מה הקשר בין גיל הנהג והיסח הדעת?

אין ויכוח על כך שהיסח דעת עלול לגרום לתאונה. אך האם יש הבדל בהשפעת היסח הדעת על נהגים צעירים, מבוגרים וקשישים? מחקרים מלמדים שיש לעתים הבדלים משמעותיים, גם בנכונות לעסוק בפעילות שמסיחה את הדעת וגם ביכולת להתמודד עם השפעת היסח הדעת. כיצד אם כן אפשר להתמודד

וואלה!NEWS
07/02/2016
הסחות דעת בנהיגה. ShutterStock
הסחות דעת בנהיגה(צילום: ShutterStock)

היסח דעת הוא אחד הגורמים העיקריים לתאונות דרכים. באמירה זו כשלעצמה אין חדש, אך מתברר שהיסח הדעת והשפעתו הבטיחותית משתנים עם הגיל. מצד אחד, הנטייה והנכונות לעסוק בפעילויות שגורמות להיסח הדעת משתנות עם הגיל של הנהג, ומצד אחר – גם היכולת להתמודד עם ההשפעה של היסח הדעת משתנה עם הגיל.

למשל, מחקרים מלמדים שאין הבדלים משמעותיים בין נהגים צעירים ונהגים מבוגרים בכל הנוגע לעיסוק בפעילויות שגורמות להיסח הדעת. אולם, לנהגים צעירים יש כישורי נהיגה נחותים יחסית ונטייה לקחת סיכונים מוגברים בנהיגה, ולכן יכולתם להתמודד עם ההשפעות הבטיחותיות של היסח הדעת מוגבלות יחסית לנהגים מבוגרים.

מחקרים מדעיים גם מצביעים על כך שיכולתם של נהגים קשישים להגיב למצבים מסוכנים הינה מוגבלת יחסית, בגלל הירידה שניכרת בגילאים אלה ביכולת הקוגניטיבית. נהגים בגילאים אלה מפצים לעתים על הירידה ביכולות גופניות וקוגניטיביות באמצעות הרגלי נהיגה ייחודיים, כמו למשל נהיגה במהירות נמוכה. אלא שלמרות שנהגים קשישים נוטים פחות לעסוק בפעילויות שמסיחות את הדעת, כאשר דעתם מוסחת, יכולתם להתמודד עם התוצאה מוגבלת.

הסחות דעת בנהיגה(צילום: ShutterStock)

מה גורם לסיכון לפגיעה חמורה?

מחקר מדעי שפורסם לפני כשנה מצא דמיון ברמות הסיכון שנגרמות כתוצאה מהיסח הדעת בקרב נהגים צעירים ונהגים מבוגרים: הסיכון לפגיעה חמורה עולה בשתי הקבוצות כאשר דעתם מוסחת בגלל חיוג מספר בטלפון הנייד, שליחת הודעה ודיבור עם נוסעים. גם היסח דעת שמקורו בגורמים בתוך המכונית הוביל לסיכון מוגבר.

עוד עלה מהמחקר כי דיבור בטלפון הנייד גרם לעלייה בסיכון לפגיעה חמורה בקרב נהגים צעירים, אך בקרב נהגים מבוגרים לא נצפתה השפעה דומה. יש לזכור שלמרות שיש דמיון בהשפעה של היסח הדעת, היכולת להתמודד עם התוצאות שונה, בגלל מאפיינים כמו היעדר ניסיון או נטילת סיכונים בקרב נהגים צעירים.

בקרב נהגים קשישים, המחקר מצא שהפעילויות שגורמות לסיכון מוגבר לפגיעה הן חיוג מספר בטלפון הנייד ושליחת הודעה, היסח דעת שמקורו בגורמים בתוך המכונית וכן דיבור בטלפון הנייד. גם במקרה זה, השפעת הפעילויות על תשומת הלב של נהגים קשישים אמנם אינה שונה דרמטית מזו של נהגים מבוגרים, אך יכולתם להתמודד עם ההשלכות עלולה להיות מוגבלת.

מעניין לציין שבקרב שלוש הקבוצות – נהגים צעירים, מבוגרים וקשישים – נצפה סיכון מופחת כאשר מקור היסח הדעת היה בגורמים מחוץ למכונית. החוקרים משערים שהסיבה, לפחות באופן חלקי, לירידה בסיכון היא שגורמים חיצוניים שמסיחים את דעת הנהג "שומרים" את תשומת לבו החזותית על המתרחש בכביש.

עוד בוואלה!

"המטרה היא להרגיש שאנחנו נמצאים בתוך אצטדיון כדורגל"

בשיתוף LG
הסחות דעת בנהיגה(צילום: ShutterStock)

לאסור לחלוטין על שימוש בטלפון נייד?

לאור ההבדלים בהשפעה על נהגים בגילאים שונים, כיצד אפשר להתמודד עם הסיכון הבטיחותי שנגרם כתוצאה מהיסח הדעת? ראשית, חשוב לזכור שלהיסח הדעת יש גורמים רבים: למשל, חיוג או דיבור בטלפון הנייד, אכילה ושתייה בזמן הנהיגה, דיבור עם נוסעים במכונית, הפעלת מערכות רכב שונות וקריאת שלטי חוצות.

לכל אחת מהפעילויות יש השפעה שונה: נהוג לחלק את היסח הדעת לארבע קטגוריות – היסח דעת חזותי, היסח דעת שמיעתי, היסח דעת קוגניטיבי והיסח דעת פיזי. חלק מהפעילויות גורמות להיסח דעת מסוג אחד, אך חלקן גורמות לכמה סוגים. למשל, חיוג מספר בטלפון הנייד יכול לגרום להיסח דעת חזותי, היסח דעת פיזי והיסח דעת קוגניטיבי.

דרך אחת ולא פופולארית להתמודד עם היסח הדעת היא ליזום חוקים שמגבילים ואף אוסרים על שימוש במכשירים שגורמים להיסח הדעת. אמנם במדינות רבות יש חוקים שמגבילים את השימוש בחלק מסוגי המכשירים האלקטרוניים – לדוגמה, חוקים שאוסרים על השימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה – אך יש מכשירים רבים שהשימוש בהם מותר, כמו למשל מערכות ניווט אינטגראליות במכוניות.

בעניין זה חשוב לציין שלחלק מהמערכות יש תועלת ברורה לנהגים. למשל, לפי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, "הטלפון מאפשר מגוון של יישומים שיכולים להועיל למשימת הנהיגה. בין אלו ניתן למנות, למשל, יישומים המאפשרים נהיגה חסכונית בדלק, יישומים לניווט, קבלת התראות על מצבים מסוכנים שעלולים לגרום לתאונת דרכים והודעה בזמן אמת על פקקי תנועה, מפגעים בדרך ותאונות דרכים".

וולוו XC90, בקרת קרבה להולכי רגל(צילום: ניר בן טובים, יצרן)

התרעות שיסבו את תשומת לב הנהגים

לפי הרשות האמריקאית לבטיחות בדרכים (NHTSA), דרך נוספת לצמצום ההשפעה של היסח הדעת, ובעיקר היסח דעת שמקורו בשימוש בטלפון נייד, היא התקנה של מערכות בטיחות שמטרתן היא להתריע מפני סיכונים בכביש. מערכות שכאלה, כמו למשל בקרת סטייה מנתיב או מערכת למניעת תאונות חזית-אחור, אינן מונעות את היסח הדעת אך נועדו לפצות על תשומת הלב הלקויה של הנהג.

לפי פרסומים רשמיים של הרשות האמריקאית, "יוזמה נוספת (להתמודדות עם היסח הדעת) מתמקדת בהערכת טכנולוגיות למניעת תאונות, שיכולות לשמור על בטיחותם של נהגים שדעתם הוסחה באמצעות מתן התרעות שיסבו את תשומת לבם לסכנה ובכך יאפשרו להם לנקוט פעולת תיקון ולחמוק מתאונה".

בנוסף, ברשות האמריקאית מציינים כי "האופן שבו מערכות למניעת תאונות מתריעות על סכנה בפני הנהגים – למשל, באמצעות התרעה קולית או רטט במושב – הוא מרכיב חיוני בניסיון לגרום לנהגים להגיב מוקדם יותר למצבים מסוכנים". ואכן, מערכות בטיחות שמתריעות מפני סטייה מנתיב או מפני קירבה מסוכנת לכלי רכב או הולך רגל שנמצאים בחזית המכונית, יכולות לפצות על היסח הדעת באמצעות הארכת זמן התגובה של הנהג.

בעניין זה ראוי להזכיר דברים שאמר לאחרונה שר התחבורה, ישראל כץ, בהתייחסו לתכנית משרדו להתקין בכל כלי הרכב שיוצרו מאז שנת 2000 מערכות בטיחות מתקדמות – מערכת התרעה מפני סטייה מנתיב, מערכת למניעת תאונת חזית-אחור ומערכת להתרעה מפני הימצאות הולכי רגל בכביש: "השלוש שניות הקריטיות האלה, שהמערכות האלה יודעות לתת את ההתרעה מפני הולך רגל, מפני מכונית מצד הדרך, מפני הדברים האחרים, הן שלוש שניות שאפשר באמצעות מכשירי ההתרעה האלה לגרום לנהגת או לנהג להגיב בדרך אחרת".

  • תאונות דרכים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully