תביעות קטנות בנזקי רכב: נחיתותו של המבוטח הטירון

מבוטחים רבים שרוכשים פוליסת ביטוח צד ג' בלבד, ומעורבים בתאונה עקב רשלנותו של הצד השני, מוצאים את עצמם מתמודדים לבד עם השלכות הנזק: חברת הביטוח של הפוגע דוחה את פנייתם לפיצוי, וכמובן שהפוגע אינו משתף פעולה. לכאורה, האפשרות היחידה שעומדת לרשותם היא פנייה לבית המשפט לתביעות קטנות. ואכן, רבים פונים לאפיק זה וסבורים כי הצדק ייעשה ובית המשפט יפסוק להם פיצויים - אולם המציאות שונה, והדרך אל הצדק רצופה מהמורות שחובה להכיר בטרם יוצאים אליה.

כי זאת יש לדעת: במעמד הדיון שייקבע, יתייצב הצד הפוגע - אך הוא לא יהיה לבד: לצידו יעמוד נציג מטעם חברת הביטוח, מומחה בניהול תביעות 'פח אל פח' (תביעות בגין נזקי תאונה) ועתיר ניסיון בהדיפת תביעות. וכך, חרף נסיבות התאונה שמצביעות על רשלנות של הצד השני, מתקשה המבוטח להבין את השפה המשפטית והסוגיות המשפטיות שמועלות על-ידי נציג חברת הביטוח. בסופו של דבר, חוסר ההבנה והניסיון של המבוטח בפרקטיקה המשפטית משחקים לרעתו במקרים רבים. גם אם בית המשפט יקבע כי לנפגע מגיע פיצוי, גובהו יהיה נמוך משמעותית מזה שמגיע לו.

כך קורה, למשל, כאשר מדובר על תאונה בצומת, והמבוטח מגיש התביעה לא טוען כי נקט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים בטרם כניסה לצומת, בשל חוסר היכרותו עם תקנה 65 לתקנות התעבורה וההלכות שנקבעו בבית המשפט העליון. מנגד, מאחר שהצד השני מודע היטב להלכות אלו, סביר להניח שגם במקרה זה יפחית בית המשפט משמעותית מסכום הפיצוי, ולעיתים עד כדי מחצית מגובה הנזק.

הציפייה כי בית המשפט יאזן בין חוסר ההבנה המשפטית של המבוטח, לבין נוכחותו של נציג מיומן מטעם חברת הביטוח, מתבררת לעיתים כשגויה. בית המשפט פוסק בהתאם למכלול הראיות והעמדות שהציגו הצדדים במהלך הדיון, ואין זה מתפקידו להעלות מיוזמתו טיעונים כאלו ואחרים. זהו תפקידו של התובע ולא של השופט. עולה מכך, באופן אבסורדי, שדווקא לנציג חברת הביטוח יש שפה משפטית משותפת עם בית המשפט, בעוד שהמבוטח חסר הניסיון מתקשה לנהל שיח ענייני ותכליתי עם השופט.

לנוכח חוסר השוויון בין היכולות המשפטיות של שני הצדדים, עלולה להיות זאת טעות - ולבטח אם הנזק מוערך בסכומים גבוהים - להגיע לבית המשפט לתביעות קטנות, ולצפות כי השופט יקבל את התביעה רק כי מדובר במלחמה של דוד וגוליית. לפיכך, על-מנת לאזן בין הכוחות, עומדת לרשות הנפגע אפשרות להגיש תביעה לבית משפט השלום, והיתרונות הגלומים בזה בלתי מבוטלים.

ראשית, כאשר מדובר בתביעה שמסווגת כ'פח אל פח', מערכת בית משפט השלום מחישה את הטיפול בה, ומשך הזמן שיידרש לסיים את הליך הבירור יכול שלא יעלה על זה שבבית המשפט לתביעות קטנות. כמו כן, התיק ינותב לעבר שופט שמומחה בניהול תיקים מסוג זה. מבחינת המבוטח, אין כמעט סיכון: כאשר התביעה מתקבלת, הצד המפסיד הוא שיישא בהוצאות המשפט, לרבות שכר טרחת עורך הדין של התובע.

ד"ר עו"ד אסף ורשה, מומחה בדיני ביטוח ונזיקין, משמש כיו"ר ועדת תביעות רכוש ושיבוב בלשכת עורכי הדין.