הדור הבא של רוכבי מירוצי המוטוקרוס, על המסלול

צילום סטילס: רונן טופלברג
צילום וידאו: קובי ליאני
עריכה: רן צימט

לא ברגע הראשון בו הבחנתי במתרחש ברחבת ההתארגנות וגם לא אחר כך כשמנועי שתי הפעימות צרחו על המסלול, לא הצלחתי לעכל עדיין במה חוזות עיני. ילדים בני שמונה מקיפים אותי כל עבר, מתרוצצים בביגוד שטח מלא, בועטים בקיק סטרטרים של אופנועי שטח פיצפוניים ובעיקר מתרגשים מאוד. מתרגשים מהמעמד. הם עומדים בעוד דקות אחדות לעלות על מסלול המוטוקרוס של מכון וינגייט ולהתמודד על מקום בקבוצת מירוצים מסודרת עם תמיכה מלאה של מטרו מוטור היבואנית.

עמדתי כחולם. בוהה במתרחש, מחזיק מצלמה ביד ופשוט לא מאמין. אני עוד זוכר איך לפני יותר מעשר שנים, בעת שנכחתי באירוע שטח בצרפת שהתרחש בפארק מוטורי ענק, קינאתי עד כאב בחבורת הורים שישבו על הנגררים שלהם מתבוננים בילדיהם בני ה-4 וצפונה שמשתתפים בקורס רכיבת שטח על אופנועי אנדורו בסינגלים מיוערים בפארק. אנשים קטנים, עם אופנועים זעירים וקסדות ענקיות. מראה מענג ותהיתי מדוע זה לא כך גם אצלנו. והנה זה קורה.

זה לא עניין של מה בכך לקיים אירוע שכזה. הספורט המוטורי הוזנח בישראל לאורך שנים והוטבע בבירוקרטיה וסחבת, בעיקר מאותם גופים ממשלתיים שמונו כדי לסייע בקיומו. ולכן למאמץ של מטרו מוטור יבואנית ימאהה וקוואסאקי לישראל, מגיע ציון לשבח משל עצמו. כמעט כנגד כל הסיכויים, הם חברו לעמותת הכידונאים והצליחו לקיים אירוע ספורט מוטורי ייחודי.

הילדים שהגיעו לאותו יום רכיבה, באו למטרה אחת ברורה - לנסות ולהיות אחד מהארבעה שיבחרו לקבוצת המירוצים של מטרו מוטור לעונת 2016 ולזכות בתמיכה מלאה מצדה שכוללת אופנוע, תקציב, ציוד וכל שירות אחר, ממש כמקובל בעולם הנאור בקרב קבוצות מירוצים מסודרות. האם נראה ילדים מתחרים כאן בישראל במסלולים? כן. סוף סוף ילדים מגיל 8 יוכלו להתחיל בדיוק בזמן ללטש כישרונות ולהצמיח יכולות של מקצוענים מהגיל הנכון.

הילדים הועלו אל המסלול בקבוצות לפי גילאים ונפחי מנועים של האופנועים והם הוזנקו אל המסלול בסגנון מוטוקרוסי אמיתי. לא משנה מה גילם או גודלו של האופנוע שלהם, הזאטוטים זינקו אל המסלול עם נפילת השערים עם אש בעיניים. במצערות פתוחות הם שעטו על הפניה השמאלית המהירה הראשונה, מתחרים בעקשנות על התמקמות בחוד ומשם אל רצף, הקפיצות שפונות מערבה.

המסלול לא שונה במיוחד עבורם והם הסתדרו מצוין עם התוואי המהיר והקופצני. אחרי כשתי הקפות כבר ניתן היה לראות את הפער בין הילדים, כמה מהם מנוסים מאוד ברכיבת אנדורו מוטוקרוס ונראו מקצוענים לגמרי. נפילות היו פה ושם, אך אף אחד לא נפגע ממש ודבר לא פגע בתחרותיות ובמידת המאמץ של הילדים.

אני חוזר לתאר את ההנאה שבדבר אך הפעם מצדם של ההורים שהגיעו לאירוע. הם עמדו על הקווים, צילמו עם הטלפון, האבות תפקדו כאנשי פיטס משופשפים והאימהות, קצת דואגות אבל תומכות ומעודדות. דיברנו עם אחת מהן שהגיע להיום הזה עם לא פחות משלושה ילדים, כולם מתמודדים על המקום בשכבות גיל שונות. לשאלה אם היא מחסירה פעימה בכל פעם שאחד מבניה מזנק לגובה שני מטרים באוויר היא ענתה שלא. שהיא כבר רגילה ולדבריה, רכיבת מוטוקרוס מסוכנת פחות מאשר רכיבה לכאורה שגרתית על אופניים בשכונה. יש בכל מידה רבה של אמת, שכן המסלול מציע סביבה סטרילית, מוגנת ומפוקחת שמאפשרת לרוכבים כולם להגיע עד לקצה גבול היכולת ולחזור ממנו בחתיכה אחת.

שון בן יקר יו"ר התאחדות הכידונאים מאושר מהמאורע וציין בפנינו כי מכאן, מאירועים שכאלה וממסלולים כמו זה של מכון וינגייט יצאו רוכבי המירוצים לעתיד של ישראל ולא פחות חשוב, גם אם אלה לא יהיו אלופים, הם לבטח יהיו רוכבים חכמים ובטיחותיים יותר בחיים האמיתיים בכביש, כי להם יהיה ניסיון עצום עד גיל 16.5 בו הם רשאים לנוע על כבישי ישראל. אירוע זה למעשה פותח את עונת 2016 של המוטוקרוס בישראל ובקרוב גם שרת התרבות והספורט מירי רגב תיקח חלק באירועים הדומים. האם המשיח הגיע? כן, והוא רכוב על אופנוע מוטוקרוס.

עוד ספורט מוטורי בוואלה! רכב

לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל