בשנים האחרונות התגברה משמעותית המגמה בקרב חברות בישראל להגביל את השימוש ברכב חברה שניתן לעובדים. לעיתים מדובר על הגבלת קילומטראז', הגבלת דלק ואף על הגבלה של מספר הנהגים ברכב כך שרק העובד או אשתו יכולים לנהוג בו. בתוך כך , המציאות מלמדת כי נוצרו בקרב המשתמשים ברכב כמו גם המעסיקים, שורה של תפיסות שגויות ביחס לחובות והזכויות של הצדדים. על מנת להימנע מאי נעימויות או חמור מכך מחלוקות שיכולות להגיע בהיעדר פתרון, עד לבית הדין לעבודה, להלן עיקרי התפישות השגויות לצד תיאור של אופן הפעולה שתואם את פני החוק והפסיקה.
המעסיק אינו יכול להגביל את מספר הנהגים שמורשים לנהוג ברכב
מעסיק בהחלט יכול להגביל את מספר הנהגים המורשים לנהוג ברכב, אולם אין הוא יכול לעשות זאת באופן חד צדדי במהלך תקופת העסקה שכן הדבר יכול להתפרש כהרעת תנאים. לפיכך, מעסיק חכם יודע כי ישנן תקופות בהם יש צורך להצטמצם ועל כן מלכתחילה מכניס בחוזה העבודה לצד הסעיף שקובע בנוסף למספר הנהגים שמורשים לנהוג ברכב, סעיף נפרד שמאפשר לו לשנות את מספר המורשים לנהוג ברכב בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי.
המעסיק יכול להחליט באופן חד צדדי על הגבלת מספר הקילומטרים
נתונים שפורסמו מלמדים כי בשנת 2014 מכונית ליסינג נסעה בממוצע 30,600 קילומטר. מכונית פרטית, לעומת זאת, נסעה בשנה שעברה 14,500 קילומטר - פחות מחצי מן הקילומטראז' השנתי הממוצע של רכב הליסינג. משמעות הדבר מבחינת המעסיק הוצאות רבות. לפיכך, מטבע הדברים, מעסיק בהחלט יכול לחתור להקטינן באמצעות הגבלת מספר הקילומטרים. אולם גם בהקשר זה, הוא אינו יכול לקום בוקר בהיר ולהודיע לעובד על כך. גם כאן הפיתרון הפשוט הוא הגבלה של מספר הקילומטרים בחוזה העבודה. ככול שאין התייחסות לכך בחוזה העבודה על המעביד להגיע להסכמה עם העובד בנושא שאם לא כן הדבר עשוי להוות הרעה מוחשית בתנאי העבודה שכמוה כפיטורי העובד.
אבל בחוזה כתוב כי המעסיק ישלם את ההשתתפות העצמית
אין שום סיבה כי במקרה של התנהגות עובד שחורגת משמעותית מסף ההתנהגות הסבירה המעסיק הוא זה שיישא בהשלכות ובתוצאות שלה. והיה ויתברר כי העובד התרשל התרשלות "פושעת", ולמשל נסע תחת השפעת סמים או בשכרות וגרם לתאונה המעסיק יכול לחייבו לשלם את דמי ההשתתפות העצמית. מקובל שהציפיה מהעובד היא שינהג כעובד/נהג סביר ובמקרה בו העובד נהג ברשלנות פושעת כגון שנהג בשכרות הוא ישא בעלות הנזקים שגרם שגרם לרכב.
אין בחוזה התייחסות לכביש שש ולפיכך המעסיק פטור מהחזר
עובדים רבים נקלעו למצב בו בעקבות עבודות הרכבת הקלה, הפתרון הנוח ביותר הוא נסיעה דרך כביש 6. אולם מה בנוגע לתשלום בגין השימוש בכביש? אומנם עלות תשלום בגין נסיעה בכביש 6 מוסדרת לרוב בהסכמי עבודה אישיים, אולם לאחרונה התגלעו לא מעט מחלוקות סביב סוגיה זו לאחר שהנושא לא הוסדר מבעוד מועד בחוזה העבודה. מומלץ, הן לעובד והן למעביד, לקבוע בהסכם העבודה את התנאים בהם יהיה זכאי העובד להחזר תשלום בגין נסיעה בכביש 6.
העובד לא רשאי לטעון כי המעביד אחראי על עבירת התנועה שבוצעה במסגרת זמן העבודה
אומנם סוגיית תשלום דוחות תנועה או חניה מוסדר לרוב בהסכמי עבודה אישיים, אך המציאות מלמדת כי ישנם לא מעט חוזים שהנושא נעדר מהם. היו כבר מקרים בהם מפאת העדר ההתייחסות, נתקבלה טענת העובד כי העבירה בוצעה במהלך שעות העבודה ובמסגרת תפקידו ועל כן על המעביד לשאת בעלות בגין הדוחות/ עבירות תנועה. לפיכךמומלץ כי בהסכם העבודה ירשם סעיף מפורש הקובע מי ישא בעלות דוחות /עבירות תנועה.
הכותב הוא מומחה לדיני עבודה , ומחבר הספר"סוגיות בדיני עבודה".
עוד הרבה משפט וביטוח בוואלה! רכב