רשלנותם של הולכי הרגל: שקועים בנייד ופורצים לכביש

על אף הקיטון המזערי בקרב הולכי הרגל שנהרגו אשתקד בתאונות דרכים, עדיין לא הפנימו המשוטטים כי התנהגותם הרשלנית בסמיכות לכבישים ומעברי החציה עשויה לגבות מחיר כבד מהנהגים על לא עוול בכפם. אולי כדאי להרים את הראשים מצגי הטלפונים החכמים

עו"ד וד"ר אסף ורשה
13/01/2016
טלפון סלולרי(צילום: ShutterStock)

אחת מהרעות החולות ביותר שקיימות על הכביש היא ההתהלכות חסרת האחריות של הולכי הרגל בעודם משוחחים בסמארטפון או עסוקים בו, כאשר הדבר האחרון עלי אדמות שנמצא בראשם באותה העת – זו חובת הזהירות שחלה עליהם כמשתמשים בדרך. מילא כי היה מדובר על נטיה אובדנית ללא השלכה על ציבור הנהגים, אך לא כך הם פני הדברים: בפועל, אף אם יתברר בסופה של חקירה כי התאונה נגרמה בעיקר בשל רשלנות הולך הרגל – הנהג כבר הסתבך: רשיונו נשלל מנהלתית, זמנו הושחת על התייצבות לחקירה, תיקון הרכב ונפשו חטפה זעזוע בשל התאונה בה היה מעורב.

מדובר על דפוס התנהגות שכיח ביותר, אך נדמה כי את משטרת ישראל הדבר אינו מטריד די הצורך. עובדה: רמת האכיפה כלפי הולכי רגל סוררים שחוצים כבישים ברשלנות, בין אם באור אדום ובין אם שלא במעבר חציה, וזאת תוך כדי עיסוקים רבים אחרים מלבד הפניית תשומת לב לנעשה בכביש – קטנה. כה קטנה, עד שנדמה כי לכאורה, יש כאן עצימת עיניים, גם מצידה.

יש כאן גם חוקים במדינה הזו

טלפון סלולרי. ShutterStock
טלפון סלולרי(צילום: ShutterStock)
עו"ד וד"ר אסף ורשה (צילום: יחצ)(צילום: מערכת וואלה!)
הנוכחות של השוטרים בקרבת מעברי חציה מינורית

אם מישהו שכח – זו העת להזכיר: תקנה 110 לתקנות התעבורה הקובעת כי "הולך רגל יחצה כביש רק לאחר שבדק את מצב התנועה בו ונוכח שאפשר לחצותו בבטיחות. אם יש בקרבת המקום מעבר חצייה או מקום מוסדר לחציה יש לעבור רק שם. בכל מקרה יחצה הולך רגל כביש במהירות סבירה ובקו ישר והקצר ביותר". אולם כאמור, יש את החוק, ויש את המציאות בשטח . מנתונים שפורסמו ע"י אור ירוק עולה כי 32.3% מכלל הולכי הרגל שנצפו בסקר שבוצע, חצו את הכביש באור אדום או שלא במעבר חצייה. בין הערים בהן הולכי הרגל מקפידים פחות על חצייה זהירה מהממוצע הארצי ניתן למצוא את ירושלים עם 35.4% מהולכי הרגל, אשדוד עם 37.5%, רעננה עם 37.7% ואום אל פאחם עם 35.3% מהתושבים שלא עמדו באור אדום.

הגיעה העת לצמצם את חוסר הסימטריה הלא הוגנת באכיפה כלפי הולכי הרגל. הנוכחות של השוטרים בקרבת מעברי חציה מינורית ואף אם בחרו להקצות לכך כוח אדם, חומרת הענישה שמוטלת על הולך רגל שביצע עבירת תנועה כגון חציית כביש באור אדום או שלא במעבר חציה – מגוחכת: קנס בסך 100 שקלים, ללא העמדה לדין, אלא אם הוא ביצע עבירה נוספת. אין שום סיבה כי הולך רגל יגרור את הנהג לתוך סאגה משפטית מפרכת ומיותרת ועוד ייצא מכך כמעט ללא פגע ורבב. זה בלתי מתקבל על הדעת.

הגברת האכיפה – באופן מיידי

הגיעה בהחלט השעה בה תוחמר הענישה והאכיפה כלפי הולכי הרגל, הן מבחינת כוח האדם המשטרתי שמופנה לצורך כך והן בגובה הקנס שמוטל. רמת הסיכון שגלומה בהתנהלותם הרשלנית מצריכה הלימה מבחינה העונש. דין שווה לכולם ואכיפה שאינה בררנית. סביר להניח כי לו היתה המדינה מתעלת מקצת מהאנרגיה והמשאבים שהיא משקיעה באכיפת מהירות נסיעה מופרזת , לעבר אכיפת עבירות תנועה של הולכי הרגל – שכיחות התאונות במעורבותם היתה יורדת משמעותית ומורידה באחוזים בלתי מבוטלים את הסטטיסטיקה הכללית של תאונות הדרכים בישראל.

הנחמה היחידה מבחינת הנהגים יוצאת דווקא מכותלי בית המשפט, שהבהיר בשורה של פסיקות מהותיות כי העובדה שהוא נהג ברכב, אינה מטילה עליו באופן מיידי את האחריות לתאונה. הסברה כאילו בשל פערי הכוחות, נטיית בית המשפט היא לייחס לנהג את מלוא הרשלנות – שגויה.

הכותב הוא עו"ד אסף ורשה, מומחה בדיני ביטוח ונזיקין, משמש כיו"ר ועדת תביעות רכוש ושיבוב בלשכת עורכי הדין.

עוד באותו נושא

סיבוב בחניון: הקלות הבלתי נסבלת שבהוצאת רשיון לאופנוע

לכתבה המלאה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully