדמות מס נסועה וכו' תקועות. ממש כמונו.
הכותב הוא מנכ"ל חברת עוקץ מערכות, שעוסקת באספקת פתרונות ממוחשבים בתחום כוח האדם ואזרח מוטרד שתקוע בפקק.
עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב