פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נהיגה בכביש הישראלי מסוכנת מפעילות הטרור

      המוות בדרכים אינו גזירה משמים והוא חמור בעשרות מונים מפעולות האיבה נגד ישראל. איך תיאבק ישראל בפגע? בעזרת אלקטרוניקה וחשיבה מעמיקה על הבטיחות

      תאונת דרכים בצפון הנגב, מכונית פרטית התנגשה במשאית. 04 בדצמבר 2015 (חטיבת דובר המשטרה)
      (צילום: חטיבת דובר המשטרה)

      בזמן שתשומת הלב הציבורית מופנית ל"אינתיפאדת היחידים", בכבישי ישראל מתחוללת טרגדיה שגובה מספר גדול לאין שיעור של הרוגים ופצועים. לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מתחילת השנה ניכרת הרעה דרמטית וכנראה אף חסרת תקדים בעידן הבטיחות המודרני: מה-1 בינואר ועד ה-20 בדצמבר נהרגו 345 בני אדם בתאונות, לעומת 319 הרוגים בכל 2014 ו-290 הרוגים ב-2012.

      עלייה של יותר מ-10% במספר ההרוגים לעומת התקופה המקבילה אשתקד וזינוק של כ-20% בתוך כשלוש שנים, הן תופעות חריגות - גם ביחס לניסיון העבר בישראל, ובוודאי בהשוואה למדינות מפותחות, שבהן נרשם שיפור עקבי במצב הבטיחות בעשור האחרון.

      בדיון שערכה מליאת הכנסת לפני כשבוע בעניין העלייה במספר ההרוגים בתאונות, שאל חבר הכנסת יואב בן-צור: "האם אנחנו יכולים לרחוץ בניקיון כפינו, להביט בעיניהן של המשפחות השכולות, של הפצועים ובני משפחותיהם, ולומר שעשינו את כל מה שיכולנו כדי שהן לא יהיו חלק מהסטטיסטיקה הנוראית הזו?".

      למרבה הצער, נראה שממשלת ישראל וחברי הכנסת אינם יכולים לענות בחיוב על שאלתו של ח"כ בן-צור. למרות השקעה של מיליארדי שקלים בהקמת תשתיות תחבורה, בתחום הבטיחות יש תכניות והצהרות רבות אך מעט מדי ביצוע.

      רק לאחרונה הגה משרד התחבורה תכנית שהוגדרה על-ידו כ"מהפכנית": המדינה תממן התקנה של מערכות בטיחות אלקטרוניות בכל המכוניות שיוצרו מאז שנת 2000. במשרד מעריכים שהתקנת מערכות הבטיחות תציל את חייהם של עשרות בני אדם מדי שנה. מדוע אם כן התכנית אינה מיושמת מידית, ובכך תורמת לעצירת ההידרדרות במצב הבטיחות? כמו במקרים רבים כל כך בעבר, מתברר שבין הצהרות והבטחות ובין יישום וביצוע יש פערים גדולים מדי.

      "למנוע כ-80% מתאונות הדרכים"

      ראש הממשלה ושר התחבורה חנכו את קו הרכבת אשקלון-באר שבע, 17 בספטמבר 2015 (פול צלמים , אליהו הרשקוביץ)
      (צילום: אליהו הרשקוביץ)

      "הממשלה אישרה פה-אחד את הצעתי לקדם תכנית להפחתת מספר הנפגעים בתאונות דרכים באמצעות מתן תמריצים לבעלי רכב, חדש וישן, להתקין מערכות בטיחות מצילות חיים", הסביר שר התחבורה, ישראל כץ, במליאת הכנסת בשבוע שעבר.

      לדברי השר כץ, התקנת שלוש מערכות יכולה להציל את חייהם של עשרות בני אדם מדי שנה: מערכת לבקרת סטייה מנתיב (LDW, ר"ת: Lane Departure Warning), מערכת שמתריעה על מרחק מסוכן מכלי רכב אחרים ומכשולים (FCW, ר"ת: Forward Collision Warning), ומערכת שמזהה הולכי רגל ומתריעה על קירבה מסוכנת.

      "התרעה מוקדמת של המערכות לנהג עשויה למנוע כ-80% מתאונות הדרכים", אמר השר כץ במליאת הכנסת, "לפי המחקרים, המערכות שקיימות עשויות למנוע חלק ניכר מהתאונות האלה, ולחסוך בחיי אדם רבים".

      עד כמה יעילות שלוש המערכות שמציע כעת משרד התחבורה להתקין ביותר מ-2 מיליון כלי רכב? מחקרים שנערכו בישראל ובעולם מצביעים על טווח רחב יחסית של יעילות פוטנציאלית, אך לפי סקירה שערכה פרופסור טובה רוזנבלום מאוניברסיטת בר-אילן "כל המחקרים... מצביעים על תרומה מובהקת וחד-משמעתית של השימוש במערכות אלה להפחתת תאונות הדרכים".

      בעניין זה ראוי לציין שהמועצה הלאומית לבטיחות בתעבורה בארה"ב (NTSB) - אולי גוף הבטיחות החשוב בעולם - פרסם לאחרונה המלצה חד-משמעתית: המועצה קראה ליצרניות הרכב להתקין מערכות להתרעה מפני התנגשות (FCW) והאיצה בממשל להנהיג מבחנים שייבדקו את יעילותן של המערכות. "מערכות התרעה... יכולות להפחית משמעותית את התכיפות והחומרה של תאונות חזית-אחור", קבע דו"ח שפרסמה המועצה במאי האחרון.

      אגב, שר התחבורה הבהיר שהבחירה בשלוש המערכות שנכללות בתכנית של משרדו נועדה, בין השאר, לעודד את התעשייה המקומית. בדבריו במליאת הכנסת בשבוע שעבר, אמר השר כי "הדבר שאנחנו כן יכולים להכניס אותו, ולצרף אותו כגורם שובר שוויון, (הוא) לקחת את הגניוס הישראלי... שפיתח ומוביל בעולם שיטות של מערכות התרעה שחברות הייצור הגדולות בעולם, יצרניות הרכב בעצם רוכשות את השיטות האלה, ואנחנו חייבים... לאפשר התקנת מכשירי התרעה שמצילים חיים".

      הממשלה אישרה, בתנאי (גדול) אחד

      נתיבי איילון, אוגוסט 2015 (מגד גוזני)
      (צילום: מגד גוזני)

      אישור הממשלה לתכניתו של משרד התחבורה, שניתן ב-1 בנובמבר, היה מותנה: מימון התכנית לא יביא לפריצת מסגרת תקציב המדינה. ובמלים פשוטות, משרד התחבורה ואגף התקציבים במשרד האוצר נדרשים לממן את התכנית ממקורות תקציביים קיימים.

      כדי למצוא מקור מתאים למימון התכנית החליטה הממשלה להקים צוות בין-משרדי, שבו יהיו שותפים נציגים ממשרדי התחבורה והאוצר. במשרד התחבורה כבר הציעו לממן את התכנית באמצעות ביטול הנחה מתוכננת בביטוח החובה, שמימונה מגיע מקרן ממשלתית שגבתה כ-1.5 מיליארד שקלים מיותרים מציבור הנהגים. אלא שהצעת משרד התחבורה אינה צפויה להתקבל באהדה במשרד האוצר, שכן שר האוצר, משה כחלון, כבר הבטיח לציבור הנהגים הנחה של מאות שקלים בביטוח החובה.

      חשוב לזכור שכבר כיום מציעה המדינה תמריצים להתקנה של מערכות בטיחות מתקדמות. רפורמה שיישומה החל ב-2013 מעניקה הטבות-מס ליבואני רכב שמציעים ללקוחות מערכות בטיחות אלקטרוניות ובהן אותן מערכות שמציע כעת משרד התחבורה להתקין בכל כלי הרכב שיוצרו מאז 2000. הטבות המס ניתנות גם לכלי רכב שמצוידים במערכות מקוריות וגם לכלי רכב שבהם מותקנות המערכות בהתקנה מקומית.

      לפי נתוני רשות המסים, מאז הונהגה הרפורמה ניכרת עלייה משמעותית בשיעור כלי הרכב שמצוידים במערכות בטיחות מתקדמות, אם כי שיעורם מכלל כלי הרכב החדשים עדיין נמוך (בין אחוזים בודדים ועד לפחות מחמישית, בהתאם לסוג המערכת). בנוסף, התמריצים משפיעים רק על שוק הרכב החדש, ולכן השפעתם על כלל צי הרכב הישראלי מוגבלת - ומכאן שגם תרומתם למצב הבטיחות בדרכים אינה משמעותית.

      דרך נוספת לעידוד התקנת מערכות בטיחות מתקדמות היא באמצעות מתן הנחות בביטוח הרכב. ואכן, חלק מחברות הביטוח מציעות הנחה למי שמתקין במכוניתו מערכת להתרעה על סטייה מנתיב (LDW) או קירבה מסוכנת לכלי רכב אחר (FCW). אולם, רבים מהלקוחות אינם מודעים לאפשרות של הוזלת פרמיית הביטוח באמצעות התקנת המערכות, וממילא ההטבה אינה משמעותית מספיק כדי ליצור שינוי התנהגותי בקרב הנהגים.

      גם תכנית עליה הכריז לאחרונה משרד האוצר, ולפיה תינתן הנחה בשיעור של 15% למי שיתקין את שתי המערכות, לא צפויה לשנות את המצב באופן משמעותי. התכנית של משרד האוצר נוגעת רק למי שמבוטחים בתאגיד ביטוח שמבטח שיעור קטן בלבד של נהגים ("הפול"), ולכן השפעתה צפויה להיות מוגבלת במקרה הטוב, וזניחה בתרחיש מציאותי.

      "חברות הביטוח צריכות לתת את חלקן"

      וולוו XC90, בקרת קרבה להולכי רגל (ניר בן טובים , יצרן)
      בקרת זהירות המזהה הולכי רגל ורוכבי אופניים (צילום: יצרן)

      מאחר שבמשרד התחבורה סבורים שמערכות בטיחות מתקדמות יכולות להציל את חייהם של עשרות בני אדם מדי שנה, נראה שאין ברירה אלא לקבוע שהתמריצים הקיימים אינם מספיקים. אמנם הטבות המס שניתנות ליבואני הרכב מעודדות התקנה של מערכות בטיחות בכלי רכב חדשים, אך ההטבות אינן משפיעות במישרין על הרוב המוחלט של הנהגים, שנוהגים בכלי רכב בני שלוש שנים ויותר.

      אגב, בכל הנוגע לקביעת הנחות בפרמיית הביטוח, כדאי לזכור דברים שאמר רק לאחרונה שר התחבורה: "חברות הביטוח צריכות לתת את חלקן", הבהיר השר כץ במליאת הכנסת, "כי זה יוריד את מספר התאונות. הן צריכות לתת התמריץ דרך הורדת הפוליסה".

      מתי אם כן תכנית משרד התחבורה צפויה להתממש? בתגובה לפניית וואלה!NEWS, אומר דובר משרד התחבורה, אבנר עובדיה, כי כבר בזמן הקרוב יוצגו בפני שר התחבורה חלופות שונות למימון התכנית. אולם, נראה שיחלוף עוד זמן רב עד שיוכלו נהגים ליהנות מפירות התכנית ולהתקין ללא עלות את מערכות הבטיחות המתקדמות.

      "משרד התחבורה יקפיד על הליך תחרותי ושוויוני בכל הנוגע להטמעת מערכות הבטיחות בקרב הנהגים", אומר דובר המשרד לוואלה!NEWS. "במהלך עבודת המטה של המשרד יגובשו דרישות החובה של המערכות, שיאפשרו ליצרנים נוספים לשווק את מערכות הבטיחות ובכך להגביר את התחרות בענף". עם זאת, במשרד התחבורה לא מפרטים בשלב זה מתי תצא התכנית לפועל, או אף מתי יאושר המקור התקציבי למימונה.

      וכך, בזמן ש-2015 מתקרבת לסיומה ועמה מסתיימת שנה קשה במיוחד בכבישים, נראה שלמדינת ישראל אין פתרון להידרדרות חסרת תקדים במצב הבטיחות. "כולנו מקווים ושואפים שבעוד שנה, בסוף 2016, נוכל להצביע על ירידה חדה במספר תאונות הדרכים ובמספר ההרוגים", סיכם ח"כ בן-צור את דבריו במליאת הכנסת בשבוע שעבר. "זה אפשרי וזה הכרחי, בתנאי אחד - בתנאי שנשכיל להבין שלא מדובר בגזירת שמיים, אלא שמוטלת עלינו חובת ההשתדלות להפוך על אבן אפשרית".

      עוד הרבה על נהיגה ובטיחות בוואלה! רכב